האות ז' - התרבות האנושית בראי המספרים

כידוע, מאבק עז מתחולל בין תרבויות המערב והמזרח.

התרבות המערבית רודפת אחר מיצוי הנאות החומר, עד שהכסף והתאוות הם שעומדים בראש סדר העדיפויות אצל בן תרבות זו. ואילו במזרח הרחוק ובהודו התרבות הכללית דוגלת בהסתפקות במועט, עד כדי הקצנה אצל כתות רבות המחנכות לפרוש מהחומר עד הקצה האחרון; להתנזר מהאשה לחלוטין, לצום ולסגף את הגוף, להימנע מדיבור, ויש שאם בנוסף לכל סיגופיו גם יישן על מיטת מסמרים – אדם נשגב הוא בעיניהם.

בפועל, תוצאת שתי גישות קיצוניות אלה, שלילית ומזיקה.

תרבות המערב המקצינה ברדיפה אחר החומר, מתוך שאיפה להגיע להנאה מירבית, גורמת לבני האדם החיים על-פיה את ההיפך הגמור. המציאות מוכיחה כי ההולכים בדרך זו מאבדים את רגש ההנאה האיכותית בכל התחומים, עד כדי תחושת ריקנות וחוסר סיפוק. הם מגיעים למאיסת הקשר הבין-זוגי, לחוסר מנוחה ומתח עד כדי קריסת המערכות הנפשיות, ולהרס הבריאות משום תזונה לקויה וחוסר מנוחה.

לעומת זאת, אותן כתות שבתרבות המזרח אשר אנשיהן בזים לרדיפה החומרית של בני המערב, ומקצינים בנטייתם אל הרוח מתוך התעלמות מצרכיהם הטבעיים של הגוף והנפש, גורמים במעשיהם לניוון הגוף וכלי הדיבור, לבדידות מהחברה, לאי הקמת משפחה, ולהתנתקות כללית מהחיים הנורמליים בעולם-הזה. והרי בודאי כל מערכות הגוף נבראו על-ידי הבורא כדי שנשתמש בהם.

מבקש האמת עומד נבוך מול מאבק איתנים זה שבין התרבויות; עם מי הצדק?

אולם, מעצם היות השכל האנושי מוגבל, דרכו להקצין אחר האמת הנראית לו, לכאן או לכאן. משום כך התרבויות השונות הקצינו כל אחת לצד אחר, אף על-פי שחסרונותיו ברורים. לעומתן, החכמה האלוקית המתגלה בתורה, מעניקה את המינון הראוי לשימוש בכל תחום, לשם השגת האיזון הבריא והנכון בין החומר לבין הרוח, בין הגוף לבין הנפש. התרבות היהודית מחנכת: השתמש בחומר שבעולם-הזה, אך קדש אותו. היוזם תעניות מיותרות, נקרא חוטא.

הנה לשון הרמב"ם:

"א. שמא יאמר אדם, הואיל והתאווה והכבוד וכיוצא בהן דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון, עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אישה ולא יישב בדירה נאה ולא ילבוש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן, כגון כומרי אדום [כמרי הנוצרים], גם זו דרך רעה היא, ואסור לילך בה.

ב. המהלך בדרך זו, נקרא חוטא: הרי הוא אומר בנזיר, 'וכיפר עליו, מאשר חטא על הנפש'; אמרו חכמים, ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין, צריך כפרה, המונע עצמו מכל דבר, על אחת כמה וכמה.

ג. לפיכך ציוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעה התורה בלבד, ולא יהיה אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים. כך אמרו חכמים, לא דייך מה שאסרה תורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים.

ד. ובכלל הזה, אלו שמתעניין תמיד אינן בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית. ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן, ציווה שלמה ואמר, 'אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר: למה תישומם'."

עליך לחיות עם אשה, ואילולי זאת אינך אדם שלם. אך הישמר מאיסור נגיעה בהיותך רווק, ושמור על טהרת-המשפחה בנישואין. כך חייך עם רעייתך יהיו מאושרים יותר והנאתכם תהיה איכותית ומושלמת גם בעולם-הזה, שהרי פחות דגש על כמות תביא ליותר איכות. אכול ושתה, אך ברך על המזון, ומנע עצמך מבשר בעלי-חיים שתכונתם שלילית, כגון אותם האוהבים לכלוך וזוהמה, או לטרוף ולהתאכזר, וכן תכונות רוחניות שליליות נוספות שהשפעתן מזיקה. עשה מלאכה בכל יום כשליט בטבע, אך שבות ממלאכה ביום השביעי, והעפל בו לגבהים רוחניים. וכך בשאר מצוות התורה.

נמצא שתרבות המערב אימצה לעצמה בקיצוניות את אשר מייצג המספר שש – הלא הוא עולם החומר. תרבות המזרח אימצה את אשר מייצג המספר שמונה – הלא הוא עולם הרוח. ואילו היהדות מלמדת כי הדרך הנכונה היא דרך האמצע, אשר היא סוד האיזון הנפלא אותו מייצג המספר שבע – עולם הרוח שבתוככי החומר.

תפיסת הטבע בראי המספרים

על-פי אותו עיקרון של הקצנה המוזכר לעיל, פעל השכל האנושי גם ביחס למדעי הטבע.

בעבר, כאשר האנושות לא יכלה להסביר כוחות טבע ותופעות פיזיקליות שונות, הקצין השכל האנושי וייחס כל פעילות של איתני הטבע, למערכות אליליות זועמות הפועלות ממניעים שונים, וממריבות וויכוחים בין אותם אלילים דמיוניים בינם לבין עצמם, כאשר האדם החף מפשע נאלץ לסבול משיגיונותיהם.

באותה תקופה עתיקה אפילו עולם הרפואה פעל לפי מחשבות והשערות ה'רופאים', ללא מבחנים ומעקבים מדעיים אמינים.

עם פריצת הדרך הגדולה בעידן המודרני, כאשר נמצאו הסברים הגיוניים לתופעות ואיתני הטבע, הקצין השכל האנושי אשר מאס בטיעונים השקריים בעליל של כהני האלילים ואנשי הכמורה, וביקש לכפור בכל מה שנוגע למציאות רוחנית. ברור היה לאנשי המדע – אשר לא למדו כראוי ולא הכירו את הגישה המאוזנת שביהדות ונפשם נקעה מדיבורים על רוחניות מוזרה – כי הנה הם עומדים על פתחה של תקופה חדשה, בה הכל יוסבר על-פי המציאות החומרית, ללא שום צורך בהסבר רוחני.

רק בשלב מאוחר יותר, כאשר התברר שבמצבים רבים הנוגעים לרבדים העמוקים של תופעות הטבע, אין הסבר אשר יניח את הדעת, מלבד הקביעה כי מימד רוחני פועל בתוך הטבע (כגון הסתירה במהות האור, אם הוא גל או חלקיק, תמיהות שונות במכניקת הקוונטים, חידת ראשית התהוות היקום, ועוד), החלה בעולם המדע תופעת השיבה אל העמדה היהודית כי יש לבחון, ללמוד ולחקור את הטבע החומרי, מבלי להתעלם מהמימד הרוחני שבתוכו.

נמצא גם כאן, שהתפיסה אשר שלטה בעבר בנוגע למהות טבע הבריאה, היתה התפיסה הרוחנית הקיצונית אשר המספר שמונה מייצג אותה. אמנם מדובר בתפיסה רוחנית מוטעית והבלית, אך מבחינתם היתה זו תפיסה רוחנית. לעומת זאת, בעידן המודרני נוצר סחף קיצוני אל עבר המספר שש המייצג את החומר. הטענה היתה כי הכל מוסבר בחומר ואין (חלילה) כוח עליון. תפיסה זו היא הנמצאת בבסיס תיאוריית האבולוציה אשר הובילה להופעת הנאציזם. רק לאחרונה שבים המדענים והוגי-הדיעות לעמדת היהדות המסבירה את הטבע בתפיסה אשר המספר שבע מייצג אותה; מעטפת חומרית ובתוכה פנימיות רוחנית. 

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.