הרב יגאל כהן – העצות האחרונות להשגת הענווה

ידוע המעשה עם הבעל שם טוב הקדוש, שביום ראש השנה במהלך תפילתו בכה בכיות גדולות, עד שלפתע ראו שנסוך על פניו חיוך רחב, והמשיך את תפילתו בשמחה.

כשראה את פליאת תלמידיו, הסביר להם: הייתה גזרה קשה חלילה על כלל ישראל, ולכן בכיתי בכי גדול, מהחשש שמא לא תתבטל הגזירה חלילה, ובניסיון לבטל את הגזירה. עד שראיתי בעולמות העליונים שמגיעה תפילה שקורעת את כל השערים, וסותמת את פיות המקטרגים, ומגיעה עד כיסא הכבוד, ובאותו רגע התבטלה הגזירה הקשה מעל עם ישראל. כשביקשתי לדעת מי הוא הצדיק שתפילתו כל כך מקובלת לפני השם יתברך. הראו לי רועה צאן פשוט ותמים שאינו יודע קרוא וכתוב, וכל ידיעותיו מסתכמות בידיעת האותיות אלף בית וכו', עומד לפני הקב"ה ואמר "ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שאיני יודע להתפלל. רק דבר אחד אני יודע וזה אלף בית, אני אומר לפניך את האותיות לפי הסדר, ואתה ריבונו של עולם תחבר את האותיות לתפילה שתעלה לפניך לרצון.

וכך התחיל היהודי לומר סדר האלף בית בבכיות ומלב טהור. באותה שעה - סיים הבעל שם טוב את המעשה - עלתה תפילת הרועה לפני ה' יתברך ועשתה רעש גדול בעולמות העליונים, ובזכותה התבטלה הגזרה מעל כלל ישראל.

הדברים מבהילים!

תפילתו של הבעל שם טוב הקדוש, לא הועילה כמו תפילת היהודי הפשוט!

ואם חנן אותך ה' יתברך לתרום לבית הכנסת סכומים הגונים, וחברך היושב לצידך תורם בקושי רב שקלים בודדים, אל יתגאה לבך עליו, מפני שיתכן שנשמתו החצובה ממקור עליון לא נתברכה במידת הנתינה, וניסיון הצדקה קשה מאוד עבורו, ועצם נתינת השקלים שנתן הם בגדר למעלה מכוחותיו, ונתינת שקל אחד שנותן הרי הוא נחת רוח נפלא לפני ה' יתברך.

ואם זיכה אותך הבורא יתברך באשה שנראה בעיניך שאתה חכם יותר ממנה, או היא צדיקה פחות ממך, ומרבה לעשות טעויות, ומבזבזת לך את כספך, ואתה מרגיש בלבך שעשית לה טובה שהתחתנת איתה. דע לך יהודי יקר, שיתכן מאוד שכל פרנסתך מגיעה בזכותה, כיון שהיא מתנהגת עם הבורא יתברך בתמימות, והתנהגותה אהובה מאוד אצל השם יתברך, מפני שזה המקסימום שהיא יכולה, ואילו מעשיך והשתדלותך עדיין לא הגיעו למעלת מעשיה של אשתך, ופעמים שכל חייו של הבעל הם בזכות אשתו, משום שלה לא מגיע לחיות ללא בעל, וה' יתברך נותן לך חיים בזכותה.

ויותר מכל, אם ראית יהודי שלבוש במלבושים מוזרים, אינו שומר תורה ומצוות ומתנהג בצורה לא ראויה, אל תזלזל בו בלבך, מפני שאם אתה הייתה נולד וגדל היכן שהוא נולד וגדל, ונשמתך הייתה כנשמתו, אז חלילה יכול להיות שהיית גרוע יותר גרוע ממנו.

ולך אישה יקרה אומר -

אם נראה בעינך שאת טובה יותר מחמותך או גיסתך וכדומה, מפני התנהגותם הלא מכובדת, דעי לך שאין בידינו כלים למדוד בני אדם, ורק הבורא יתברך הוא יכול למדוד בני אדם, ויתכן שחמתך גדלה בדור עם ניסיונות גדולים מאוד של עוני וקשיים רבים, וכל מעשה קטן שלה הרי הוא כריח ניחוח לפני השם יתברך, ואף אם היא מתנהגת שלא בדרך הישר כמוך, יתכן שאין זה באשמתה, וכבר לימדונו חז"ל (אבות פ"ב מ"ד) "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

דרכם של ילדים להשתובב, ואם ילדיך פעמים שאינם מקשיבים לבקשתך או לא מתנהגים כראוי, דעי שכפי הנראה, אף את בילדותך עשית מעשה שובבות, כדרכם של ילדים, ולא תמיד הקשבת בקול ההורים, ואף שיעורי הבית לא היו בראש מעיינך.

וגם אם הילדים באמת מגזימים במעשיהם, אין זה אלא משום שהבורא יתברך ברא אותם אם נשמה כזו, ואין להם עדיין יכולת להתגבר על זה.

ואם בעלך לא כל כך מוצלח, ואינו מצליח להביא טרף מספיק לביתו, ואף לא המתמיד הגדול שתמיד חלמת שבעלך יהיה, ובשלחן שבת אינו שופע חידושי תורה, וכשאת שואלת אותו שאלות בהלכה, מרים את ידיו כסימן שאינו יודע, ואת ברוך השם מלומדת, ומפרנסת עיקרית בבית, ותמיד מדברת לענין, ומרגישה בליבך "חבל, יכולתי לזכות בבעל טוב יותר או חכם יותר", דעי לך שמחשבות אלו מתועבות לפני ה' יתברך, שנאמר (משלי טז, ה) "תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כָּל גְּבַהּ לֵב", וזאת משום שרק ה' יתברך יודע כמה קשיים עובר בעלך, ויתכן שבעלך עושה למעלה מיכולותיו, ובמעשה קטן שלו עושה שמחה גדולה בשמים, ובנוסף לא ניתן לדעת בזכות מי מגיע השפע לביתכם.

- וזוהי ענוה אמיתית.

בסיכום עצה זו - שאין לנו להתנשאות על אף בריה בעולם, או ח"ו להרגיש שאנחנו יותר טובים ממנה, וזאת מכמה סיבות, האחת אם אנחנו היינו מקבלים נשמה נמוכה כמו שלו יכול להיות שהיינו עושים פחות ממנו. והשנייה, אם היינו גדלים במקום שהוא גדל, היינו יוצאים גרועים ממנו. השלישית, במדד האמיתי שנמדד בו האדם שהוא מדד ניצול היכולת של האדם, מאוד יתכן שהוא נחשב כצדיק יותר, מפני שהוא מנצל את יכולותיו ואף יותר, ובמעשה קטן נחשב כצדיק, ואילו אנחנו לא מנצלים אפילו מחצית מהיכולת שלנו, וגם אם נעשה הרבה מעשים טובים עדיין אנחנו פחותים ממנו.

עצה חמישית – להחדיר אמונה

לשנן כל הזמן פסוקי ענוה, ומאמרי חז"ל, בשבח הענווה ובגנות הגאווה. כדוגמת "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה " (במדבר יב, ג) - נאמר על משה רבינו. "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז) - אמר אברהם אבינו. "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם" (תהלים כב, ז) - אמר דוד מלכנו.

אבא שלנו אברהם, הרב שלנו משה, והמלך דוד, כולם נשתבחו במידת הענווה, כדאי שנלך בדרכם.

*  *  *

ולענוים יִתֶּן חֵן (משלי ג, לד).

"בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה).

"תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה).

"גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד" (משלי כט, כג).

"לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ" (משלי טז, יח).

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהֹוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" (תהלים קלא, א).

"יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ" (תהלים כה, ט).

"וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת  יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח, יד).

רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה. (אבות פ"ד מ"ד).

"מה שעשת חכמה עטרת לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה" (עיין במדרש תנחומא פרשת בהעלותך סי' טז, ובמדרש משלי פרשה טו סי' לב, ובילקוט שמעוני משלי רמז תתקס).

"עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה" (משלי כב, ד).

עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים, ואי אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. (אבות פ"ג מ"א).

רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. (אבות פ"ד משנה כא).

כל המתיהר נופל בגיהנום. (בבא בתרא י:).

כל שיש בו גסות הרוח (גאוה) אינו קם בתחית המתים. (ע"פ סוטה ה.).

אין בא דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל. (סנהדרין צח.).

כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש. (כלה רבתי פ"ט הלכה כג).

"כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודה זרה. (סוטה ד:).

עצה שישית – לזכור מי אנחנו באמת

ישנה עוד עצה להגיע לענווה, והיא לזכור תמיד את חסרונותינו ומגבלותינו, כמו שאמר התנא באבות (פ"ג מ"א) מנין באת מטיפה סרוחה, אז על מה יש לנו להתגאות על העבר, ואף על העתיד "לאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה"

ואם רק ניתן על ליבנו, כמה פעמים נכשלנו בחיינו, וכמה פעמים נסתמו מאיתנו מעיינות החכמה, וטעויות לרוב שעשינו, כל אחד מאיתנו יודע היטב את מגרעותיו, ואם הם יעמדו מול עיננו אזי לא תעלה הגאווה על ליבנו.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס