איזו הנהגה בתפילה היא סגולה ליראת שמים, ואיזו לאריכות ימים?

1. אפילו מי שחלש בטבעו חייב לבא לביהכ"נ בתחילת התפלה ולהתפלל עם הצבור כסדר.

2. מי שיכול לבוא לתפלה בזמנה ובשאט נפש מאחר מהתפלה כדי שלא יצטרך להמתין איזה רגעים, וכן מי שיוצא באמצע התפלה או לפני גמרה משום שאין לו סבלנות להמתין כמה דקות -  אין לך מבזה עבודתו של הקב"ה יותר מזה וכאילו אינו מאמין ששכינה נמצאת בבית הכנסת בשעת התפלה.

3.. גדולה תפלה יותר מן הקרבנות ויותר ממעשים טובים, ויש אומרים אף יותר מתלמוד תורה. (מגילה כ"ז א') ואין לך דבר גדול מן התפלה (תנחומא מקץ סי' ט')

4. כתב חזו"א באגרתו: "התפלה אם אמנם היא מצוה מעשית אצלנו... הנה אמנם מצוה עיונית וכל שלא יצא חובתו מצד הלב לא עשה גם במעשה מאומה, שאין תפלה אלא עבודה בלבו של אדם כמו שאמרו (תענית ב' א') ולעבדו בכל לבבכם

5. אין שום היתר לדלג פסוקי דזמרה רק משום תפלה בצבור ובאקראי, וגם על זה רבים מפקפקים כתבו שמהפך על ידי זה כל צינורות התפלה (עי' מ"ב סי' נ"ב סק"א).

6. בבוקר יש לומר: "מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהוצאתני מאפלה לאורה".

7. כשאומר "עוטר ישראל בתפארה" ימשמש בתפילין.

8. בפרשת התמיד יש לעמוד.

9. בשעת ברכות וקדיש אסור לעשות אפילו שום מלאכה קלה.

10. בשעת קדיש אסור אפילו להרהר בדברי תורה, ומעשה בחסיד אחד שראהו חברו לאחר מותו שפניו מוריקות, אמר לו שזה עונש מפני שהיה מדבר בשעת קדיש (מ"ב סי' נ"ו סק"א).

11. המדבר בקביעות בשעה שהצבור אומרים שבחו של מקום, אפילו כבר אמר זה קודם או שיאמרנה אחר כך הרי זה מבזה עבודתו של מקום, ומצוה לומר כל דבר ביחד עם הציבור כמבואר בשו"ע ובכמה מקומות, וברוב עם הדרת מלך וחז"ל החמירו מאד על הפורש מן הציבור.

12. מצוה לעמוד בשעת קדיש (סי' נ"ו ס"א) וגם בכל דבר שהקהל נוהגין לעמוד, אפילו אם הוא חומרא בעלמא - מי שיושב הרי הוא פורש מן הצבור ומבזה כבוד שמים וגם עובר על מה שאמרו (דא"ז פ"ה) 'אל תהי יושב בין העומדים'.

13. לא יאמרו פסוקי דזמרה במרוצה כי אם בנחת (שו"ע סי' נ"א ס"ח) שזה כאלו מבזה שבחו של מקום (ב"י).

14. ב"ברוך שאמר"יש לעמוד וייאחז הציצית בידו.

15. ב"ויברך דוד" יש לעמוד עד שיאמר "אתה הוא ה' האלוקים".

16. בפסוק "פותח את ידך" צריך לכוון פרוש המלים ואם לא כיון צריך לחזור משם והלאה.

17. ב"ישתבח" יש לעמוד.

18. אחר "ברכו" דינו כמו באמצע הפרק כי עיקר תקנת "ברכו" הוא שיאמר מיד ברכת "יוצר אור"...  וכ"ש שאסור לבא לאחר "ברכו" שהוא חיוב גמור לשמוע שהרי תיקנו פריסת שמע [שחוזרין לומר ברכו לאחר התפילה] בשביל אלו שלא שמעו  ברכו.

19. בברכות קריאת שמע ובקריאת שמע יש לישב עד "תהלות" ומשם יש לעמוד.

20. בקריאת שמע יאחז הציצית בשמאלו בין זרת לקמיצה כנגד לבו, וכשמגיע לפרשת ציצית יטלם  בשתי ידיו נגד עיניו וכשמגיע ל"וראיתם אותו" - יתנם כנגד עיניו.

21. יאחוז הציצית עד "ונחמדים לעד".

22. בשמונה עשרה יתן ידיו על לבו, הימנית על השמאלית והאגודלים יכוף לפנים.

23. ב"מודים" צריך לשוח עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה.

24. בין שמונה עשה עד אחר תחנון אסור להפסיק בדיבור.

25. ג' פסיעות כל א' כאורך הרגל לא פחות ולא יותר, וצריך לפסוע ג' פסיעות בכריעה אחת, כשאומר "עושה שלום במרומיו" משתחוה לשמאל, "הוא יעשה שלו' עלינו" משתחוה לימין, "ועל כל ישראל" משתחוה לפניו.

26. אסור לדבר בשעת חזרת הש"ץ ואפילו לומר תחנונים או ללמוד, והלומד או קורא הפרשה בשעת חזרת הש"ץ וקדיש לא די שלא יקבל שכר רק יקבל עונש ע"כ, וע"ז נאמר: "הוי מושכי העוון בחבלי השוא", ותורה כזו לא תצליח.

27. ב"והוא רחום" יש לעמוד.

28. בתחנון יש לישב עד "ואנחנו לא נדע" וכשמגיע ל"מה נעשה" יעמוד.

29. ב"אשרי" ו"בא לציון" יש לישב (חוץ מקדושה דסידרא שמנהגינו ע"פ החזו"א לעמוד).

30. ב"עלינו" יש לעמוד.

31. אלו צריכין עמידה: "ברוך שאמר", "ויברך דוד" עד שיאמר "אתה הוא ה' האלקים", "ישתבח", שמו"ע, ב"תהלות וכו'", קדושה, ברכת כהנים (בין הכהנים בין השומעים), "עלינו", כשמוציאין ומכניסים הס"ת עד שתהי' במקומה, "והוא רחום", תחנון ממה נעשה, הלל, אא"א, ברכת מגן אבות, ויכולו, כשמברכין החודש, וידוי, קידוש לבנה, פסוק ויהי נועם במוצ"ש. כ' הרמ"א בשעת קדיש יש לעמוד וכ"ש בברכו וקדושה, כשארון הקודש פתוח נוהגין לעמוד.

32. כל הפסוקים שאומרים בשעת הוצאת ס"ת והכנסתה והגבהתה יש לו יסוד בש"ס ופוסקים  וח"ו לזלזל בזה.

33. אין לחלוץ התפילין עד אחר הקדיש של עלינו, ויותר טוב שלא להוציא עד שיוצאין מביהכ"נ, ואסור לחלוץ התפילין בשעת הקדיש, שאסור לעשות אפי' מלאכה קלה בשעת הקדיש, ובסידור הגר"א כתב שאסור לחלוץ התפילין בביהכ"נ בפני הארון קודש ולכן יצא מביהכ"נ עם התפלין.

34. הא דהתירו לצאת אחר קדושה דסידרא וקדיש של עלינו הוא דוקא בהולך באקראי ולאיזה צורך נחוץ. אבל ההולך בקביעות לפני גמר התפילה כמעט נאמר עליו 'ועוזבי ה' יכלו'.

35. פטום הקטורת אין לומר בע"פ רק מתוך הסידור.

36. יש להתעטף בטלית על ראשו כל זמן התפלה (והוא סגולה ליראת שמים).

37. גם מנחה ומעריב חייבין בתפילה בציבור.

38. במנחה צריך לומר: "מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שכשם שזכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתני לראותה במערב".

40. בערבית יש לומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שכשם שהייתי באפלה והוצאתני לאורה, כך תוציאנו מאפלה לאורה".

41. בברכות ח' א': "קדימו וחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי. וקדימו היינו לבא לפני התפלה וחשיכו היינו שלא לצאת עד סוף התפלה, וזה גורם לאריכות ימים ושנים".

מתוך ספרו של הגר"ח קנייבסקי 'אורחות יושר'.