רק בריאות: כך תזהו סימנים מדאיגים אצל ילדים

כל הורה רוצה לשמור ולהגן על ילדו בצורה הטובה ביותר. כולנו מכירים את ההנחיות הבסיסיות בכל הנוגע לרפואת ילדים – לפנות באופן דחוף לרופא אם תינוק מתחת לגיל 3 חודשים סובל מחום מעל 38 מעלות, וכן הלאה. אך ישנם גם סימנים שעלולים להופיע אצל תינוקות וילדים, ואשר אינם מוכרים לרוב ההורים. עשינו לכם סדר: אלו סימנים עלולים להעיד על בעיה שדורשת בדיקת רופא מידית? ומתי צריך למהר למיון? הרשימה שלפניכם אמנם אינה מלאה, אך היא יכולה לתת לכם סימנים ראשונים לצורך בבדיקה.

הקאות בקשת

זוהי אחת מן האזהרות השכיחות והמוכרות למרבית ההורים. תינוקות רבים נוטים לפלוט עודפי אוכל ואף להקיא מידי פעם, ולרוב מדובר בתופעה טבעית שאינה מסוכנת, או בזיהום ויראלי שכיח. אך אם התינוק מקיא בקשת, הדבר עלול להצביע על בעיות חמורות, ולכן יש לפנות באופן מידי לבדיקת רופא.

הקאות בקשת עלולות להצביע על לחץ תוך מוחי מוגבר, שנובע מחבלה, מגידול או מדימום תוך מוחי; או על פילוריק סטנוזיס, שהוא חסימה בשסתום הקיבה – תופעה שמופיעה בעיקר אצל תינוקות בסביבות גיל חודש.

מתן שתן מרובה

תינוקות אמורים לתת כ-24 מ"ל שתן ביממה, וילדים – כ-12 מ"ל ביממה. מבוגרים, לעומת זאת, אמורים לתת בין חצי ליטר ועד 2 ליטרים של שתן ביממה. בכל מקרה של מתן שתן בכמות מרובה יותר, יש לפנות לבדיקה, משום שהתופעה, אשר מוכרת בשם "פוליאוריה", עלולה לרמז על מגוון רחב של מחלות. את רובן ניתן לאשר או לשלול בבדיקה פשוטה ומידית במרפאה.

שתן מרובה עלול להצביע על סוכרת, אשר עלולה להופיע בכל גיל – אף שלרוב היא מופיעה סביב גיל 10. תסמינים נוספים של סוכרת הם צימאון רב, ירידה חדה במשקל, עייפות חריגה ועוד; שתן מרובה עלול להצביע גם על צריכה של משקאות עתירי קפאין; על מחלות אנדוקרינולוגיות אשר קשורות בהפרעות הורמונאליות, כמו מחלת אדיסון, פעילות יתר של בלוטת התריס, תסמונת קושינג ועוד; או על תופעות אחרות, כמו הפרעות נפשיות מסוימות, צריכת יתר של ויטמין B או C, הרעלה מתרופות שונות, ועוד.

שלשול עם דם

שלשול הוא תופעה נפוצה אצל תינוקות, כמו גם אצל ילדים ומבוגרים. לרוב הוא נובע מחיידקים במזון, או מווירוס כלשהו. בדרך כלל הטיפול הדרוש היחיד הוא שתייה מרובה למניעת התייבשות, כאשר לעיתים יש צורך במתן של תוספת מלחים בעקבות איבוד הנוזלים הרב. אך כל זאת, כאשר מדובר בשלשול רגיל. אם השלשול מעורב בדם, זהו סימן אזהרה משמעותי אשר מחייב התייעצות דחופה עם רופא.

שלשול דמי עלול להצביע על אלרגיה למזון כלשהו, והוא ייפסק כאשר ייערך שינוי בתזונה; על צליאק – רגישות לחלבון הגלוטן שבחיטה ובשיפון, אשר פוגעת במערכת העיכול; על מחלת מעיים דלקתית כמו קרוהן או קוליטיס; או על זיהום כלשהו, כמו סלמונלה, שיגלה וכדומה. במקרה כזה יש להקפיד על היגיינה ועל שתייה מרובה, ולרוב אין צורך בטיפול תרופתי.

קוצר נשימה

קוצר נשימה אצל תינוקות וילדים מתרחש לעיתים קרובות, בעיקר בעונת החורף ועונות המעבר. לרוב, הטיפול מתמקד באינהלציה ובשימוש בתמיסת מלח להקלה על הנשימה. אולם אם קוצר הנשימה נעשה חריף ומתמשך, או אם הוא מלווה בחום גבוה, יש לפנות בדחיפות לרופא. חשוב לשים לב במיוחד להגברה של קצב הנשימות: מבוגרים נושמים כ-20 נשימות לדקה, ואילו תינוקות וילדים – כ-40 נשימות לדקה. קצב נשימות מוגבר, הופעה של שפתיים כחולות או של בליטה בחזה, או לחילופין קצב נשימות מועט שנובע מהתעייפות של הילד – כולם מחייבים פנייה מידית לחדר מיון.

ארגמנת

ארגמנת ידועה ברפואה גם כ "פורפורה". הכוונה היא לנקודות אדומות המופיעות על העור, כתוצאה מדימום של כלי דם קטנים מתחת לשטח העור. אפשר להבדיל בין ארגמנת לבין פריחה רגילה באמצעות לחיצה על העור: בפריחה רגילה, הנקודות האדומות נעלמות בלחיצה. בארגמנת, הנקודות האדומות נותרות ברורות גם בלחיצה. אם מופיעה פורפורה – חשוב לפנות בדחיפות לרופא. הדבר חשוב במיוחד אם הנקודות מופיעות בחלל הפה, משום שהן מעידות לעיתים קרובות על סכנה משמעותית של דימום.

ארגמנת עלולה להצביע על מספר סוגים של בעיות חמורות, כמו למשל זיהומים קשים, כמו מנינגוקוקסמיה ועוד; תרומבוציטופניה, שהיא ירידה משמעותית במספר טסיות הדם אשר אחראיות על קרישת הדם, מה שגורם לדימום פנימי (עלול להופיע כתוצאה מפגיעה במערכת החיסון, מטיפול תרופתי, ממחלת הסרטן או ממחלות אחרות); או הנוך שונליין פורפורה – מחלה שגורמת להיווצרות של דלקות בכלי הדם, לדימום פנימי ולכאבי בטן, דלקות מפרקים ובעיות בתפקודי הכליות.

חבל טבור שלא נשר

השארית של חבל הטבור אשר נותרת מחוברת לגופו של התינוק נושרת בתוך כ-4 שבועות מהלידה לכל היותר. אם חבל הטבור אינו נושר לאחר חודש מהלידה, הדבר עלול להצביע על מחלה נדירה ומסכנת חיים. המחלה נקראת LAD, ומתבטאת בליקוי בתפקוד של הנויטרופילים – אחד מן הסוגים של תאי הדם הלבנים.

מרפס לא תקין

כל תינוק נולד עם מרפס – רווח בין עצמות הגולגולת. המרפס נועד לאפשר למוח לגדול כראוי. המרפס האחורי נסגר עד לגיל 4 חודשים בערך, והמרפס הקדמי נסגר עד לגיל 18 חודשים. בדיקה של המרפס מאפשרת זיהוי של מגוון סוגים של בעיות. במקרים מסוימים, למשל, המרפס הקדמי נסגר בשלב מוקדם יותר, לפני גיל 18 חודשים. לרוב הדבר אינו מהווה בעיה, אך יש להביא את התינוק למעקב אצל רופא ילדים, על מנת לוודא שהסגירה המוקדמת אינה יוצרת בעיה בהתפתחות המוח. כאשר המרפס שקוע, דבר שניתן להבחין בו במישוש – הדבר מצביע בדרך כלל על התייבשות של התינוק – במיוחד אם הוא מלווה בהקאות, בשלשולים או במתן שתן מועט מהרגיל. אם המרפס תפוח, הדבר מעיד בדרך כלל על עלייה בלחץ התוך-גולגלתי. כאשר התופעה מלווה בהקאות, בחום גבוה, בישנוניות או באי שקט – יש לפנות בדחיפות למיון. לעתים, מדובר בסימן לדלקת קרום המוח.

זעה מלוחה

זעה באופן כללי היא מלוחה, אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. אבל רמה גבוהה מאד של מליחות בזעה עלולה להצביע על מחלות שונות. אפשר להרגיש מליחות בזעה כאשר מנשקים תינוק רגוע, שאינו מיובש, וחשים בטעם מלוח.

זעה מלוחה עלולה להצביע על סיסטיק פיברוזיס – מחלה תורשתית שבה נוצרת פגיעה בבלוטות המפרישות, מה שיוצר זיהומים, קוצר נשימה, זיעה שמכילה כלור ונתרן ועוד תופעות קשות רבות; צליאק – רגישות של הגוף לחלבון הגלוטן שבחיטה ובשיפון; או מחלת אדיסון, שהיא למעשה תת פעילות של בלוטת יותרת הכליה, אשר גורמת להפרשת יתר של מלחים.

אוזן מזדקרת

כאשר האוזן נעשית זקורה, הדבר עלול להוות סימן לזיהום מסוכן שדורש טיפול מידי.

אוזן זקורה עלולה להעיד על מגוון תופעות, כמו למשל עקיצה פשוטה שאינה דורשת טיפול מיוחד; אבצס – פצע מוגלתי, בו ניתן לטפל בדרכים שונות בהתאם להוראת הרופא; הגדלה של בלוטות הלימפה – אשר דורשת בעיקר מעקב צמוד, כדי לוודא שהבלוטה אינה גדלה עוד יותר; או מסטואידיטיס – סיבוך שנוצר מדלקת באוזן התיכונה שהתפשטה אל העצם שמאחורי אפרכסת האוזן. לרוב, סיבוך זה מופיע עם תופעות נוספות כמו חום וצמרמורות, ויש לטפל בו באופן דחוף על מנת למנוע השלכות כמו זיהום חמור בדם, דלקת קרום המוח או שיתוק של עצב הפנים.

חבורות

כל ילד נחבל לפעמים. אבל עם החבורות על עורו של התינוק או הילד מסודרות בצורה מוגדרת, יש לבדוק חשד להתעללות. במקרים כאלה נפוץ, לצערנו, לראות חבורות עגולות – כתוצאה מכוויית סיגריה; חבורות בצורת פס ישר, כתוצאה ממכה בחגורה וכדומה; חבורות בצורת משולש, כתוצאה מכוויית מגהץ; או חבורות בצורה של כף יד.

עיניים לבנות

בתופעה המיוחדת הזו תוכלו להיתקל לא במבט על הילד עצמו, אלא דווקא בתמונות שלו. בוודאי נתקלתם לא פעם בתופעה של עיניים אדומות שמופיעות בתמונות, כתוצאה מהחזר האור מן המצלמה. אך ישנם מקרים שבהם העיניים שבתמונה נראות דווקא לבנות. זוהי תופעה נדירה, אשר ידועה בשם "לויקוקוריה", ואשר עלולה להצביע על סוג קשה של סרטן, או על בעיות אחרות. אם נתקלתם בתופעה כזו בתמונה, פנו באופן דחוף לרופא עיניים. אמנם, יילודים כיום עוברים בדיקה לאחר הלידה, על מנת לזהות בעיה כזו בשלב מוקדם. אך התופעה עלולה להופיע גם בשלב מאוחר יותר של החיים, לכן חשוב לבדוק את העניין בדחיפות.

עיניים לבנות או "עיני חתול" עלולות להצביע על קטרקט – עכירות של עדשת העין, אשר מופיעה בעיקר בגיל מבוגר או אצל סכרתיים, אך עלולה להופיע גם בעקבות הפרעת תזונתית, חבלה בעין, חשיפה לשמש או נטייה מולדת; על רטינובלסטומה – גידול סרטני ברשתית, שהוא אמנם נדיר יחסית, אך קיים, אשר לרוב מתרכז רק בעין, אך עלול להתפשט לאורך עצב הראייה ולהגיע עד למוח; או על צלקת בקרנית, אשר עלולה להיגרם בעקבות חבלה כלשהי בעין.