אנטישמיות? תושבים בניו ג'רזי פתחו במלחמה נגד העירוב

כיהודים הגרים בישראל, אנחנו בדרך כלל לוקחים את העירוב כמובן מאליו. עבור יהודים המתגוררים בחו"ל, עם זאת, עירוב אינו דבר מובן מאליו כלל.

בחודשים האחרונים מתנהלת מלחמת חורמה בשלוש עיירות בניו ג'רזי כנגד העירוב. מוואה, מונטבייל ואפר סאדל ריבר מתנגדות בתוקף להרחבת העירוב של רוקלנד כך שיקיף גם אותן.

העירוב של רוקלנד נחשב לעירוב הגדול ביותר בארצות הברית. הוא מקיף את מונסי ועוד מספר קהילות בקרבת מקום. הרחבת העירוב נדרשת כדי לאפשר לקהילות היהודיות הצומחות בעיירות סמוכות נוספות לטלטל בשבת.

עירובין בארצות הברית קיימים כבר 150 שנה, ובדרך כלל התושבים המקומיים לא מתנגדים להם. במקרה של ניו ג'רזי, עם זאת, העירוב הפך לסכסוך מקומי שעלה לכותרות.

לפי מספר חודשים עסקני העירוב קיבלו אישור מחברת החשמל המקומית להציב את העירוב על בסיס עמודי החשמל, כפי שהם עושים במקומות אחרים בארה"ב. העיריות, עם זאת, התנגדו, בתחילת החודש הסירה עירית מוואה את העירוב בטענה שמדובר ב'שלטים' שעל פי חוקי העזר העירוניים אסור לתלות אותם על עמודי חשמל. מאות מתושבי העיירה הפגינו בעד ההחלטה, וקבוצת פייסבוק אספה 3000 חתימות תומכות לפני שנאלצה לסגור את דף הפייסבוק בגלל הערות בלתי הולמות. חלק מהתושבים, במילים אחרות, פשוט טענו שיש להוריד את העירוב כדי לא למשוך יהודים דתיים להתיישב באיזור.

רבנים יהודיים העניקו ראיונות לתקשורת שהם מדגישים עד כמה קשה למשפחה עם ילדים קטנים להתגורר באיזור בלי עירוב, אבל בינתיים לא נרשמת התרככות מצידם של פקידי ממשל מקומיים. הקרן המממנת את הרחבת העירוב של רוקלנד עותרת לפיכך לבית המשפט, בתקווה שזה יורה להותיר את העירוב על כנו.

התקדימים המשפטיים מעודדים: בית המשפט לערעורים בניו ג'רזי הכריע בעבר כי ניסיון להסיר עירוב עובר על התיקון הראשון לחוקה האמריקאית המבטיח א חופש הדת, בעוד בית המפשט העליון של ניו יורק קבע כי העירוב אינו בגדר 'שלטים' שהצבתם על עמודי חשמל אסורה.

אבל גם אם יישאר העירוב, אומרים כמה מיהודי ניו ג'רזי, הפרשה כולה תותיר אחריה טעם מר. אחרי הכל, רוב התושבים כלל לא הבחינו עד היום בחוטי העירוב: הם הצטרפו למחאה פשוט משום שאינם רוצים יהודים דתיים בסביבתם.