להרגיש ביטחון בה’, כמו ילד שיודע כמה אבא אוהב אותו

רבים שואלים אותי, נכון הדבר שהבוטח בהשם זוכה בדברים הרבה, אבל זו דרישה גבוהה מאוד, כל היום לבטוח על הבורא יתברך, איך אפשר להגיע לדרגה נשגבה זו, ועל זה מביא רבנו בחיי שבעה דברים שמביאים את האדם לידי בטחון שלם בבורא יתברך.

השם אוהב אותך

בכל מקום אשר דיברתי על נושא הביטחון בהשם נשאלתי שאלות אלו, אולי לא מגיע לי? מי הבטיח לי שהכול יהיה? עברתי על הרבה עבירות, אולי השם ירצה להעניש אותי? התשובה לכל השאלות תמצא אצל הילד הקטן והמתוק במשפחה שעדיין לא עשה משהו מועיל במשך חייו, עדין לא למד תורה, לא הביא פרנסה למשפחה, לא יצר שום דבר חשוב, ואף על פי כן, אנחנו נותנים לו מכל הלב, בשפע גדול, ללא שום תמורה, וכוונה לקבל בחזרה. גם הילד הקטן מרשה לעצמו לבקש ממתקים, טיולים, פינוקים ואינו חושב אולי לא מגיע לי, והסיבה לכך היא פשוטה מאוד, אבא ואימא אוהבים אותי כל כך, שאפילו אם לא מגיע לי, הם יתנו לי. דבר זה למדתי מביתי הקטנה, כמעט בכל יום היא ניגשת אלי עם חיוך מקסים, בשאלה, אבא אני יכולה לקבל מסטיק, אני יכולה לקבל שקל לקנות ממתק בחנות, ומעולם לא עלה על דעתה, אולי לא מגיע לה. זאת מפני שהיא יודעת כמה אבא אוהב אותה, והיא סומכת על האהבה הזו, שבגללה אבא ייתן לה את מבוקשה. יתירה מזאת, אני מרגיש בליבי שאני רוצה לתת לה יותר ממבוקשה כדי שיהיה לה טוב, ולראות את החיוך שנסוך על פניה בעת אכילת הממתק וכל זה למה, בגלל אהבתי אליה.

הבורא יתברך כבר קבע בתורתו "בנים אתם לה' אלוקיכם" "אהבתי אתכם אמר ה' ". כדי להגיע למעלת הבוטח חייב אדם להזכיר ולשנן בכל יום את המשפט, השם אוהב אותי. עד שתכנס בליבו משמעות הדבר.

 כדי להבין את גודל אהבת הבורא ליהודי, אביא דוגמא ששמעתי בשם אחד האדמורי"ם זצ"ל, כל האהבות שיש בעולמנו כדוגמת אהבת אם לילדיה, ואהבת אב לבניו, וכן אהבת אישה לבעלה ולהיפך, אם ניקח את כולם וננסה לאמוד אותם. עדין לא נגיע לאהבת הבורא ליהודי אחד, וזאת משום שכול יהודי הוא חלק אלוקה ממעל, וכשברא הקב''ה את האדם אמר הכתוב "ויפח באפיו נשמת חיים" ומובא בזוהר הקדוש "מי שנופח משלו הוא נופח", כלומר, כשם שאדם מנפח בלון הנפיחה יוצאת מתוכו כך הבורא יתברך כשברא את האדם נפח באפו חלק ממנו יתברך. תארו בנפשכם כמה אהבה אוהבת אם את בנה, וזאת בגלל שנשאה אותו תשעה חודשים בבטנה, וילדה אותו, ועזרה בגידולו בהיותו קטן, ואילו הבורא יתברך, לא רק שיצר אותנו יש מאין, אלא מחיה אותנו בכל רגע ממש, ויש בתוכנו חלק ממנו יתברך, וכל מערכות גופינו עובדות בציוויו, ובנוסף דואג לפרנסתנו, ולכל צרכינו היום יומיים, בוודאי שאהבתו גדולה שבעתיים.

הרמח"ל, בהקדמה לספרו "דרך השם", כתב שהבורא יתברך הוא טוב מושלם, ודרך הטוב, להיטיב, ולכן ברא הקב"ה את הברואים כדי להיטיב עימהם, כיוון שהנבראים מתביישים בטובת חינם ובלשונו נקרא "נהמה דכיסופא" פרוש לחם של בושה.

הדבר דומה לאדם שבכל יום ייתן לנו אוכל בחינם, הרי שלאחר זמן כבר נתבייש ממנו. כך גם הבורא יתברך רצה שהנבראים יקבלו את הטובה בזכות, ולא ייהנו מהטובה בתורת צדקה, ולכן הביאם לעולמנו זה עם ניסיונות רבים כדי שעל-ידי שנעשה טוב ונסור מהרע נקבל שכר לנצח נצחים.

לאחר הדברים הנפלאים הללו נתאר לעצמנו אב ששולח את בנו למשימה קשה ובסופה יוכתר הבן בתואר חשוב, ודאי שכל רצונו של האב הוא שהבן יצליח. כל גם הבורא יתברך ששלח את נשמתנו לעולם הזה, כדי שנתגבר על כל המכשולים, ונעבור בהצלחה את מבחן החיים, ובודאי שהקב"ה מצפה ומייחל להצלחתנו' ואם רק נאמין באהבתו הגדולה אלינו, או אז נסמוך עליו שיעזור לנו במכשלות החיים, ונבטח בו כמו שבן בוטח באביו.

השם מרחם עלי

הרחמים והחמלה. פעמים נתקלתם ודאי בעני המתחנן לצדקה, או לדבר מאכל כדי להשביע את רעבונו, ובמקרים קשים יותר, אדם שחולה במחלה קשה, ומבקש עזרה בהוצאותיו הרפואיות הרבות, שבהם תלויים חייו. מיד נתמלא ליבכם בחמלה, ונתתם לו את העזרה שביקש, כל אחד כפי יכולתו, ואפילו שאינכם מכירים את הנזקק, ובודאי שאינכם אוהבים אותו, משום שמידת הרחמים אינה קשורה להכרות קודמת, או לאהבה. כך גם בבורא יתברך ישנה את מידת הרחמים מרובה יותר מכל הברואים כולם, שהרי כל הרחמים שבעולם באים ממנו יתברך כמו שנאמר (דברים, יג', יא') "ונתן לך רחמים ורחמך". וכנשאל את העני מדוע אתה חושב שיתנו לך צדקה, ודאי תשובתו תהיה, ישראל רחמנים בני רחמנים. כך גם יהודי הבוטח בהשם יודע שאפילו אם לא מגיע לו הקב"ה רחמן, ומרחם על בניו, ויעשה עימהם לפנים משורת הדין ועל ידי שיהודי פונה לבורא יתברך בלשון תחנונים הרי מיד הוא מפעיל את מידת הרחמים ואז הנהגת הבורא עימו הוא במידה נפלאה זו, מידת הרחמים. 

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס