כשג'ורג' וושינגטון איחל לקהילה היהודית: "יהי רצון שתשבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו"

ארצות הברית חוגגת היום את יום הולדתה ה-241, כשבתוכה חיה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם אחרי הקהילה היהודית בישראל. אבל ב-1776, כשוושינגטון ועמיתיו חתמו על מגילת העצמאות, בכל ארצות הברית חיו בסך הכל כאלפיים יהודים. הם היו, עם זאת, אזרחים אמריקאים מעורבים בהחלט. רבים מהם נלחמו בצבא המורדים האמריקאי נגד הבריטים. בג'ורג'יה, החיל האמריקאי הראשון שנפל במלחמת עצמאות, פרנסיס סלבאדור, היה יהודי. בנוסף, אנשי עסקים יהודים תמכו כספית במהפכה.

בין אם משום תרומה זו ובין משום חיבתה של המעמד הפרוטסטנטי השליט לתנ"ך ולתרבות העברית, ג'ורג' וושינגטון היה ידוע כחובב יהודים. כשגבאי הקהילה היהודית הספרדית בניופורט, רוד איילנד, שלח בשם הקהילה מכתב של איחולים חמים לנשיא בשנת 1790, וושינגטון החזיר לקהילה מכתב בו הוא צופה ימים טובים לאמריקה לבני כל הדתות ומצהיר על מחויבותו לחופש הדת. את המכתב הוא חותם במילים

"יהי רצון שילדי זרע אברהם המתגוררים בארץ ימשיכו להיות ראויים ולזכות ברצון הטוב של שאר התושבים. שכולם ישבו לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד".

המשפט האחרון מוכיח את בקיאותו של 'הגנרל', כפי שכונה, בספרי הנביאים: בספר מיכה פרק ד' נכתב על ימות המשיח: "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד".

'בית הכנסת טורו', כפי שנקרא בית הכנסת של הקהילה היהודית בניופורט, עומד עדיין על תילו ונחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בצפון אמריקה. הוא משמש עדיין כבית כנסת אורתודוקסי פעיל – וגאה בייחודו כבית הכנסת שאל הגבאי שלו שלח וושינגטון את אחד המסמכים המפורסמים בהיסטוריה היהודית-אמריקאית.