העצמה לנשמה לפרשת ואתחנן: האם אני מבינה את עצמי?

במשך שנים ארוכות היו לי אינספור קושיות וטענות, הנוגעות למאורעות שונים והתנהגויות משונות להם הייתי עדה בחיי. אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר בחיי אירעה כשבאחד הימים, לאחר שנים לא פשוטות בחיי הנישואים, התלהטו הרוחות ביני לבין אישי שיח', וזעקתי לעברו: "אתה לא מבין אותי!"... לפתע הוא נעצר ושאל אותי בשקט: "נניח שאני לא מבין, אבל את... את מבינה אותך?".

נאלמתי דום, פשוט כי לא היה לי מה להשיב. השאלה אם אני מבינה את עצמי החלה להדהד.

באותם הרגעים זכיתי לתובנה משמעותית ביותר: אני לא מבינה... כלום! לא מבינה את עצמי, לא יכולה להבין את מה שעובר על זולתי, לא מבינה מה חווה האדם שמולי במהלך חייו, אילו טראומות, חוויות ילדות ותהפוכות הוא סוחב בנפשו, ולכן גם אין לי שמץ של השגה מדוע הוא פועל כשם שהוא פועל, יראה גרוע ככל שיראה.

המתיקות והאור של התובנה העוצמתית הזאת ששינתה אותי מן הקצה אל הקצה, ילוו אותי עד יומי האחרון.

כל מאורע בחיי היהודי בא לאותת לו על מהות קיומית של עבודת תיקון שעליו לעשות פה בעולם. יחד עם זאת, חיים אנו בעולם גשמי בו המכאוב והקושי מוחשיים לנו עד מאוד, ולרוב, נדמה שמעכבים אותנו מלשמוח ולפרוח.

בפרשתנו מתרחשת דרמה שמעבירה לכולנו מסר חשוב. משה רבינו מתחנן בפני הקב"ה להיכנס לארץ המובטחת: "וָאֶתְחַנַּן אֶל-ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר... ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ, אֶת גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן..." (דברים ג', כ"ג-כ"ה).

ומה משיב הקב"ה? "רַב-לָךְ, אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה". אומר ה' יתברך למשה עבדו: התפילה שלך כ"כ חזקה ועצומה, שאם תמשיך להתפלל אלי, לא אוכל לעמוד בה יותר, ו"אאלץ" להיענות לך. אחד החידושים שחידש בפני בעלי שיחיה, הינו שאם משה רבינו היה נכנס לארץ ישראל ובונה את בית המקדש, מרוב קדושתו – לא יכול היה הקב"ה להחריבו. ומכיוון שראה שבבוא היום יחטאו עם ישראל, ביקש לשפוך חמתו על עצים ואבנים, במקום שיפגעו חלילה בניו אהוביו, כשמידת הדין מתוחה.

אם כן, עלינו לנצור בליבנו את העובדות הבאות: 1. הקב"ה "נמס" בפני תפילה הבוקעת מעומק הלב. 2. איננו יכולים להבין את התוכנית האלוקית בשום זמן ובשום מצב. 3. אמונה אמיתית מתחילה היכן ששכלנו הדל נגמר, וכדברי מרן הרב שך זצוק"ל: "חיוב האמונה מתחיל ממקום שכָּלָה שכל האדם".

אז אם נבין שאיננו מבינים, נשתמש בכלי התפילה, ונחדיר לליבנו אמונה תמימה שתכלית הטוב להיטיב, נזכה לנפש משוחררת ומאושרת. שבת שלום!

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il