המגפה המוזרה קטלה בפתאומיות 5 מבני הקהילה: סיפור מחריד בגנות המחלוקת

ידועים התבטאויותיהם של גדולי הדורות בגנות המחלוקת, והצורך הגדול להתרחק ממנה, כמו מאש בוערת בשדה קוצים:

1. על מרן החפץ חיים מסופר, שכאשר התעורר ויכוח בעיר ראדין, והא צפה שזה עלול להיגרר למריבה ומדון, הוא היה עוזב את העיירה לתקופה מסוימת, ולא היה חוזר אליה עד ששקטה המהומה ונרגעה אימת המחלוקת, אף שלא חשש שהוא ייגרר אליה, מכל מקום לא רצה להימצא בקרבת אנשי הריב.

2. הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, התבטא פעם לאחד מבאי ביתו, שעסק בעל כרחו בענין סכסוך כלשהו: "דע לך! מעולם לא היה יהודי שהפסיד מוויתור בשעת מחלוקת".

3. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ענה לאדם שבא לשאול אותו 'בתמימות' על ענין הלכתי רגיש, שנחלקו בו גדולי ההוראה, אך אנשי דלא מעלי ניסו לגרור את המחלוקת ההלכתית למחלוקת אישית: "תדע", אמר לו רבי בן ציון, "בדיון ההלכתי, כיצד שתנהג – יש לך על מי לסמוך, אבל להחזיק במחלוקת – אין לך כלל על מי לסמוך".

4. הרמב"ם באגרת המוסר לבנו רבי אברהם מזהיר אותו מפני מחלוקת: "אל תשקצו את נפשותיכם במחלוקת המכלה הגוף והנפש והממון, ומה נשאר עוד?! ראיתי לבנים השחירו, פחות נפחתו, ומשפחות נסחפו, ושרים הוסרו מגדולתם, ועיירות גדולות נתעררו, וקיבוצים נפרדו, וחסידים נפסדו, ואנשי אמונה אבדו, נכבדים נקלו ונתבזו בסיבת המחלוקת, נביאים נבאו, וחכמים חכמו, ופילוסופים חפשו ויספו לספר רעת המחלוקת ולא הגיעו לתכליתה. לכן שִנאו אותה ונוסו מפניה והתרחקו מכל אוהביה וגואליה ורעיה, וגם אל שאר בשרכם אוהב מדנים התנכרו ורחקו קרבתם, פן תספו בכל חטאתם".

5. הגאון רבי אלימלך בידרמן שליט"א, סיפר מעשה שהיה בעיירה בפולין: בני הקהילה חיפשו שוחט כשר, ירא אלוקים, שיהיה ראוי לשחוט עבור בני הקהילה. הצעות רבות הועלו, ומתוכן, לאחר סינון ובירור, נשארו שתי הצעות ראויות. ראשי הקהל החליטו כי יערכו בחירות בין שני השוחטים, וכך יקבע מי מהם ימונה כשוחט העיירה. שני השוחטים היו ידידים טובים, הם חיו בשלום ובשלוה, אך היצר הרע יודע לנצל הזדמנויות כאלו, ומטבעם של דברים השלום והשלווה הפכו למדון ומריבה, כל שוחט הקהיל סביבו פעילים ומשפיעים, הללו טוענים בכה והללו בכה, ואש המחלוקת התלקחה ומאנה להירגע. אחד השוחטים היה מקורב אל בעל ה'שפתי צדיק' מפילץ זצ"ל, ושלח אליו מכתב, בו הוא מפרט את דבר הפלוגתא עם השוחט השני, ומבקש ממנו עצה: מה תפקידי בעת הזאת? שלח לו ה'שפתי צדיק': "מחלוקת היא אש, ומאש בורחים, שא רגליך והימלט מן המקום אשר אתה שמה".

המכתב טרם הגיעו ליעדו – אל השוחט, הוא הגיע לידי אחד מן הפעילים שצידדו לטובתו, הלה לא רצה שהשוחט יעזוב את העיר, ועל כן החליט שלא למוסרו לידי השוחט, וכך השוחט נשאר בעיר, וכדרכה של מחלוקת היא המשיכה לבעור במלוא העוצמה. כעבור שבוע, השוחט – תלמידו של ה'שפתי צדיק' הלך לעולמו בפתע פתאום, והמגפה לא נעצרה, אחריו מתו עוד כמה ממחרחרי הריב, ומלבי המדון. הדבר היה לפחד פחדים וחרדת אלוקים בתוככי הקהילה, הכל ראו עד היכן מגעת שריפת המחלוקת.

לימים נודע דבר תשובתו של ה'שפתי צדיק' לתלמידיו, גם פרשת העלמת המכתב ע"י 'ידידו' נודע אף הוא למשפחתו, ומספרים שעוד כמה דורות היה קשה לבני משפחת השוחט למחול לו על מעשה נלוז זה, שלא מסר לאבי המשפחה את דבריו הנחרצים של מורו ורבו, ובזה גרם לסילוקו מהעולם בטרם עת.