למה לתושבי הפריפריה לא מגיעה הגנה מפני רעידות אדמה?

זוכרים את הייעוד המקורי של תוכנית תמ"א 38? תמ"א 38, או בשמה השני, 'פינוי-בינוי', לא נועדה כדי להעשיר את יזמי הנדל"ן או לאפשר לדיירים במבנים ישנים לגור בבניין עם חזות מודרנית. היא נועדה כדי לטפל בסיכון לרעידות אדמה, סיכון האורב לבניינים רבים בישראל שנבנו לפני התקנים המחמירים לגבי בטיחות הבנייה הנדרשת כדי לעמוד ברעידת אדמה חזקה, אם תפקוד חלילה את איזורינו.

בדיקה של נתוני הפרויקטים שיצאו לדרך במסגרת תמ"א 38, עם זאת, מעלה תוצאות עגומות. על פי חישוב של אתר TamaFix המאפשר לקבל מידע על ביצוע תמ"א 38 בכל חלקי הארץ, במרכז הארץ בוצעו 4,385 פרויקטים של תמ"א 38, בעוד בפריפריה בוצעו...13 פרוייקטים בלבד.

העלות הכוללת של חיזוק בניין בן 12 משפחות בפריפריה, כולל עלויות בניה, מיסוי, תשלום לאנשי מקצוע ועוד, נעה סביב מיליון שקלים. יזמי נדל"ן אינם פועלים ממניעים פילנתרופיים, וכך הם מעדיפים לפעול באיזורים בהם יש שרווחיות גבוהה והבנייה של דירות נוספות בבניין תביא להם רווחים משמעותיים.

האירוניה הגדולה במצב זה היא שדווקא לא מעט ערים בפריפריה שוכנות סמוך יותר לשבר הסורי-אפריקני ועלולות לספוג נזק כבד במקרה של רעידת אדמה.

מה אפשר לעשות? ליאור גוזס, מנכ"ל Tamafix, אומר כי אין מנוס מהתערבות ממשלתית כדי לעודד יזמים פרטיים ליצור פרויקטים של תמ"א 38 גם בפריפריה. בין האפשרויות היכולות להועיל הן הטבות מס ליזם, השתתפות של המדינה בעלויות הפיתוח, וכן הלאה.

בשורה התחתונה, עם זאת, חשוב לזכור שכל בניין שעובר הליך של תמ"א מכיל דירות נוספות. וכדי שהפרויקטים הללו יהפכו רווחים, אין מנוס, ככל הנראה, מבניית תוכנית כוללת שתהפוך את הפריפריה לאיזור מבוקש יותר – דבר שממשלות ישראל עד היום לא הצליחו לעשות.