מה קרה כשתלמיד תיכון התקשר לטלפון האישי של מזכיר ההגנה האמריקאי?

להשיג במקרה את מספר הטלפון האישי של מזכיר ההגנה של ארצות הברית, הגנרל בדימוס ג'יימס מאטיס, הוא דבר יוצא דופן למדי. לקבל ממנו טלפון חוזר הוא דבר יוצא דופן עוד יותר. אבל זה בדיוק מה שקרה לתלמיד כיתה י' בשם טד פישר.

ב-111 במאי, הוושינגטון פוסט הדפיס בטעות את המספר האישי של מאטיס, כשפרסם תמונה שבה נראה אחד משומרי הראש של הנשיא טראמפ סוחב ערימה של מסמכים שעליהם מודבק פתק שבו נכתב בדיו שחור 'ג'ים 'כלב משוגע' מאטיס' ('כלב משוגע' הוא הכינוי של מאטיס עוד מימי הצבא) וכן מספר הטלפון שלו. עד שהעיתון הבחין בכך, לא מעט אנשים הספיקו להעתיק ולשמור את הטלפון של מזכיר ההגנה. בין האנשים הללו היה טד פישר, תלמיד כיתה י' במרסר איילנד שבמדינת וושינגטון. פישר התקשר למספר, הגיע לתא הקולי, והשאיר הודעה שבא הוא שואל אם מאטיס יהיה מעוניין בריאיון טלפוני עבור עיתון בית הספר שבו הוא לומד. לתדהמתו, לא רק שמאטיס התקשר אליו כעבור מספר ימים, הוא התקשר עוד שלוש פעמים לכדי לקבוע זמן מדוייק לריאיון.

פישר התחיל את הריאיון באמירה: "אני רוצה להתחיל עם שאלות המכוונות לקהל שלנו בתיכון", אבל מאטיס הבהיר מיד שהוא לוקח את הריאיון הזה ברצינות כמו כל ריאיון אחר: "אני מדבר אותו הדבר לתיכוניסטים, לבוגרי אוניברסיטה, או לחברי קונגרס. תמיד חשבתי שתלמידי תיכון הם חכמים בהחלט".

הריאיון כיסה מגוון רחב של נושאי ביטחון ומדיניות חוץ, ומצא את דרכו עד מהרה למגוון אמצעי תקשורת שהכתבים שלהם לא זכו לאותה נכונות להתראיין ממזכיר ההגנה האמריקאי.

מעניינת במיוחד עבור הקהל הישראלי היא תשובתו של מאטיס לשאלה לגבי ההבדל בין האופן בו ממשל אובמה התייחס למזרח התיכון – והאופן בו עושה זאת ממשל טראמפ.

"הייתי מפקד בנאט"ו ומפקד בפיקוד המרכזי תחת הנשיא אובמה, בזמן שהוא ניסה לקרב את העמים הערביים", אומר מאטיס. "לרוע המזל לא תמיד היו לו את היועצים הטובים ביותר או שהוא לא הקשיב למזכירת המדינה שלו, הילרי קלינטון, כך שהחמצנו כמה הזדמנויות. אבל אני חושב שהיה אז גם קמפיין מואץ נגד טרוריסטים...אני חושב ששני הממשלים הללו הם בעיקר וריאציות על אותו נושא מאשר גישות שונות באופן דרמטי. באופן ברור, הישראלים והערבים, כך נראה, מחבבים יותר את מר טראמפ במיוחד בהשוואה ליחסים שלהם עם אובמה אחרי השנה הראשונה שלו בתפקיד, שדווקא היתה די טובה. שנה אחרי שנה, דברים הלכו והידרדרו אז, מנקודת המבט הערבית ומנקודת המבט הישראלית".