מחפשים ישועות? הרב יגאל כהן על הקמיע האמיתי שמביא את הישועה

יהודים רבים בדורנו מחפשים ישועות, מבקשים קמיעים לישועה, פונים לתלמידי חכמים לקבל ברכה, נוסעים לקברי צדיקים להתפלל כדי שימליצו טוב בעדם. יש הבודקים מזוזות כפתרון לסבלם, ויש שעושים סגולות לרוב כדי להביא מזור לכאבם.

ובאמת - שכולם טובים ומעשיהם נכונים.

אבל ישנו דבר יסודי שלימדונו חז"ל, שהוא קודם לכל הדברים הנזכרים – לפשפש במעשינו!

כמו שאומרת הגמ' בברכות (ה) אם רואה האדם שבאים עליו ייסורים יפשפש במעשיו.

פעמים אין ספור נשאלתי משומעי לקחי - למה ה' עושה לי את זה? הרי עשיתי כך וכך מעשים טובים? נתתי צדקה, קראתי תהילים, האמנתי בו, מדוע הוא אינו מושיע אותי?

אך הם אינם שמים ליבם שהמעשים שלהם הם שגרמו לצרותיהם, ואילו הם טוענים כלפי הבורא יתברך, כמו שאמר שלמה המלך בחכמתו (משלי יט', ג) "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהֹוָה יִזְעַף לִבּוֹ". כלומר האדם עושה את כל הטעויות שאפשר, וכאשר באים עליו ייסורים, מאשים את הבורא יתברך בחוסר צדק.

לפני כשנה, פנה אלי יהודי בבקשת עזרה. כבוד הרב אין לי ברכה בכסף, אני עובד קשה מאוד, ואשתי ג"כ עובדת שעות רבות, כל זה ואנחנו במינוס של ארבעים אלף ש"ח ועדיין גרים בשכירות, מה עושים? - סיים את דבריו.

ניסיתי בתחילה להבין אפוא מקור הבעיה. אתה נותן מעשר כספים ממשכורתך? שאלתי. כן במדויק! ענה לי היהודי. וכך עברתי יחד איתו על מעשים שגורמים לאדם עניות. ואז גיליתי שהוא מתנהג בגסות לרעייתו, מזלזל בדעותיה, ומשתדל לתת לה הרגשה שעשה לה טובה שהתחתן עמה.

מיד עניתי לו: דע לך! מובא בגמרא (בבא מציעא, נט') לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם, אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית יב, טו) "ולאברם הטיב בעבורה". וממשיכה הגמרא וכך אמר רבא לתלמידיו: תייקרו את נשותיכם ובזכות זה תתעשרו, ואילו אם חלילה תזלזלו אזי התוצאה הפוכה.

סיימתי את דברי ואמרתי:

"לא יעזרו לך כל הקמיעות שבעולם, ולא שום ברכות ותפילות של הצדיקים הגדולים ביותר אם תמשיך כך לזלזל ברעייתך, משום שהקב"ה כועס כשבעל פוגע באשתו. לך ותייקר אותה במילים, וכן במתנות כפי יכולתך ואפילו יותר, ובעזרת ה', תראה את ישועת ה' בוודאי".

מידה כנגד מידה

הקב"ה מנהיג את עולמו במידה כנגד מידה. אדם שמזלזל בממון חברו, כגון שלא מחזיר הלוואה בזמן הפירעון, ואינו טורח להתנצל בפני המלווה, אלא מתעלם בתמימות מההלוואה, כאילו לא הייתה. וכן אדם שאינו מקפיד על תשלום לבעל המכולת בזמן שסוכם בניהם, או שהוא מעכב את תשלום ועד בית, עבור שרותי המעלית והניקיון של הבניין ללא סיבה מוצדקת, וביותר אם אינו מקפיד על שעות העבודה אצל המעביד, ומידי פעם נעלם לצורך עיסוקיו הפרטיים, וחלק ממשכורתו היא בגדר גזל בידו, ודאי שאינו נחשב כבוטח בבורא יתברך כלל, ואל יצפה למתנתו של הבורא יתברך.

יהודי שיודע שיש בורא לעולם, ויש דין ויש דיין, לעולם לא יקח לידו דבר שלא מגיע לו על פי הדין, מפני שיודע הוא, שמה שהבורא יתברך גזר עליו שמגיע לו, יקבל ביושר ובצדק, ולא ע"י שקרים וגזלות ח"ו.

ניגש אלי יהודי יקר - אשר ב"ה תורם רבות לבית מדרשנו, ומשתדל לקבוע עיתים לתורה, ובנוסף נוהג להתייעץ עימי בדיני ממונות כדי שלא יכשל חלילה בגזל - ובפיו שאלה: כבוד הרב! אני משתדל לעשות רצון הבורא, בין בגופי ובין בממוני, ולצערי "נעקצתי" על ידי קבוצת רמאים בסכום של תשעים אלף ש"ח. למה זה מגיע לי?

עמדתי נבוך, ואפילו קצת נעלב, האם הקב"ה חלילה חשוד שיגרום כזה הפסד, לאדם שמנסה כל כך לעשות רצונו.

עניתי לו אני לא יודע להסביר לך למה זה קרה, אבל ודאי אצלי שהקב"ה לא עשה לך זאת סתם, תפשפש במעשיך, ונתפלל יחדיו שהבורא יתברך יחזיר לך את כספך במהרה!

לאחר מספר חודשים שוב ניגש אלי הצדיק ושאלני שאלה בעניין עבודתו. והנה נדהמתי! מתוך שאלתו הבחנתי, כי הוא עובר כמעט בכל יום על גזל גמור מדאורייתא.

בעודו מצפה לתשובתי שאלתי אותו: אתה זוכר שעקצו אותך בסכום של תשעים אלף ש"ח? בוודאי! ענה היהודי. עדיין לא החזירו את הכסף. הוספתי לשואלו, אתה עדיין לא מבין למה?

אתם כבר מבינים בוודאי את תשובתי אליו:

"תגיד תודה להקב"ה שלא לקחו לך הרבה יותר, הרי אתה כמעט בכל יום גונב את האחרים ועדיין מתפלא למה"?!

"נכון שאתה אומר לעצמך "אבל כולם בענף שבו אני עוסק עושים כך", נכון, ואכן כולם נחשבים כגנבים, ואתה בכללם".

סיימתי את דברי: "תפסיק מיד במעשיך המפוקפקים, תחזיר מיד את מה שלקחת שלא כדין, תבקש סליחה מאת הבורא על מעשיך, ובטוחני שתקבל כספך בחזרה".

וברוך ה' ברחמיו הרבים לא עבר זמן רב ובא לפני אותו יהודי ובישרני שכספו שב אליו בדרך פלאית.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס