סיפורים אישיים
לא תאמינו מדוע סירב הרבי מלעלוב לקבל את ירושת סבו
הסיבה מרגשת: הרבי מלעלוב סירב לקבל את הירושה כיוון שהיו יורשים נוספים חוץ ממנו, והוא לא רצה ליהנות מכל חפץ שהיה עליו חשש גזל
- נעמה גרין
- פורסם י"ח תמוז התשע"ז |עודכן
בעיגול: הרבי מלעלוב
הרב מרדכי גלבשטיין, נאמן ביתם של אדמור"י לעלוב סיפר לאתר 'דרשו' על הקפדתם המיוחדת של אדמור"י לעלוב על הלכות ירושה.
"האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זצ"ל נפטר בירושלים בתרע"ח, כאשר בנו ממשיך דרכו, הרבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל, שהה באותן שנים בפולין. חפצי הקודש של האדמו"ר נלקחו בידי אנשים שונים שחפצו בהם.
שנתיים לאחר מכן, תינה האדמו"ר הבא את צערו על כך שלא נותר לו אף חפץ מאביו. למרות זאת, בשנים הבאות כשהביאו לנכד רבי משה מרדכי חפצים מירושת סבו, אך הוא לא אבה לקבלם בשום אופן.
הסיבה מרגשת: הרבי היה חושש לקבל את חפצי הירושה כי היו להם עוד יורשים חוץ ממנו, ועל כן העדיף להתרחק מכל חפץ שהיה עליו שאלה של בעלות, ושלא היה ברור לו במאת האחוזים שאין עליו שום שאלה של גזל חלילה וחס.
הרב גלבשטיין מציין כי "סיפורים מעין אלו ראיתי גם אצל בנו, הרבי זצ"ל רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, שהיה נזהר מאוד בירושה שהותיר אחריו אביו, שלא ליהנות משום דבר שלא התחלק כראוי בין כל האחים.
"זכור לי היטב שבתקופה הראשונה לאחר פטירת אביו, קרה כמה פעמים שהרבי היה צריך יין או מיץ ענבים לקידוש ולהבדלה, ובבית היה בקבוק מיץ ענבים ביתי שלא היו עליו תגיות. הגבאים הציעו לרבי להשתמש בו, אבל פעם אחר פעם הוא מיאן להשתמש בבקבוק הזה, והיה מתאמץ למצוא בקבוק אחר.
"הסובבים את הרבי חשבו שאולי הוא לא רוצה להשתמש בבקבוק הזה כי אין עליו תגיות, והוא חושש לעניין של הכשרות. אמרו לו שאין מקום לחשש כי מדובר ביין שנרכש מיהודי תלמיד חכם מופלג שמכין את היינות בהקפדה יתירה על ההלכה, אבל הרבי השיב במתק לשונו: 'הבקבוק הזה הוא ירושה, הוא שייך לכל האחים. איך אני יכול להשתמש בו בלי לקבל את רשותם?…'
ממשיך הרבי ומספר: "בשנים הראשונות התגורר הרבי זצ"ל בבית אביו, ולפני פסח היה צורך להשתמש בכלי פסח שהותיר אחריו אביו. הרבי כתב מכתב לכל אחיו, בו הודיע להם שיש בידיו את הכלים של האבא זצ"ל, וביקש מהם שיואילו לבוא ולקחת כל אחד כפי חלקו המגיע לו, או שיודיעו לו שהם מוחלים לו בלב שלם על חלקם, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם בפסח ללא חשש.
"מקרה דומה אירע לפני סוכות, כשבבית האבא נשאר סכך לסוכה, והרבי דאג לפני סוכות לשלם לכל אחד מהאחים על הסכך סכום ששיער לפי שוויו ושחילק אותו בין כל האחים, כדי שלא יהיה בירושה חשש קל שבקלים, למרות שהיה זה סכך ישן שערכו לא היה רב", מספר הרב גלבשטיין על נקיות כפיהם של אדמו"רי לעלוב.