מאחורי הקלעים של ערוץ הידברות

אף אחד לא הכין את הרב ברוך רוזנבלום, למה שהוא הולך לשמוע מעבר לקו.

"שלום, אני מדבר עם הרב ברוך רוזנבלום?".

"כן, עם מי יש לי הכבוד?", התעניין הרב.

"לא יודע אם זה כבוד... אני מהולנד", השיב הקול.

"מה כבודו עושה בהולנד?".

"יושב בכלא...".

"מה קרה", שאל הרב, "על מה אתה יושב?".

"התעסקתי עם דברים לא טובים, וכשזה הסתבך נגררתי לרצח וגזרו עלי מאסר עולם".

"מה אתה אומר... איך הגעת להולנד?".

"הכרתי את אשתי שהיא מהולנד, אשה לא יהודייה".

"מותר לשאול איך קוראים לך?".

"נמרוד".

"תשמע, עם השם הזה אני לא מתפלא לאן הגעת... ושם המשפחה?".

"כהן".

"כהן?! איך אתה נשאר עם השם נמרוד?".

"באמת היה אצלי נציג חב"ד בהולנד בעניין הזה, ושינה לי את השם לאברהם. עכשיו אני אברהם כהן".

"ואיך הגעת לנציג חב"ד?".

"בכלא למדתי לראשונה מה זו יהדות. כילד, אכלנו נבלות וטריפות גם ביום כיפור... קיבלתי תא מבודד. אני יהודי יחיד בין מוסלמים, והתחילו להקניט אותי, אז היו חייבים לשים אותי בבידוד. בגלל הבידוד אישרו לי להחזיק אינטרנט והתחלתי לגלוש באתר הידברות, דרכו הגעתי לערוץ. מאז אני מחובר לשיעורים ולתכניות כמו אינפוזיה לנשמה. צופה בכם כל יום - כל היום. התחלתי להניח תפילין, לשים ציצית, לשמור שבת, כשרות, הכל... התחלתי הכל מהתחלה כמו גר שהתגייר".

"יפה! מרגש מאד, ולמה החלטת לפנות דווקא אלי?", שאל הרב.

"בשיעור שלך הזכרת משהו מספר 'זרע ברך'. רציתי לדעת איך אפשר להשיג את הספר הזה...".

* * *

"אנחנו יושבים בבניין שלנו בפתח תקווה", אומר זאביק הראל, העורך החדש של ערוץ הידברות, "עובדים שעות ארוכות ומפרכות על כל תכנית, ואין לנו מושג מהם הפירות. אין לנו מושג שבקצה אחר של הגלובוס, בהולנד, מאחורי הסורגים, יושב לו יהודי אומלל, שבוי בתוך כלאו ונפשו הפצועה, ומחייה את נשמתו על ידי הערוץ שלנו".

למעלה מ-20 איש, שבועות של עבודה - שלושת רבעי שעה תכנית

"אדם פותח את הערוץ, צופה בתכנית של חצי שעה, ואין לו מושג כמה מוחות, זמן ואנרגיה השקיעו כדי שיוכל ליהנות מחצי השעה הזו", מתחיל זאביק הראל.

הראל, 35, הינו בוגר בית ספר לקולנוע יהודי 'תורת החיים' ביד בנימין, ברשות הרב שמואל טל, ומתגורר ביד בנימין. בעשור האחרון ניהל את מדרשת 'טהר' שביד בנימין. מדרשה לבנות שבאות להתחזק ביהדות במשך שנה. במשך זמן זה עסק במקביל בתחומי המדיה השונים, ובעיקר בעשיית סרטים והפקות סביב גדולי ישראל. "עיקר העשייה הייתה העבודה החינוכית במדרשה, ומעט הזמן הוקדש להפקות. בשנה האחרונה הפכתי את היוצרות, ואני מקדיש את מירב הזמן בהפקות בערוץ ופחות בעבודה במדרשה".

אתה רואה חיבור בין שני התחומים?

"בעיני מדובר בשתי בחינות של אותו הדבר. לחבר את עם ישראל לדרך ישראל סבא, למקור שלנו, לדבר האמיתי שסביבו סובבת כל משמעות העולם - הקשר לקב"ה. אם בדור הקודם המסירות הייתה לייבש ביצות, היום עיקר העבודה היא לחבר את הלבבות למהות שלהם. אמנם, בעבודה החינוכית במדרשה זה לעבור תהליך עם נשמה, לראות כיצד היא מתפתחת, לעזור לה ולרומם אותה. בערוץ זה להשתמש בכלי נשק אדיר, ולירות את היהדות לכל הכיוונים. עם זאת, אתה פחות פוגש ביומיום את התוצאה של המעשים. לשתי הבחינות יש מקום בנפש שלי. אני רואה זכות גדולה לעסוק הן בחינוך והן בהשפעה על כלל ישראל".

נתחיל מהתחלה... כיצד, למעשה, מגיחה תכנית חדשה לאוויר?

"הכל מתחיל בתוכן, מה אנחנו רוצים להעביר. יש לנו צוות מיוחד שאחראי על פיתוח תוכן חדש. קבוצה של בימאים, כותבים, אנשי רוח ויצירה, שמגבשים כיוון לתוכניות חדשות.

ערוץ הידברות פונה לקהל יעד מאד מגוון. יש לנו צופים מבוגרים, פנסיונרים, ציבור צעיר, נוער, ילדים, ופילוח שונה של אנשים: אינטלקטואלי, עממי, מעמיק, מעשי. אנו אמורים לעניין את כולם, ולתת מענה לכל הנשמות שמתחברות להידברות.

לכן, ראשית, אנו מבררים לאיזה קהל אנו רוצים לפנות בתכנית החדשה. לקהל אינטלקטואלי? עממי? לנשים? לגברים? רק אחרי שנחליט על קהל היעד, נברר מהם הערכים שאנחנו רוצים להעביר. כל אחד מעלה את הרעיונות שלו. יש הרבה חשיבה וויכוחים, וכל אחד מביא את העולם שלו. זה סוג של לידה. מעלים רעיונות, מפתחים אותם, מעבדים, עד שנוצר משהו שראוי להביא לעולם.

חשוב לי לציין, שיש לנו צוות אידאליסטי ומסור בצורה לא רגילה, אנשים מאד מוכשרים, שרבים מהם וויתרו על עבודות מאד מפתות בערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ הילדים ועוד, משום שהרגישו שהם רוצים לעשות משהו אמיתי יותר, מחובר יותר. כולם עם אהבת ישראל בוערת, ורצון להשפיע טוב בעולם".

אחרי שיש תוכן בסיסי, כיצד מפתחים את הרך הנולד?...

"אחרי שנולד רעיון, יש צוות של תחקירניות, שצריכות למצוא דמויות שמתאימות לראיונות, ולתור אחר מקומות לצילום. הן מתחילות ממש לחקור ולהביא ידע על הנושא והמרואיינים. זו עבודה גדולה וקריטית שנקראת 'תחקיר' - מה חשוב להעלות בהקשר של התכנית הספציפית הזו? מה מיותר? מה חוזר על עצמו? אחרי שהחליטו על האנשים שישתתפו, נכנס הבמאי לתמונה, והוא, למעשה, המנצח הראשי.

"הבמאי מתכנן את סדר הראיונות, את סידור התפאורה במקום, את זוויות הצילום, ומגשים את הרעיון בפועל.

"משם – יוצאים לשטח. יש צוות שלם שיוצא לשטח, להפקה עצמה. ראשית, אנשי ההפקה, שאחראים על התיאום בין הגורמים השונים, הסעות, זמנים ואפילו... אוכל להפסקת צהריים.

"מלבד זאת, יוצא צוות של צלמי וידיאו, מצלמות רחף אם צריך, מאפרים, תאורנים שצובעים את התמונה, אנשים שיסחבו את הציוד, אנשי סאונד, ועוד רבים, תלוי בדרישות ובהיקף הצילום המיועד. כל אלו טורחים מספר שעות עבור מספר שניות שאדם רואה על המסך. עם זאת, ללא ספק, הצייר, האדריכל, והרוקם של כל התכנית, הוא הבמאי".

הרגשה של שליחות

ואחרי הצילומים?

"אחרי שיש חומרים מצולמים ביד, החומר מועבר לאולפני הידברות. שם מתחיל שלב העיבוד והעריכה. הרי לא מעלים מיד את הצילומים למרקע. יש עוד מסלול ארוך עד שהחומר יגיע למסך. מחלקים את החומרים המוכנים לצוות שלם של עורכים. הם בוררים את הקטעים הטובים, משלבים אותם לסרט שלם, מוסיפים מוזיקה, מוחקים את המיותר, מוסיפים כתוביות ומלל אם צריך, עד שיש סליל צילום ארוך ומעובד. כולם, כמובן, עובדים מול דד ליינים שנושפים בעורפם...

"אחרי שהסרט ערוך, יושבים עליו 'אפטריסטים', מלשון 'אפטר', והם עושים את העריכה הסופית ומוסיפים אפקטים.

"עוד לא גמרנו... כאן נכנס לתמונה עורך הסאונד, שבודק שהכל מוכן לשידור.

"אחרי שהכל גמור, בהידברות יש שלב שלא קיים כמעט באף ערוץ אחר - בקרה רוחנית יהודית. בדיוק כמו שהחומר אמור להיות מושלם, גם הרוח חייבת להיות מזוקקת. החומר המוכן עובר לרב שיושב על החומרים, במטרה לבדוק שהכל הגון, כשר וראוי. אחרי שהרב אישר, מעבירים לאיש בקרת איכות, שיעשה את החותם הסופי, ויבדוק שאין שום תקלה או משהו לא מדויק.

"בשלב זה, סוף סוף, החומר נשלח לעורכי לוח השידורים, שישבצו את התכנית בתוך הפלייליסטים הקיימים. רק אז יגיע החומר לצופה בבית, שמתרווח בנחת על הספה, מתענג על דברי חכמה וטעם, ואין לו מושג כמה עמל הושקע על מנת שיוכל לקבל את המזון המשובח ביותר...".

כמה אנשים בפועל יושבים על תכנית אחת?

"על פיתוח התוכן יושבים כ-7 אנשים. לאחר מכן תחקירן אחד או שניים מקדמים את התכנית. משם זה עובר לבימאי, וממנו למפיק הראשי, אשר מפעיל את אנשי ההפקה. בפועל יוצאים לצילום 2-3 צלמים, איש סאונד, תאורן ונתב. משם זה נכנס לשלב העריכה - עורך או שניים שעובדים על התכנית, ועוד אפטריסט ועורך סאונד, מבקר רוחני, מבקר איכות, ואיש הפלייליסט שמעלה לשידור. יוצא שכל תכנית עוברת למעלה מעשרים ידיים!".

למעלה מעשרים ידיים על תכנית אחת??!

"ואף אחד מהם לא יושב חמש דקות. מדובר כמובן על שעות ארוכות של עבודה ותכנון. הכל במטרה לתת לצופים את המירב".

אף אחד לא הכין את הרב ברוך רוזנבלום, למה שהוא הולך לשמוע מעבר לקו.

"שלום, אני מדבר עם הרב ברוך רוזנבלום?".

"כן, עם מי יש לי הכבוד?", התעניין הרב.

"לא יודע אם זה כבוד... אני מהולנד", השיב הקול.

"מה כבודו עושה בהולנד?".

"יושב בכלא...".

"מה קרה", שאל הרב, "על מה אתה יושב?".

"התעסקתי עם דברים לא טובים, וכשזה הסתבך נגררתי לרצח וגזרו עלי מאסר עולם".

"מה אתה אומר... איך הגעת להולנד?".

"הכרתי את אשתי שהיא מהולנד, אשה לא יהודייה".

"מותר לשאול איך קוראים לך?".

"נמרוד".

"תשמע, עם השם הזה אני לא מתפלא לאן הגעת... ושם המשפחה?".

"כהן".

"כהן?! איך אתה נשאר עם השם נמרוד?".

"באמת היה אצלי נציג חב"ד בהולנד בעניין הזה, ושינה לי את השם לאברהם. עכשיו אני אברהם כהן".

"ואיך הגעת לנציג חב"ד?".

"בכלא למדתי לראשונה מה זו יהדות. כילד, אכלנו נבלות וטריפות גם ביום כיפור... קיבלתי תא מבודד. אני יהודי יחיד בין מוסלמים, והתחילו להקניט אותי, אז היו חייבים לשים אותי בבידוד. בגלל הבידוד אישרו לי להחזיק אינטרנט והתחלתי לגלוש באתר הידברות, דרכו הגעתי לערוץ. מאז אני מחובר לשיעורים ולתכניות כמו אינפוזיה לנשמה. צופה בכם כל יום - כל היום. התחלתי להניח תפילין, לשים ציצית, לשמור שבת, כשרות, הכל... התחלתי הכל מהתחלה כמו גר שהתגייר".

"יפה! מרגש מאד, ולמה החלטת לפנות דווקא אלי?", שאל הרב.

"בשיעור שלך הזכרת משהו מספר 'זרע ברך'. רציתי לדעת איך אפשר להשיג את הספר הזה...".

* * *

"אנחנו יושבים בבניין שלנו בפתח תקווה", אומר זאביק הראל, העורך החדש של ערוץ הידברות, "עובדים שעות ארוכות ומפרכות על כל תכנית, ואין לנו מושג מהם הפירות. אין לנו מושג שבקצה אחר של הגלובוס, בהולנד, מאחורי הסורגים, יושב לו יהודי אומלל, שבוי בתוך כלאו ונפשו הפצועה, ומחייה את נשמתו על ידי הערוץ שלנו".

למעלה מ-20 איש, שבועות של עבודה - שלושת רבעי שעה תכנית

"אדם פותח את הערוץ, צופה בתכנית של חצי שעה, ואין לו מושג כמה מוחות, זמן ואנרגיה השקיעו כדי שיוכל ליהנות מחצי השעה הזו", מתחיל זאביק הראל.

הראל, 35, הינו בוגר בית ספר לקולנוע יהודי 'תורת החיים' ביד בנימין, ברשות הרב שמואל טל, ומתגורר ביד בנימין. בעשור האחרון ניהל את מדרשת 'טהר' שביד בנימין. מדרשה לבנות שבאות להתחזק ביהדות במשך שנה. במשך זמן זה עסק במקביל בתחומי המדיה השונים, ובעיקר בעשיית סרטים והפקות סביב גדולי ישראל. "עיקר העשייה הייתה העבודה החינוכית במדרשה, ומעט הזמן הוקדש להפקות. בשנה האחרונה הפכתי את היוצרות, ואני מקדיש את מירב הזמן בהפקות בערוץ ופחות בעבודה במדרשה".

אתה רואה חיבור בין שני התחומים?

"בעיני מדובר בשתי בחינות של אותו הדבר. לחבר את עם ישראל לדרך ישראל סבא, למקור שלנו, לדבר האמיתי שסביבו סובבת כל משמעות העולם - הקשר לקב"ה. אם בדור הקודם המסירות הייתה לייבש ביצות, היום עיקר העבודה היא לחבר את הלבבות למהות שלהם. אמנם, בעבודה החינוכית במדרשה זה לעבור תהליך עם נשמה, לראות כיצד היא מתפתחת, לעזור לה ולרומם אותה. בערוץ זה להשתמש בכלי נשק אדיר, ולירות את היהדות לכל הכיוונים. עם זאת, אתה פחות פוגש ביומיום את התוצאה של המעשים. לשתי הבחינות יש מקום בנפש שלי. אני רואה זכות גדולה לעסוק הן בחינוך והן בהשפעה על כלל ישראל".

נתחיל מהתחלה... כיצד, למעשה, מגיחה תכנית חדשה לאוויר?

"הכל מתחיל בתוכן, מה אנחנו רוצים להעביר. יש לנו צוות מיוחד שאחראי על פיתוח תוכן חדש. קבוצה של בימאים, כותבים, אנשי רוח ויצירה, שמגבשים כיוון לתוכניות חדשות.

ערוץ הידברות פונה לקהל יעד מאד מגוון. יש לנו צופים מבוגרים, פנסיונרים, ציבור צעיר, נוער, ילדים, ופילוח שונה של אנשים: אינטלקטואלי, עממי, מעמיק, מעשי. אנו אמורים לעניין את כולם, ולתת מענה לכל הנשמות שמתחברות להידברות.

לכן, ראשית, אנו מבררים לאיזה קהל אנו רוצים לפנות בתכנית החדשה. לקהל אינטלקטואלי? עממי? לנשים? לגברים? רק אחרי שנחליט על קהל היעד, נברר מהם הערכים שאנחנו רוצים להעביר. כל אחד מעלה את הרעיונות שלו. יש הרבה חשיבה וויכוחים, וכל אחד מביא את העולם שלו. זה סוג של לידה. מעלים רעיונות, מפתחים אותם, מעבדים, עד שנוצר משהו שראוי להביא לעולם.

חשוב לי לציין, שיש לנו צוות אידאליסטי ומסור בצורה לא רגילה, אנשים מאד מוכשרים, שרבים מהם וויתרו על עבודות מאד מפתות בערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ הילדים ועוד, משום שהרגישו שהם רוצים לעשות משהו אמיתי יותר, מחובר יותר. כולם עם אהבת ישראל בוערת, ורצון להשפיע טוב בעולם".

אחרי שיש תוכן בסיסי, כיצד מפתחים את הרך הנולד?...

"אחרי שנולד רעיון, יש צוות של תחקירניות, שצריכות למצוא דמויות שמתאימות לראיונות, ולתור אחר מקומות לצילום. הן מתחילות ממש לחקור ולהביא ידע על הנושא והמרואיינים. זו עבודה גדולה וקריטית שנקראת 'תחקיר' - מה חשוב להעלות בהקשר של התכנית הספציפית הזו? מה מיותר? מה חוזר על עצמו? אחרי שהחליטו על האנשים שישתתפו, נכנס הבמאי לתמונה, והוא, למעשה, המנצח הראשי.

"הבמאי מתכנן את סדר הראיונות, את סידור התפאורה במקום, את זוויות הצילום, ומגשים את הרעיון בפועל.

"משם – יוצאים לשטח. יש צוות שלם שיוצא לשטח, להפקה עצמה. ראשית, אנשי ההפקה, שאחראים על התיאום בין הגורמים השונים, הסעות, זמנים ואפילו... אוכל להפסקת צהריים.

"מלבד זאת, יוצא צוות של צלמי וידיאו, מצלמות רחף אם צריך, מאפרים, תאורנים שצובעים את התמונה, אנשים שיסחבו את הציוד, אנשי סאונד, ועוד רבים, תלוי בדרישות ובהיקף הצילום המיועד. כל אלו טורחים מספר שעות עבור מספר שניות שאדם רואה על המסך. עם זאת, ללא ספק, הצייר, האדריכל, והרוקם של כל התכנית, הוא הבמאי".

הרגשה של שליחות

ואחרי הצילומים?

"אחרי שיש חומרים מצולמים ביד, החומר מועבר לאולפני הידברות. שם מתחיל שלב העיבוד והעריכה. הרי לא מעלים מיד את הצילומים למרקע. יש עוד מסלול ארוך עד שהחומר יגיע למסך. מחלקים את החומרים המוכנים לצוות שלם של עורכים. הם בוררים את הקטעים הטובים, משלבים אותם לסרט שלם, מוסיפים מוזיקה, מוחקים את המיותר, מוסיפים כתוביות ומלל אם צריך, עד שיש סליל צילום ארוך ומעובד. כולם, כמובן, עובדים מול דד ליינים שנושפים בעורפם...

"אחרי שהסרט ערוך, יושבים עליו 'אפטריסטים', מלשון 'אפטר', והם עושים את העריכה הסופית ומוסיפים אפקטים.

"עוד לא גמרנו... כאן נכנס לתמונה עורך הסאונד, שבודק שהכל מוכן לשידור.

"אחרי שהכל גמור, בהידברות יש שלב שלא קיים כמעט באף ערוץ אחר - בקרה רוחנית יהודית. בדיוק כמו שהחומר אמור להיות מושלם, גם הרוח חייבת להיות מזוקקת. החומר המוכן עובר לרב שיושב על החומרים, במטרה לבדוק שהכל הגון, כשר וראוי. אחרי שהרב אישר, מעבירים לאיש בקרת איכות, שיעשה את החותם הסופי, ויבדוק שאין שום תקלה או משהו לא מדויק.

"בשלב זה, סוף סוף, החומר נשלח לעורכי לוח השידורים, שישבצו את התכנית בתוך הפלייליסטים הקיימים. רק אז יגיע החומר לצופה בבית, שמתרווח בנחת על הספה, מתענג על דברי חכמה וטעם, ואין לו מושג כמה עמל הושקע על מנת שיוכל לקבל את המזון המשובח ביותר...".

כמה אנשים בפועל יושבים על תכנית אחת?

"על פיתוח התוכן יושבים כ-7 אנשים. לאחר מכן תחקירן אחד או שניים מקדמים את התכנית. משם זה עובר לבימאי, וממנו למפיק הראשי, אשר מפעיל את אנשי ההפקה. בפועל יוצאים לצילום 2-3 צלמים, איש סאונד, תאורן ונתב. משם זה נכנס לשלב העריכה - עורך או שניים שעובדים על התכנית, ועוד אפטריסט ועורך סאונד, מבקר רוחני, מבקר איכות, ואיש הפלייליסט שמעלה לשידור. יוצא שכל תכנית עוברת למעלה מעשרים ידיים!".

למעלה מעשרים ידיים על תכנית אחת??!

"ואף אחד מהם לא יושב חמש דקות. מדובר כמובן על שעות ארוכות של עבודה ותכנון. הכל במטרה לתת לצופים את המירב".