הרבנית ימימה לשרה מוכתר: "הקב"ה מטפל עכשיו בשני ילדייך, בצורה הכי טובה"

הרבנית ימימה מזרחי התייחסה בטור השבועי שלה לאסון הנוראי של משפחת מוכתר - שאם המשפחה, שרה, היא תלמידתה. לפניכם מקצת מדבריה, הנוגעים לפרשת השבוע - פרשת מטות-מסעי:

"אז עכשיו אנחנו מדברים אליך, שרה מוכתר - תלמידתי האהובה שב"ה תקום ממיטתה בבית החולים בנהריה. השבוע נודע לשרה שלנו על האיש שלה ושניים מילדיה שנהרגו בתאונת דרכים קטלנית. שרה, את אחות טיפת חלב שמטפלת כל כך הרבה שנים בילדי ישראל. בכזאת רגישות, ובכזאת אהבה... ואני יודעת שהקב"ה מטפל עכשיו בשני ילדייך הטהורים בשמיים, בצורה הטובה ביותר. תהיי בטוחה".

על אותו משקל, הרבנית מציינת את כאבה של רחל אמנו, שהזוהר הקדוש כותב עליה כי 'מאנה להנחם על בניה כי איננו'. ושואלת הרבנית: הלא היה צריך להיות כתוב, מיאנה להינחם על בניה כי אינם, בלשון רבים. "והזוהר בפירוש קורע לב מסביר שהשכינה כבר לא יודעת למי להתגעגע: לבניה או לבעל נעוריה? מפני שכשבית המקדש נחרב - היא נפרדת מהאיש שלה. כביכול מריבונו של עולם. והילדים שלה מגורשים גם הם לגלות נוראה, ואנה תוליך את אבדתה?".

איך נושאים כאב כזה? כתשובה מביאה הרבנית את סיפורה של צפנת בת פניאל, בתו של הכהן הגדול שלאחר שהיא עוברת סבל גס ונורא, אומרת את המשפט המדהים הבא: "ריבונו של עולם, אם עלינו לא חסת - על שמך הגיבור למה לא תחוס?". ומפרשת הרבנית את דבריה: "אם עלינו לא תחוס - כשאנחנו רואים שאישה רכה וקדושה עוברת כזה צער, אם עלינו לא תחוס באופן כזה אז זה בוודאי צער גדול בהרבה, על שמך הגדול והקדוש. כי לא יתכן שזה יהיה צער פרטי שלה, זה בוודאי צער שקשור בך. אז מה צריך לבקש לעת כזו? מה נבקש עליך שרה שלנו אהובה, הפצועה בגוף ונפש? מה נבקש על ילדיך הנותרים? התפילה היחידה שצריך לבקש בימים האלה היא על מקום. 

"ריבונו של עולם, תן לנו מקום. אדם חולה - מה הצער שלו? מקום. אילו היה בריא, הוא היה הולך ממקום למקום, והיה מתנייד. אבל הוא כלוא בתוך גופו. אדם שאין לו פרנסה, מה המצוקה שלו? מקום. אילו היה לו כסף היה לוקח את הילדים לצימר רחוק, אבל הוא תקוע במקום. מי שאין לה בן זוג לא מוצאת את מקומה. אין לה משוב, אין לה מי שיאמר לה: 'זה יפה לך וזה פחות'. המצוקה העולמית היא מצוקת מקום".

ועל זה גם מתפלל דוד המלך: "אם אבוא באוהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי. אם אתן שנת לעיני, לעפעפיי תנומה. עד אמצא מקום לה'". אפילו לדוד המלך אין מקום, אומר הרב וולבה. "הוא כל היום מתחבא במנהרות, במדבריות, במערות. וכשהקב"ה רוצה לבוא ולהשרות עליו את שכינתו ולתת לו מתנות, הוא לא מוצא אותו - כי לדוד אין מקום.

 "לקב"ה יש מקום -  אבל הוא לא מוצא אותנו", כותבת הרבנית ימימה. "אין לנו מקום. לאן תחזור עכשיו שרה מוכתר שלנו, לאן? זה היה ביתה". ועונה הרבנית לשאלה ואומרת כי למי שאין מקום - המקום ירחם עליו. כי האנשים השבורים, המחפשים וחסרי המקום, הם הם המקום שעליו הקב"ה משרה את שכינתו. "אז המקום ינחם אותך שרה אהובתנו, בין שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפי לדאבה עוד", חותמת הרבנית.