דברי תורה
ותן חלקנו: מי יתקן את מה שקלקלת?
מַה מַּטְּרָתוֹ שֶׁל הַסִּיר? מַה מַּטְּרָתוֹ שֶׁל הָאָדָם? וּמָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁתֵּי מַטָּרוֹת אֵלּוּ? עַל כָּךְ, וָעוֹד - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
- ותן חלקנו
- פורסם א' אב התשע"ז |עודכן
בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי, כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵן; וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי, בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי - שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ, אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ (קהלת רבה, פרשה ז')
אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה : "רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ".
בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶעֱבִירוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָאִילָנוֹת בְּגַן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה אֶת מַעֲשַׂי, כַּמָּה הֵם נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים; וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי, בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְקַלְקֵל וְלֹא תַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי - כִּי אִם קִלְקַלְתָּ, אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ.
* * *
כָּל יְמֵי חַיָּיו צָרִיךְ הָאָדָם לְוַדֵּא שֶׁמַּה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה תּוֹאֵם לְתַפְקִידוֹ, וְאֵינוֹ מְקַלְקֵל וּמְעַוֵּת, חָלִילָה.
כֹּה הִתְנַבֵּא יִרְמְיָהוּ, נְבִיא הַחֻרְבָּן : "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית, לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה, וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי: מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" - הֶרְאָה לוֹ סִיר הַמַּעֲלֶה רְתִיחָה, וְהָרְתִיחָה בוֹקַעַת מִצַּד צָפוֹן. מָשָׁל לַמָּצוֹר שֶׁיֻּטַּל עַל הָעָם אֲשֶׁר בִירוּשָׁלַיִם, שֶׁיַּחְשְׁבוּ לִבְרֹחַ מִצַּד אֶחָד, וּבְכָל זֹאת יִלָּכְדוּ וְיֻגְלוּ בָּבֶלָה.
הָרַב שְׁלֹמֹה יוֹסֵף זֶוִין זצ"ל מוֹצֵא בְסִיר זֶה תּוֹכֵחָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁעָזְבוּ אֶת הַמַּטָּרָה וְקִדְּשׁוּ אֶת הָאֶמְצָעִי.
מַה בָּא לְבַטֵּא הַסִּיר הַמְבַעְבֵּעַ?
לֶעָתִיד לָבוֹא תּוֹצִיא הָאָרֶץ בְּגָדִים מוּכָנִים וְאֹכֶל מוּכָן , וּבְנֵי הָאָדָם לֹא יִצְטָרְכוּ לַעֲמֹל; הָעוֹלָם יִהְיֶה מָקוֹם שֶׁל הֲנָאָה רוּחָנִית צְרוּפָה. אַךְ כָּל עוֹד לֹא בָא הָעוֹלָם עַל תִּקּוּנוֹ, הֻטְּלָה עַל הָאָדָם מְלֶאכֶת הַהַשְׁלָמָה וְהַתִּקּוּן, לִזְרֹעַ, לַחֲרֹשׁ, לִקְצֹר, לִטְחֹן, לֶאֱפוֹת, לִבְנוֹת בָּתִּים, וְכָל הַפְּעֻלּוֹת הַכַּבִּירוֹת שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי הָאָדָם כִּמְעַט כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם רַק כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם.
הַסִּיר הוּא כְּלִי שֶׁנּוֹעַד לְתִקּוּן. מַכְנִיסִים לְתוֹכוֹ חֳמָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְשִׁמּוּשׁ כְּמוֹת שֶׁהֵם, וּלְאַחַר בִּשּׁוּלָם הֵם רְאוּיִים לְשִׁמּוּשׁ. רְתִיחַת הַסִּיר וְקִצְפּוֹ מְסַמְּלִים אֶת הָאָדָם, אֲשֶׁר אַף הוּא הוֹמֶה וּמְהַמֶּה וּמִתְלַהֵב וּמִתְלַהֵט בְּמַעֲשָׂיו.
לֹא הָיָה רַע בַּדָּבָר אִלּוּ הָיָה הַסִּיר מְשַׁמֵּשׁ כְּאֶמְצָעִי לְתַכְלִית קִיּוּם הָאָדָם; אֲבָל רַע הוּא שֶׁהַסִּיר הָפַךְ לְתַכְלִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ, רַע הוּא שֶׁהַסִּיר נַעֲשָׂה לַכֹּחַ הַדּוֹחֵף אֶת הָאָדָם. כָּל עוֹד מְתַקֵּן הָאָדָם אֶת הָעוֹלָם לְצֹרֶךְ הַמַּטָּרָה הָעִקָּרִית, לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא וּלְעָבְדוֹ, הֲרֵי זֶה נִפְלָא; אַךְ אִם יַהֲפֹךְ אֶת תִּקּוּן הָעוֹלָם וְהַשְׁלָמָתוֹ לְמַטָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, לְצֹרֶךְ הֲנָאָה גְרֵידָא, הֲרֵי הוּא מַחֲמִיץ אֶת הָעִקָּר.
הַסִּיר שֶׁבַּמָּשָׁל מַפְנֶה אֶת רְתִיחָתוֹ לְכִוּוּן צָפוֹן, לְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע הַמְכֻנֶּה "צְפוֹנִי" , לְפִי שֶׁהוּא צָפוּן בְּחַדְרֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם; מִבַּחוּץ מְיַפֶּה אוֹתוֹ הָאָדָם בַּאֲמָרוֹת יָפוֹת, אַךְ בְּתוֹכוֹ עֲלוּלוֹת לְפַעְפֵּעַ כַּוָּנוֹת בִּלְתִּי רְאוּיוֹת.
זוֹהִי הַתּוֹכֵחָה בִּנְבוּאַת יִרְמְיָהוּ: אַל יִתְבַּלְבְּלוּ בְּנֵי הָאָדָם בֵּין הָאֶמְצָעִי לְבֵין הַמַּטָּרָה, וְתָמִיד יִזְכְּרוּ שֶׁהַמַּטָּרָה אֵינָהּ בְּנִיַּת בַּיִת, אֶלָּא בְּנִיַּת הַבַּיִת הִיא אֶמְצָעִי לְמָקוֹם לְהַנִּיחַ עָלָיו אֶת הָרֹאשׁ, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לָאָדָם לִהְיוֹת פָּנוּי לַדָּבָר הָאֲמִתִּי.
מתוך ספרון הלימוד היומי "ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן.