סוד הנישואין: לראות את החיובי שבשונה

כפי שבארנו בשבוע שעבר, דווקא השוני שבין בני הזוג גורם לקבלת החלטות נכונות יותר, ויוצר את היופי והשלימות במשפחה.

הנה בעל כועס וזועם על שכנו, וכבר הוא מכריז בקול רם: "אני עכשיו עולה לצעוק עליו / להכות אותו על העוול שעשה לי". אשתו מגיבה: "נכון, הצדק עמך, אבל למה צעקות ומכות? אתה תבייש את כולנו, מה יאמרו השכנים?". והוא מגיב בזעם: "תמיד את חושבת על מה יגידו. זה לא מעניין אותי!". והוא לא שם לב שהיא בעצם איזנה אותו, שלא יעשה טעויות. הוא ניגש לחלון, מביט בעוברים ושבים ברחוב, ולבסוף נרגע ומתנהג אחרת מכפי שתכנן. הוא עולה לשכן ומדבר אתו בתקיפות רגועה יחסית. וכך, משפחתו השיגה את התועלת הנדרשת מהשיחה, בזכות ההבהרה החד משמעית שלו בעוצמה שהאישה לבדה לא היתה יכולה לבצע ולהשיג, אך לא התפתח מזה ריב, וגם המשטרה לא הייתה צריכה להתערב כפי שהיה קורה אילו התנהג כפי שתכנן תחילה.

האישה יכולה לצאת מסיפור כזה כשהיא נסערת, אולם התועלת שהשיגה כתוצאה מהאיזון ביניהם שווה כל הון. שהרי באופן כללי, האב-טיפוס הגברי מציב מטרה, וחותר להגיע אליה מבלי להביט לצדדים. אולם האב-טיפוס הנשי יותר הרמוני, ובוחן את ההשלכות השונות. אלא שהיא לבדה, מרוב חשבונות בדבר שיש בו צדדי ספק, עלולה לנקוט בשב ואל תעשה ולא לפעול. ואילו הוא לבדו, עלול לפעול ללא שיקול דעת מספיק. אולם שניהם יחד מוצאים פתרון ומגיעים למצב הבריא. הרי לנו שדווקא הדבר שנראה כחסרון, אינו אלא יתרון.

בכוחה של התבוננות כזו לסייע לבני הזוג לקבל את החיסרון שבבני זוגם כדבר מועיל, ולבסוף לחיות את חייהם בשמחה, ורק לחייך וליהנות מהמצב בינם לבין עצמם.

לכסות באהבה את החיסרון

מעשה במלך חשוב ורם, שהיה חכם ונבון, ומנהיג את מדינתו בעוז ובאהבה, אלא שהיו כמה מומים בגופו. רגלו האחת היתה עקומה, בגבו גיבנת מכוערת, ועינו האחת בולטת מאד. והנה, לקראת חגיגות החמישים להכתרתו, הזמין מנהל החגיגות צייר שיצייר את דיוקן המלך. כאשר הוסר הלוט מעל התמונה, כעס המלך: "וכי כך מציירים מלך נכבד?" ומיד ציווה להעניש את הצייר. לאחר מספר חודשים נערכה חגיגה נוספת, ושוב הוזמן צייר לצייר את המלך. כאשר הוסר הלוט מעל הציור נראה המלך במלא יופיו והדרו, רגליו ישרות, גבו זקוף, ועיניו נאות. נעלב המלך: "זהו אדם הדומה לי, אבל זה לא אני". ומיד ציווה להעניש את הצייר. לחגיגת סוף שנת החמישים חיפשו אנשי המלך צייר נוסף, אך כולם פחדו לצייר את המלך, מלבד צייר זקן וחכם שחי בכפר נידח.

כאשר הוסר הלוט, ראו כולם את המלך מצויר כשהוא רוכב על סוס אביר, רגלו הימנית הבריאה נראית מצד אחד והסוס מסתיר את רגלו השבורה. הוא נראה מצדו הקדמי, כך שגבו לא נראה. לעיניו הוא מצמיד משקפת, וכך לא נראית עינו המכוערת. נהנה המלך ונהנו כולם, והצייר קיבל את שכרו הרב.

הגדוּלה במערכת הנישואין היא לכסות לנגד עינינו את החסרונות שבזולת, מבלי שיבלטו ואפילו לא ייראו, באמצעות הסתכלות בטוב שבבעל ובעשייה החיובית שעושה, על אף מגבלותיו וחסרונותיו. הנה על עינו הבולטת יש משקפת, הנה הוא רוכב על סוס, והגיבנת? בכלל לא נראית היא נמצאת שם מאחור. איזה מלך נאה נמצא כאן. וכך גם בנישואין. בעלי לא נותן מספיק תשומת לב? הרי הוא כל כך טורח בעבודה לצורך כלכלת הבית. ועל זה נאמר: "עַל כָּל פְּשָׁעִים - תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י', י"ב).

את הספר 'המדריך המלא לנישואין מאושרים' של הרב זמיר כהן אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.