המכתב שהייתי רוצה לשלוח לאבא שלי ולנוער שמתמודד עם הורים

אבא, אני מבינה שהיה לך קשה בחיים. אבל אני רוצה לשאול אותך: באמת היית צריך להוציא את הכל עלי? למה הייתי צריכה לדעת כמה אמא שלי רעה? למה היית צריך לגרום לאמא, שאני רואה את הרצון האמיתי שלה ואת הכוונות הטובות שלה, להיראות כמו מפלצת? למה היית צריך להוריד לי את הביטחון העצמי עד לאפס מוחלט? למה לא הקשבת לי כל השנים, כשניסיתי להגיד לך שאתה פוגע בי? זה באמת היה כל כך נחוץ להישבר לידי ולהכריח אותי להסתכל?

אני יודעת שאתה באמת אוהב אותי, והרצונות שלך טובים. אני יודעת שאתה רוצה שאני אחזור להיות בקשר איתך ואני מצטערת שאני לא יכולה. קשה לי מידי אפילו לשמוע אותך, אף על פי שכבר עברו כמה שנים מאז שראיתי או שמעתי אותך. אני עדיין חושבת עליך כל יום, על מה שדיברת איתי. כמה היית מקלל אותי. למה לא יכולת להתנהג אחרת כשביקשתי ממך?

אבא, אני רוצה שתשתנה בשביל שלך יהיה טוב בחיים. מה יעזור לך להוציא עלי את כל העצבים שלך על החיים? מה יעזור לך לצעוק עלי ולהגיד לי את כל המצב שיש ביניכם, את כל הריבים וכל הבעיות? למה אני צריכה לדעת את זה? בשביל מה? זה לא יתרום לי בחיים לכלום. בבקשה, אבא, תלך לטפל בעצמך, תבנה את עצמך, תחיה טוב יותר בנישואים השניים שלך לפחות, אם לא הלך לך בראשונים. אבא, בבקשה תקשיב למה שאני אומרת ותנסה להבין שאתה לא מושלם. לך תעזור לעצמך, זו לא בושה.

אני רוצה לבקש מכל האבות שם שקוראים את זה וצועקים על הילדים שלהם: בבקשה תבינו שאתם הורסים את הילד שלכם. גם אם אתם חושבים שהם צריכים לדעת, שהם בוגרים מספיק, ותוהים מה הבעיה בזה – בבקשה תבינו שהילד סובל. בבקשה אל תצעקו ואל תקללו, ואל תריבו ליד הילד שלכם. תאמינו לי, מניסיון, כל מריבה שלכם שוברת אותו לרסיסים. אתם רוצים לריב? בבקשה, לכו לחדר. זה כל כך נחוץ לריב דווקא מול הילדים שישמעו כמה השני הוא לא טוב?

בבקשה תסתכלו אם אתם מההורים שצועקים על הילדים שלהם. תבדקו את עצמכם אם איך שאתם מתנהגים זה מה שטוב להם. כל ילד הוא עולם בפני עצמו, ולכל אחד מתאים משהו שונה, גם אם זה המון בשבילכם לקבל אותנו כמו שאנחנו, ואם כן, בבקשה, אל תתביישו לבנות את עצמכם, אל תתביישו ללכת לטיפול. עדיף שתלכו לטיפול מאשר שתהרסו בית. אף פעם לא מאוחר, תאמינו לי, כל עוד נראה שאתם רוצים באמת – אנחנו נשתדל להכיל אתכם כמו שאתם. גם אם אנחנו עדיין ילדים, אנחנו בני אדם בדיוק כמוכם: אנחנו נפגעים, כואבים, אוהבים, מבינים, מכילים, עצובים וכל מה שאתם, גם אם זה בגרסה קטנה. בבקשה אל תתנו לשטויות להרוס לכם את החיים, אל תשברו את הילד. אם יש לכם בעיות אחד עם השני, תשמרו אותן לעצמכם, ותנסו להכיל אותנו. אנחנו רוצים באמת לאהוב אתכם.     

ולכל הילדים שמתמודדים עם הורים כאלה, אני מבינה אתכם ואת הכאב שלכם, אבל אל תתייאשו אם ההורים שלכם הם ככה. אל תקשיבו למה שהם אומרים לכם, גם אם הם צועקים עליכם ואומרים שלא יצא ממכם כלום ושאתם אפס, ושאתם לא שווים כלום, וכל הדברים האחרים, אל תקשיבו להם, הם לא באמת מכוונים את הצעקות אליכם, הם בסך הכל צועקים על עצמם דרככם! גם אל תקשיבו לכל האנשים ששופטים אתכם לפי מי ההורים שלכם. ההורה שלכם זה לא אתם, אתם משהו אחר, אתם לא הוא, גם אם הוא הוליד אתכם. תבנו את עצמכם, תנסו לקחת את ההתמודדות הזאת למקום טוב. אל תלמדו מהם ותהיו כמוהם. תראו להם שאתם מסוגלים להיות אנשים טובים יותר מהם. גם אם הם לא מאמינים לכם ובכם – עדיין יש אנשים שתמיד יאמינו שאתם מסוגלים. גם אם כרגע קשה לכם ואתם בנפילה, ולא בדיוק בדרך הנכונה, אתם תמיד יכולים להשתנות, גם  אם זה לוקח זמן ומאמץ. אני בטוחה שאתם תצליחו גם אם תיפלו הרבה במהלך הדרך. גם אני וגם ה' מאמינים שאתם מסוגלים לעשות את זה.

אוהבת

בת של אבא בשמים שאוהב אותי ומאמין בי גם אם אחרים לא.    

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.