החלטת אונסק"ו אודות מערת המכפלה – הוכחה לנצחיותה של תורת ישראל

"לפלא על ארגון אונסק"ו התעסק בזוטות", כותב יצחק רוט בטורו ביתד נאמן, "מה לו לארגון המכובד הזה ולשאלות שוליות. כמו מעמדה של ירושלים או מעמדה של מערת המכפלה, כאשר על הפרק עומדת שאלה גדולה הרבה יותר וחשובה שבעתיים – שאלת מעמדה של ארץ ישראל. במקום לקבוע כי היהודים הם "כוח כובש" בירושלים, או במקביל לקבל החלטה כי מערת המכפלה היא "אתר מורשת פלשתינית בסכנה", מה פשוט יותר מלקבל החלטה ברוב סוחף כי ארץ ישראל כולה, מהים ועד הירדן וממטולה עד אילת, היא "אתר מורשת פלשתינית" מדורי דורות, המצויה תחת שלטון כיבוש שאין לו חלק ונחלה בה? האם לא ייצא רוב סוחף בעד החלטה ברורה שכזו? אם ירושלים היא עיר כבושה ומערת המכפלה שייכת לפלשתינים, אז ארץ ישראל כולה אינה אלא "פלשתין הגדולה", וכי מי בעולם אינו מכיר את ההיסטוריה המפוארת של "האומה הפלשתינאית", שאדמת פלשתין היתה שייכת לה מימים ימימה?", שואל רוט בציניות כאובה, "הרי זה היה נלעג ומגוחך, לולי זה היה עצוב כל כך".

רוט ממשיך ומצטט את דברי רבותינו במדרש רבה (בראשית ע"ט, ז'): "'אמר ר' יהודה בר סימון: זה אחד משלושת מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות בהן את ישראל לומר גזולים הם בידכם. ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף'. שלושה מקומות אלו ניקנו בכסף מלא על ידי אבות האומה", מסביר רוט ומפרט: מערת המכפלה נקנתה על ידי אברהם אבינו, כדי לקבור בה את שרה אמנו. הר הבית ומקום המקדש נקנו על ידי דוד המלך מידיו של ארונה היבוסי, ואילו שכם, מקום קבורתו של יוסף נקנה על ידי יעקב אבינו מחמור אבי שכם.

"באשר ליעקב אבינו ודוד המלך עדיין לא מצאו הפלשתינים קשר משפחתי עמם, אף שהם טוענים לבעלות מוחלטת על שני מקומות אלו", ממשיך רוט. "טענתם היא שאברהם אבינו היה אביו של ישמעאל ולכן הם, כצאצאיו, בעלים על מערת המכפלה. הבעיה ההיסטורית עם הטענה הזאת, לא רק שאלת שייכותם של הפלשתינים – צאצאי עמים נודדים שמוצאם אינו ידוע – לצאצאי ישמעאל, אלא העובדה שאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה כדי לקבור בה את שרה, אמו של יצחק אבינו, ולא את הגר אם ישמעאל...

"אבל מי דן בכלל על עובדות היסטוריות? ההיסטוריה הרי מוכיחה שכל מקום שהיה תחת שליטה מוסלמית הופקעה ממנו הגישה מיהודים, בין אם הוא היה אתר יהודי. מערת המכפלה, שהיתה בשליטת המוסלמים במשך מאות שנים – היתה מחוץ לתחום ליהודים, שהורשו – וגם זאת לא תמיד – לעלות במדרגות המובילות למערה עד המדרגה השביעית ותו לא. הכותל המערבי שהיה בשליטה ירדנית במשך 19 שנה, היה מחוץ לתחום גישת היהודים, גם אם בהסכם הפסקת האש שנחתם בתום מלחמת תש"ח, נאמר במפורש שתינתן גישה ליהודים לכותל המערבי. בכלל הירדנים החריבו עד היסוד כל זכר יהודי בירושלים העתיקה במהלך שנות שלטונם החריבו כמעט עד היסוד כל זכר יהודי בירושלים העתיקה במהלך שנות שלטונם בה, כאשר עשרות בתי כנסת ואתרים יהודיים נהרסו במכוון, תחת השליטה המוסלמית, גם קבר יוסף בשכם הנמצא כיום בשליטה פלשתינית, מהווה עילה לחיכוכים, וכל יהודי העושה דרכו למקום בלא גיבוי מערכת הביטחון, שם נפשו בכפו.

הבעיה הגדולה של מדינת ישראל הרשמית, שאין בפיה תשובה של ממש לשאלה הזאת

"לא קשה לתאר כי כך היה עולה גם בגורלו של קבר רחל אמנו, אם ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, היה מעביר אותו לשליטה פלשתינית, כפי שהתחייב ב'הסכם אוסלו', לולי פעלו אצלו גדולי התורה דאז ובכירי העסקנים, שהבהירו לו את חשיבות המקום בעיניים יהודיות, ורק דמעותיהם שכנעו אותו שאין מעבירים 'קבר של אמא' לידיים זרות.

"אם מבקשים אנו להתבונן במבט יהודי על החלטות הארגון ההזוי הזה של האו"ם, רואים אנו בעליל את התממשות דברי חז"ל המובאים בפירושו של רש"י הראשון לתורה, בדבר טענת אומות העולם כלפי ישראל 'ליסטים אתם'. האם היה מישהו כלפי הגלובוס, לפני מאה או מאתיים שנה – למעט העם היהודי כמובן – שיכול היה להאמין כי דברי רש"י הללו יהיו רלוונטיים אלף שנה אחרי שנכתבו על ידו? אם מישהו מחפש הוכחה להיותה של תורת ישראל תורת נצח א-לוקית, הרי היא טמונה בדבריו של רש"י אלו המביא את דברי חז"ל, כי אומות העולם יטענו כלפי ישראל את טענת 'ליסטים אתם'. וכי אימתי הם טענו זאת, אם לא במהלך מאה השנים האחרונות מאז שב עם ישראל לארצו וביתר שאת בעשורים האחרונים, כאשר חוצפת הפלשתינים חצתה את כל הגבולות?

"הבעיה הגדולה של מדינת ישראל הרשמית, שאין בפיה תשובה של ממש לשאלה הזאת. מדינה המורדת במלכות שמים, כאשר תחת חסותה נרמסת תורת הנצח הא-לוקית, אינה יכולה להשיב לאומות העולם, את תשובתם הברורה של חז"ל. מי שרוצה להעניק הכרה ממלכתית לחבורה ליצנית אשר האמונה בבורא עולם ובתורתו הנצחית נרמסת על ידו, כאשר יוכל להשיב כי 'כל הארץ של הקב"ה היא'? מדינה העוקרת את אות הברית הנצחית בין עם ישראל לבין בורא העולם, אינה יכולה להסתמך על היסטוריה אשר מקורותיה הם באותה תורה א-לוקית, הכורכת והקושרת בין שמירת מצוות התורה לבין הזכות על ארץ ישראל. אפשר לתקוף עולם ומלואו ולצעוק בגרון ניחר כי העולם כולו אנטישמי, אבל אסור לשכוח את הדברים שכתב הנצי"ב בפירושו לתורה, בפרשה אותה קראנו בשבת האחרונה.

"כך אמר בלעם בדברי ברכתו: 'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב' וכותב ב'העמק דבר': "הן עם לבדד ישכון – לא כדרך אומה ולשון כשהולכים בגולה ומתערבים עם המגלים אותם משיגים בזה אהבה וחשיבות כל אחד בעיניהם יותר משהיו נפרדים מהם. אבל לא כן עם ישראל, כשהוא לבדד – ואינו מתערב עמהם, ישכון – במנוחה וכבוד. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליו ואין איש מתחרה עמו. ובגויים – כאשר הוא רוצה להיות מעורב עמם, לא יתחשב – אינו נחשב בעיניהם להתחשב כלל לאדם", מסיים רוט את דבריו הנוקבים.