ערוצים גרמניים סרבו להקרין סרט על אנטישמיות – והפכו אותו ללהיט

בעוד יומיים, מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס יקרין סרט שנעשה באירופה – בגרמניה, ליתר דיוק. הסרט, Chosen and Excluded, הוא סרט דוקומנטארי שהזמינו שני ערוצים ציבוריים בגרמניה ב-2014. באותה תקופה, בעקבות מבצע צוק איתן, פקד את אירופה גל של אנטישמיות מעורר חלחלה. בהתאם לכך, חשבו אנשי הערוצים שיהיה זה רעיון טוב להקרין סרט על אנטישמיות באירופה.

אלא שכשראו את התוצר המוגמר לפני מספר חודשים, שני הערוצים נרתעו. מלאכת הכנסת הסרט הופקדה בידיהם של שני מקצוענים בעלי מוניטין, יואכים שרודר וסופי האפנר. השניים עשו עבודה יסודית, ותיעדו לא רק את מפגני האנטישמיות הגלויה ברחבי אירופה, אלא גם את האנטישמיות הנחבאת מאחורי מסווה אנטי-ישראלי, את ארגוני הסיוע האירופאים שמשווים בלי בושה בין מצב תושבי עזה למצב היהודים תחת השלטון הנאצי, ואת העלילות האנטישמיות הנושנות שמוצאות את דרכן לנרטיב הישראלי-פלשתיני: כך למשל מקרין הסרט חלק מנאום של אבו מאזן בו הוא מאשים את היהודים בהרעלת מי השתייה של הפלשתינים.

שני הערוצים, WDR  ו-ARTE, אומרים כי הסרט לא היה מה שהתכוונו, יצא 'בלתי מאוזן', ומתמקד יותר מידי במזרח התיכון. אבל יוצרי הסרט אומרים כי לא ביקשו מהם שום תיקונים: נשלחו אליהם רק שני מיילים מעורפלים המדברים על 'חוסר איזון' ומודיעים את ההחלטה שלא להקרין את הסרט. בתכתובת פנימית של אחד הערוצים ARTE, המשדר אף בשפה הגרמנית, הובע חשש מהכעסת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בצרפת אם הסרט יוקרן.

בחודש אפריל, לשרודר נמאס מהסחבת. הוא התחיל להתראיין לעיתונים גרמניים על הסרט שיצר וסירוב הערוצים לשדר אותו. הראיונות הללו הקימו קול מחאה מהימין עד השמאל בגרמניה, והערוצים הואשמו בצנזורה. הצופים, טענו אנשי התקשורת, צריכים לראות הסרט ולהחליט בעצמם אם הוא מאוזן או לא. ארגון המטריה של הקהילות היהודיות בגרמניה קרא גם הוא לערוצים לשדר את הסרט.

הכניעה הגיעה, עם זאת, רק לאחר שהעיתון הגרמני הפופולארי בילד החליט לשדר את הסרט המלא באופן בלתי חוקי באתר האינטרנט שלו. ב-24 השעות שבהן הסרט היה באתר, נרשמו 200,000 צפיות. הערוצים נכנעו. בילד הסיר את הסרט מהאתר והוא שודר באופן מלא על ידי WDR ו –ARTE, אם כי הערוצים הוסיפו פרשנות בכתוביות שבה הם חולקים לעיתים על העובדות המוצגות בסרט.

"הם שחטו את הסרט", התלונן שרודר.

אבל זה, כמובן, לא היה סוף הסיפור. בזכות השערורייה קיבל הסרט הדוקומנטרי תהודה בינלאומית, והוא כאמור צפוי להיות מוקרן בארצות הברית.

"הערוצים השיגו יופי של יחסי ציבור" אומר באירוניה מיכאל וולפסון, היסטוריון יהודי גרמני שמשבח בחום את הסרט. "הם לקחו סרט דוקומנטרי שבאופן רגיל אף אחד לא היה רואה והפכו אותו לאירוע בינלאומי".