או-סי-די: על ספקות הנובעים מכפייתיות

במסגרת עבודתי פונים אליי שואלים רבים, אשר למרות המכנה המשותף של חיפוש האמת, מגיעים למעשה ממקומות שונים מאוד זה מזה. כך נתקלתי בתופעה נפוצה למדי שנקראת בשם "OCD", כפייתיות או אובססיביות. מאחר שנתקלתי בה פעמים רבות, ברצוני לחשוף את הקוראים לקיומה.

מהו OCD?
 
המילה OCD היא ראשי תיבות של המילים "Obsessive–Compulsive Disorder" או בעברית: "הפרעה טורדנית כפייתית".
"כפייתיות" היא הפרעה נפשית לא-קשה, אך מטרידה, של חזרה רפטטיבית על אותם מחשבות או מעשים, ודקדוק בפרטיהם. המביט באנשים כפייתיים מבחוץ עשוי לחשוב אותם בטעות לפרפקציוניסטים, כאשר האמת היא שהם סובלים בלבם מתחושה תמידית של לחץ, מועקה נפשית ומצוקה כשאינם מדקדקים במעשיהם או מבררים את מחשבותיהם.

OCD היא הפרעה פסיכיאטרית נפוצה, שבין 1% ל-2% מהאוכלוסיה ילקו בה. תופעות ראשוניות של המחלה יתגלו בדרך כלל בין גיל תשע לשלוש עשרה, ובמיוחד אצל בנים על רקע תורשתי. נשים סובלות יותר מאובססיות המתאפיינות במחשבות מטרידות, ואילו לגברים יש יותר דחפים כפייתיים, המתבטאים בטקסים השונים (מכון CBT)" (ויקיפדיה, הפרעה טורדנית-כפייתית).

רוב "חולי הנקיון" סובלים מ-OCD, כמו גם אנשים שחוזרים לשטוף את ידיהם בגלל פחדים מחיידקים, מי שחוזרים לבדוק שוב ושוב אם נעלו את הדלת, או מי שכל פגם זעיר בגופם מטריד אותם. במקרה של אנשים דתיים הסובלים מ-OCD, תופעה זו תתבטא בדרך כלל בדקדוקים מוגזמים או בספקות אינסופיים באמונה.

אך אובססיביות מוגדרת כהפרעה נפשית רק כאשר היא גורמת לחרדות או לחוסר מנוחה ואי-שקט נפשי, ולפגיעה באורח החיים התקין של האדם.

כיצד OCD מתבטא בשאלות?

בחורים שסובלים מכפייתיות נדמים בהתחלה כמי ששואלים מתוך סקרנות אמיתית, אולם כמו פצע שלא מוכן להגליד, לאחר זמן קצר הם שבים על אותן שאלות ששאלו מכבר בווריאציות שונות. יש להם נטייה לפקפק לא רק בתשובות שקיבלו, אלא גם ביכולת הבנתם את התשובות. הם חוששים שלא שאלו את שאלותיהם בצורה הנכונה או באופן המדוייק ביותר, שלא הובנו נכונה, או שלא הבינו נכון את דברי המשיב. הם מגלים חוסר ביטחון עצמי להכריע אפילו בדברים הפשוטים ביותר, ואם התעורר ספק בפרט קטן, הם חשים שאיבדו כל אחיזה במציאות כאילו כל מסקנותיהם הקודמות התערערו מיסודן. הסובל ממחשבות טורדניות נחרד מספיקות קטנים, כל זבוב קטן נדמה לו כפיל.
חשוב להבהיר שהבעיה כאן אינה פרפקציוניזם, אלא חוסר חיבור למציאות. הסובלים מ-OCD לא מחפשים שלמות אלא - פשוט מאוד - אחיזה בקרקע שאינם מסוגלים לראות. המשיב על שאלותיהם מרגיע אותם לשעה קלה או ליום, אך הוא דומה למי שמרפא את הסימפטום ולא את המחלה. המחלה תמשיך לייצר עוד ועוד שאלות שיחזרו על עצמן.

מהו מקור התופעה וכיצד מטפלים בה?

איננו יודעים מה מקור התופעה, אך נראה שיש לה בסיס תורשתי. רוב החוקרים מייחסים את התופעה לתקלה במוליכים העצביים במוח, אשר בעקבותה נגרם חוסר יציבות במחשבות והרהור תמידי. הטיפול בה נעשה באמצעות תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים, וטיפול קוגנטיבי (-שינוי הרגלים) שמלמד את החולה להימנע מפעולות הגורמות להתעוררותה.

מכאן שהטיפול הראשוני ב-OCD הוא בשבירת הרגלים מזיקים.
 
יש לכפייתיות התייחסות בהלכה. הופנתה שאלה אל הסטייפלר (-הרב יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל) לגבי בחור שנהג להאריך בקריאת שמע, והיה חוזר עליה שוב ושוב באובססיביות מפני חששו שמא טעה במילים. הסטייפלר הורה לו לקרוא בסידור רק פעם אחת מבלי לחזור, גם אם נדמה לו שלא דייק. והוסיף שאין למסור סיבות והסברים נוספים לפסיקה זו, כדי שלא יתעורר הבחור להתווכח ולשוב לספקותיו.

לפי מה שהבנתי, הטיפול הפסיכולוגי הראשוני במי שסובל מ-OCD הוא לשבור את ההרגל הרפטטיבי שלו. בראש ובראשונה יש להרגיע אותו, ולמצוא דרך להרחיק אותו לזמן-מה מהעיסוק הכפייתי. 
 
אולם במקרים קשים יותר של OCD, פתרון של שבירת-הרגלים יכול להועיל רק לתקופה קצרה עד שהמחשבות הטורדניות ישובו לתקוף ולהטריד מאליהן, גם ללא החיפוש אחריהן. במקרים כאלה אין ספק שצריך לבקש טיפול פסיכולוגי.
הצלחתי עד היום להפנות בהצלחה ארבעה בחורים שסובלים מכפייתיות לטיפול אצל פסיכולוג קליני (למדתי עם הזמן להפנותם דווקא ל"פסיכולוג קליני" אשר התמחה בפסיכולוגיה ויכול להציע טיפול תרופתי מתאים). 
הכרתי באופן אישי שני בחורים שסבלו מ-OCD, וקיבלו מפסיכולוג תרופה קלה אשר שיפרה מאוד את מצבם. הם התפעלו מהשינוי שחל בהם, ותיארו את הרגשתם כמי שהתעוררו לחיים מתוך חלום ארוך ומעורפל, בפעם הראשונה בחייהם נראה שהם זכו ליציבות נפשית ובטחון עצמי.
 
התורה דורשת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו), ומכאן שהבורא יתברך מצפה מכל אדם לדאוג לגופו ולנפשו, ולא להתמהמה בטיפולם. מה גם שאם ידיעת האמת חשובה לאדם הכפייתי, הרי עליו לטפל תחילה בתיקון נפשו בכדי שיוכל להשיג אמיתתה. מציאת האמת תהיה לקויה אצל אנשים שנפשם אינה תקינה כשם שראיית המציאות תהיה פגומה אצל אנשים שעיניהם אינן תקינות. 

* * *

הבהרה חשובה לקוראים:

אינני מכיר פסיכולוגים ולא יכול להמליץ בנושא זה. הבחורים עליהם סיפרתי פנו מיוזמתם לאבחון פסיכולוגי לאחר שיעצתי להם לעשות זאת, וב"ה זכו לטיפול המתאים.

רק ציינתי שהבחנתי בכך שפסיכולוגים קליניים הצליחו לאבחן את בעייתם ולהציע טיפול תרופתי טוב יותר מפסיכולוגים רגילים שנטו בעיקר לשוחח.

שמעתי על "מכון שילה" שמציע פסיכולוגים למגזר הדתי (072-3921836). אך יש להבין שאובססיביות היא בעיה שאינה קשורה לדת ואמונה, כך שכל פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה מסוגל לאבחן אותה ולהציע טיפול תרופתי מתאים, ללא קשר לרמת דתיותו.

הנה רשימה של פסיכולוגים שונים המציעים טיפול למגזר הדתי, לחצו כאן.

ברכה והצלחה בעז"ה