חדשות בארץ
עם מערכת בריאות חלשה: הישראלים חיים יותר
נתונים מפתיעים של דו"ח מערכת הבריאות בארץ מראים: הישראלים חלשים במערכות בריאות, אך חיים הרבה יותר זמן
- דבי רייכמן
- פורסם ח' תמוז התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
זה זמן רב שהנושא של שירותי הבריאות בארץ עולה לכותרות, ולא לטובה. היום הסיכום של הנושא הזה מקבל מספרים מדויקים, עם הפרסום של דו"ח מערכת הבריאות בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD, שפורסם היום (ראשון) על ידי משרד הבריאות. הדו"ח נכתב ע"י רני פלוטניק, ניר קידר ודן קיני.
על פי הדו"ח, ישראל נמצאת בממוצע העולמי של מדינות ה-OECD בכל הנוגע למספר הרופאים ביחס לאוכלוסייה. הממוצע של מדינות המערב עומד על 3.4 רופאים לכל 1000 תושבים, וזהו גם המספר הקיים בארץ.
אך בכל הנושאים האחרים השייכים למערכת הרפואה בארץ, ישראל משתרכת הרחק מאחור ביחס למדינות ה-OECD. שיעור האחיות, בארץ, לא רק נמוך מן הממוצע – אלא גם נמצא במגמת ירידה. עם 4.9 אחיות לכל 1000 תושבים, ישראל ממוקמת במקום ה-6 – מהסוף. לשם השוואה, בשוויץ, אשר מובילה בקטגוריה הזו, ישנן 18 אחיות לכל 1000 אנשים.
בוגרי לימודי הרפואה בארץ קיימים בשיעור נמוך במיוחד – וישראל מדורגת במקום האחרון בתחום זה. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 12.1 בוגרי מסלול רפואה על כל 100,000 תושבים. בישראל, לעומת זאת, המספר עומד על 5.5 בלבד.
ומה לגבי מיטות אשפוז? ובכן, גם כאן ישראל ממוקמת נמוך מאד. 2.3 מיטות אשפוז לכל 1000 תושבים, זהו המספר בארץ, לעומת הממוצע במדינות המערב, אשר עומד על 3.7 מיטות אשפוז. רק לשם השוואה – יפן היא המובילה בקטגוריה הזו, ושם נהנים התושבים מ-7.9 מיטות אשפוז לכל 1000 תושבים.
ומה לגבי מכשור רפואי? בישראל ישנם 4.2 מכשירי MRI בלבד לכל מיליון תושבים – כאשר הממוצע במדינות המערב עומד על 15!. ההבדל העצום הזה קיים גם במכשירי סי.טי – 9.9 מכשירים לכל מיליון תושבים בארץ, לעומת 25.6 בממוצע במדינות ה-OECD.
לא רק מערכת הבריאות בארץ חלשה – אלא גם הרגלי הבריאות של תושבי הארץ: כל 1000 תושבים בארץ עושים שימוש ב-25 סדרות טיפול באנטיביוטיקה מידי שנה, זאת לעומת 22 בלבד בממוצע של מדינות המערב. בהולנד, ששיעורי השימוש באנטיביוטיקה בה נמוכים במיוחד, המספר עומד על 10. גם שיעור המעשנים בישראל גבוה: 19.6% מהישראלים מעל גיל 15 מעשנים, והמספרים נמצאים במגמת עלייה. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 18.4%.
ישנם כמה נושאים שבהם ישראל נמצאת דווקא בצד הבריא של המפה. כך, למשל, שיעור הניתוחים הקיסריים בארץ נמוך במיוחד – 162 ניתוחים לכל 1000 לידות. הממוצע במדינות המערב, אם תהיתם, עומד על 281 ניתוחים לכל 1000 לידות. הישראלים גם נוטים לשתות פחות אלכוהול – הישראלים שותים 2.6 ליטרים בשנה, לעומת 8.9 ליטרים בממוצע בשאר המדינות. גם ביחס להשמנת יתר, ישראל נמצאת במקום טוב באמצע, עם 16.6% מהאוכלוסייה הסובלים מהשמנת יתר, לעומת 16.7 בממוצע של מדינות המערב.
כמה ישראל משקיעה בבריאות של תושביה? מתברר שלא הרבה. רק 7.4% מן התוצר הלאומי הגולמי של ישראל מושקע במערכת הבריאות – זאת בהשוואה לממוצע העומד על 8.9%. שיאנית ההשקעה בבריאות היא ארה"ב, עם 16.9%.
אבל הנה הנתונים המדהימים באמת: למרות ההשקעה הנמוכה בבריאות, למרות המצב הרעוע במערכת הבריאות ולמרות ההרגלים הגרועים של הישראלים – תוחלת החיים בישראל היא אחת מן הגבוהות ביותר בעולם: הישראלים חיים 82.1 שנים בממוצע, כאשר הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 80.5 בלבד. ישנן מדינות ספורות בלבד בעלות תוחלת חיים גבוהה יותר, כמו שוויץ (83), ספרד (83) ויפן (83.9). גם בתחום של תמותת תינוקות, ישראל נמצאת במקום טוב – 3.1 לכל 1000 לידות בלבד. הממוצע במדינות המערב עומד על 3.8, ובמקסיקו, לשם ההשוואה, מתים 12.5 תינוקות לכל 1000 לידות.
לסיכום הדברים אומר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, כי הנתונים מציגים תמונה מורכבת, ובכל מקרה יש ליצור שיפור משמעותי בנושאים של תשתיות ושל משאבים.