חדשות בארץ
חשיפה: כספי הרפורמים מממנים ארגונים שונאי ישראל
'הקרן החדשה לישראל', 'שוברים שתיקה', 'בצלם' ו'עדאלה' – הם רק חלק מהארגונים המסייעים להכפשת שמה של ישראל בעולם ומקבלים מימון מהרפורמים בארה"ב. תחקיר עצוב ומחפיר
- נעמה גרין
- פורסם י' תמוז התשע"ז |עודכן
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
תחקיר מקיף שערך העיתון 'יתד נאמן' מצביע על כך שאין כל סיבה לחשוש מאיומיהם של הרפורמים, המאיימים להפסיק ולתמוך בישראל בעקבות אי הכניעה לדרישותיהם המקוממות בנושאי הגיור והכותל. התחקיר, שפורסם הבוקר (שלישי) בעיתון, חושף כי התרומות לישראל ע"י הקהילה היהודית בארה"ב הן סה"כ בסביבות ה-1% בלבד מתקציב המדינה.
עוד עולה מהתחקיר שהכסף שמגיע לישראל מארה"ב לא כולו מגיע מהרפורמים. על פי הנתונים, רק 25% מהרפורמים תורמים למדינת ישראל לעומת 63% מהאורתודוקסים, מה שגורם לכך שחלק גדול אינו כסף רפורמי. נתון מקומם נוסף עולה שחלק משמעותי מהכספים הנתרמים מופנה לארגוני זכויות אדם של השמאל הקיצוני, שמשמשים להכפשת שמה של מדינת ישראל בעולם.
"כשישראל היתה במצור ונזקקה לכסף – תרמנו. היום ישראל אינה בסכנת השמדה"
ממאמר שהתפרסם באחרונה על עידן הפילנתרופיות בארה"ב, עולה כי יהודי ארה"ב אינם מרבים לתרום למדינת ישראל. "ניצניה של הפילנתרופיה היהודית היא בתחילת המאה ה-20, עם ההגירה הגדולה מרוסיה ומזרח אירופה, הבריחה מרדיפות, פוגרומים ומלחמות. אנשים מפוחדים שהגיעו לאמריקה וביקשו ביטחון ושמירה על זהותם במסגרת הקהילה, אבל חלמו להיות אמריקנים לכל דבר. זה החל בתרומות אישיות לנזקקים והתמסד בארגונים שהתרימו את הציבור. אבל כל זה היה כשישראל הייתה במצור ונזקקה לכסף, הותקפה במלחמות, ימים של עליות המוניות לארץ – מרוסיה ומאתיופיה. היום זה כבר לא קיים".
מעבר לכך שהתחושה אצל עשירי אמריקה שישראל אינה בסכנת השמדה, טוענים מנהיגי יהדות מארה"ב במאמר כי "הפכנו להיות חלק מהחברה האמריקנית ואכן זה מה שמאיים להרוס אותנו כעם יהודי". למרות שהיהודים הם פחות מ־2% מהאוכלוסייה, ברוב מערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים, כמחצית מכספי התרומות לקמפיינים התקבלה מיהודים אמריקאים. ולשם כנראה מוכוון הכסף הגדול שיש לפילנתרופים היהודים שהזהות היהודית כבר פחות מעסיקה אותם.
בעיתון צוטטו דבריו של ג'ף סולומון, נשיא קרן ברונפמן השייכת למיליארדר הרפורמי צ'רלס ברונפמן, שטען בעבר בראיון כי הם בחנו את הפעילות של פילנתרופים שתרמו יותר מ-10 מיליון דולר בשנה, והעלו כי רק 6% מהם הולכים למטרות יהודיות. גם ג'וזף היימן, מנהל המרכז ליזמות פילנתרופית יהודית (CJEP) טוען בראיון עמו כי דור הפילנתרופים שהתמקד בעולם היהודי ובישראל הולך ונעלם, והוא פונה למטרות שאינן קשורות לעולם היהודי.
על פי העיתון, למרות כי מדובר בסכום גבוה לכשעצמו, ביחס לתקציב המדינה הוא בסה"כ בסביבות ה-1% בלבד. מאמר שנכתב ב-2014 במגזין "פורוורד" העריך את גובה התרומות של הקהילה היהודית בארה"ב בכ-1.7 מיליארד דולר כל שנה. ב-2012, קבע מכון כהן שבאוניברסיטת ברנדייס, כי סכום התרומות שמעבירים יהודי ארצות הברית הוא כ-2.1 מיליארד דולר (בפילוח הנתונים במחקר עולה כי מעל רבע מהסכום הגיע לסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות הציונית העולמית – גופים שזהותם ועיקר ההשפעה בהם היא בעיקר ע"י הרפורמים והקונסרבטיבים). זאת לעומת תקציב המדינה לשנה זו העומד על 376 מיליארד ש"ח,
סכום התרומות מארה"ב הוא מזערי בהחלט, בהתחשב בטיעון שכסף זה אמור להשפיע על סדר יומה של ישראל. על כל נתונים אלו, יש לזכור כי על פי הנתונים בספר "הרפורמים" של המרכז למידע יהודי, רק 25% מהרפורמים תורמים למדינת ישראל לעומת 63% מהאורתודוקסים, כך שלא כל הכסף שנתרם לישראל הוא רפורמי.
יעדי התרומות: מאבק בבג"ץ, תנועות חרם נגד ישראל ומקורות לדו"ח גולדסטון
כאמור גם יעדי התרומות אינם בהכרח מסייעים למדינה. לדברי 'יתד נאמן', מבט על סקירות ארגונים רפורמים מארה"ב, מעלה כי עיקר המעורבות והמימון שלהם לארגונים הנמצאים תחת שליטתם ופועלים מתוך אותה אג'נדה. כך, לדוגמה, ממומן המרכז הרפורמי לדת ומדינה שנאבק בבג"ץ ובכל מקום נגד הסטטוס קוו, ומרבה בעתירות ע"מ לפגוע בקדשי ישראל. מרכז זה ממומן ע"י גוף משפטי רפורמי אליו תורמים פילנתרופים שונים.
עפ"י ניתוח מפורט של דו"ח מרכז ליב"ה, כסף רפורמי עושה את דרכו אל תנועות החרם נגד ישראל ולמען שוויון וזכויות פלשתינים ומסתננים. בדו"ח מוצגים מקורות המימון של ארגון "רבנים לזכויות אדם", המורכב ברובו מרפורמים. בישראל ישנן 54 קהילות רפורמיות ו-17 מהעומדים בראשן הם חברים ב"רבנים לזכויות אדם" או בעלי תפקידים בכירים בארגון. הארגון, הפועל לסיוע לערבים ברחבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, היווה חלק ממקורות דו"ח גולדסטון שתיאר את פעולות צה"ל ברצועת עזה כפשעי מלחמה. הארגון אף פועל בקשר הדוק עם ארגון הקיצוני תעאיוש, אשר פועל לשכנע פלשתינים להשתלט על אדמות מדינה ביהודה ושומרון.
מקורות המימון של הארגון, שתקציבו כולל כ-5 מיליון ש"ח לשנה, כוללים בין השאר את הקרן החדשה לישראל, וכן קרנות אמריקניות שרובן תומכות בחרם על ישראל ומממנות, במקביל, ארגוני חרם וארגונים פלשתיניים הנמצאים בקשר עם גורמי טרור מארגון החזית העממית.
על פי הדו"ח, "רבנים לזכויות אדם" אף מקיימים שיתופי פעולה עם ארגונים פלשתיניים אלו, ומקיימים פעילות ענפה בנגב לטובת הבדואים תוך הכפשת ישראל והשוואת תכנית להסדרת מגורי הבדואים בנגב לאנטישמים ברוסיה.
הקרן החדשה לישראל שזוכה לתמיכה מקרנות אמריקניות, תומכת בארגוני השמאל הקיצוני, "שוברים שתיקה", "עדאלה", "בצלם" וכו' – אלו שמסייעים להסית בעולם נגד ישראל, מכינים דו"חות שקריים על חיילי צה"ל, דואגים להוציא צווי מעצר לבכירים ישראליים בחו"ל ועוד.
התורמים הגדולים ביותר של הקרן החדשה לישראל כפי שעלה בחלק מהנתונים שהגיעו לידי 'יתד נאמן' הם קרן פורד שהעבירה ב-2008, מעל 5 מיליון דולר, קרן ברונפמן השייכת לצ'ארלס ברונפמן המצהיר על עצמו כרפורמי, העבירה קרוב למיליון דולר, קרן של ריצ'ארד גולדמן אף הוא – בסכום הקרוב למיליון וחצי דולר ועוד.
הכסף הרפורמי משמש ארגונים הקוראים לביטול קיומה של מדינת ישראל
דו"ח מרכז ליב"ה חושף באריכות את הקשר הרפורמי לשמאל הקיצוני וההזוי. עידית לב, מי שמובילה את המאבק של שהייה מעורבת בכותל, היא מנהלת מחלקה באותו ארגון השמאל הקיצוני "רבנים לזכויות אדם", שפועל ליצירת דה לגיטימציה לישראל ובן השאר היה אחד ממקורותיו של דו"ח גולדסטון. לב עצמה הייתה ממובילות הפגנה בלתי חוקית של יהודים וערבים כנגד פעילות צה"ל ברצועת עזה בזמן מבצע צוק איתן.
פעילה מוכרת אחר ב"נשות הכותל", היא ענת הופמן והיא חברת הוועד המנהל של "המוקד לפליטים ומהגרים" - ארגון שפועל בין היתר לביטול החוק למניעת הסתננות ע"י ישויות מדיניות זרות. הופמן הייתה גם פעילה ב"נשים בשחור"- ארגון שמאל שקיים מחאות נגד ה"כיבוש" הישראלי בימי האינתיפאדה הראשונה, וגם כיהנה כחברת הנהלה ב"אגודה לזכויות האזרח בישראל". החמור מכל, הופמן היא יו"ר "חברת דומארי של הצוענים בירושלים" - ארגון השייך לרשת הארגונים "אלקדס" המתאמת פעילויות עבור הארגונים ודואגת להם לתקציבים. באתר של רשת "אלקדס" מוצגת מפה של העיר העתיקה בה אין כל אזכור לכותל המערבי. "אלקדס" תומכת ב"החרמת הכיבוש כאחד האמצעים היעילים ביותר כדי להתנגד למדיניות של קולוניזציה ועקירת פלשתינים", והרובע היהודי נקרא בכלל "שכונת אל-שארף".
גם סגניתה בתפקיד של יו"ר "נשות הכותל", בתיה קאלוס משמשת כיועצת של הארגון "סיכוי" הקורא לביטול קיומה של מדינת ישראל, תומכת בהתנגדות אלימה, ומאשימה את ישראל במניפולציה של זיכרון השואה לצורך מטרות פוליטיות.
הרפורמים בדרישה לראשי הממשלה: "אל תיכנעו לחרדים בנושאי הגיור והחינוך"
האיומים החוזרים ונשנים בימים האחרונים ע"י הרפורמים מאמריקה, אינם חדשים כלל וכלל. הפטרונות של בעלי הכסף בארה"ב מתערבים בכל מקום שאינם קשורים אליהם. העיתון 'יתד נאמן' חושף כי כשבועיים לפני הבחירות של 1996 פנו ראשי הרפורמים והקונסרבטיבים במכתב שהופנה אל בנימין נתניהו, ואל המתמודד השני, שמעון פרס. ראשי הארגונים דרשו אז בתוקף משני המעומדים שלא להיכנע לדרישות החרדים בנושאי הגיור והחינוך.
בין שורות המכתב, מביעים הרפורמים 'דאגה' לשלום המדינה אם דרישותיהם לא ייענו, וכי משבר כזה יסכן רבים וטובים. במכתב זה החוצפה של הרפורמים האמריקאים אינה יודעת גבול והם דורשים גם שהמלצות ועדת שנהר לשינוי בלימודי היהדות והדגשת הפן החילוני-פלורליסטי, לא ידחו בעקבות הבחירות הקרבות – דבר שלדאבוננו אכן התקבל ונעשה במערכת החינוך.
מיד לאחר הבחירות וניצחון נתניהו, מוען מכתב נוסף אל רה"מ נתניהו שהיה אז בתהליכי מו"מ להרכבת קואליציה וכלל איום ברור והתערבות בוטה בפוליטיקה הישראלית. ראשי הארגונים דרשו מנתניהו שלא להיכנע ולא לוותר לדתיים בישראל בכל הקשור לענייני גיור בחו"ל, ובשאר ההישגים של הרפורמים שהושגו במהלך כהונת ממשלות השמאל של רבין ופרס, באמצעות עתירות של ארגוני השמאל לבג"צ.
את מכתבי האיומים הללו צלח נתניהו, פחות או יותר, והוא לא נכנע לדרישות הארגונים. הבדל אחד עומד לרועץ לנתניהו בסיבוב הזה, וזו העובדה שנציגי מפלגה דתית מהימין, הולכים ומעניקים לגיטימציה לארגונים המסוכנים וההזויים, ובכך הם מחלישים את עמדת רה"מ לעמוד מולם כחומה בצורה, בדיוק באותו אופן שהם תובעים ביחס להתערבות ארגוני השמאל.
העולה מן הדברים הוא כי הכסף שמגיע לישראל מהסוכנות בארה"ב אינו משמעותי וקיומי, ומהווה רק 1% מכלל התרומות. עוד עולה כי, באופן מקומם ומחפיר, הכסף ברובו מגיע לארגונים שונאי ישראל הקוראים להשמדת המדינה, ומרבים בעתירות נגד בג"ץ. המסקנה עולה מאליה: הרפורמים מאיימים שיפסיקו לתרום לישראל? אדרבה, שיפסיקו.