הרב יגאל כהן – איך זה שאתם לא עובדים את ה’ בשמחה?

בפרשת כי תבוא (כ"ח, מ"ז) לאחר שהביאה התורה הקדושה תשעים ושמונה קללות על מי שלא יקיים את ציוויי התורה, מסיימת התורה בפסוק - "תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל".

והדברים לכאורה תמוהים, כל הקללות הקשות שעלולים לבוא חלילה על עם ישראל, רק בגלל שלא עבדו את השם בשמחה ובאמת, שמדברי הפסוק משמע, שאפילו אם קיימו את התורה כולה, אבל לא קיימו אותה מתוך שמחה, עדיין חלילה יבואו קללות?

ועוד יש לשאול על סוף הפסוק "מרב כל", הקדוש ברוך הוא בא בטענות לעם ישראל "למה אתם לא עובדים אותי בשמחה ומרב כל?", כלומר - יש לכם הכל, ומדוע אתם לא עובדים אותי בשמחה? וכי יש לנו הכל, הרי כל אחד מאיתנו חושב שחסר לו דבר מה בחיים.

כדי להסביר את הדבר, אביא חידוש ששמעתי מיהודי חסיד וירא שמים בשם הבעל שם טוב הקדוש, שאומר, אדם שלא עובד את השם בשמחה, הדבר נובע מחוסר עמוק באמונה, שהרי אם היה מבקש מאיתנו מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל לעזור לו בהכנת ספרו החשוב לדפוס, או לעזור לו בבישול מאכליו, או בסידור ספריו הרבים, ובוודאי אם היינו זוכים לארח אותו בביתנו בשבת, אין ספק שהיינו מתרגשים, ועושים כל דבר שיבקש בשמחה רבה, ולא היינו מרגישים טורח במעשינו, אף אם היה קושי רב בדבר, וכל זה מחמת גדולתו של המבקש.

ואם כך אנו מרגישים  בילוד אישה, בשר ודם, על אחת כמה וכמה במלך מלכי המלכים הכל יכול, שלא רק שאין סוף לחכמתו ולגדולתו ולכוחו, בנוסף הוא הנותן לנו חיים בכל רגע, ואין סוף חסדיו מלווים אותנו מהרגע שנוצרנו ועד עתה, והוא זה שנתן לנו מזון כל ימי חיינו, וכשהוא מבקש מאיתנו בני, תניחו תפילין, תתנו צדקה, תלמדו תורה וכו', ואם אנחנו לא מקיימים את מצוותיו בשמחה עצומה, אין זה אלא משום שאנו לא מכירים את גדולתו, ואם השכר העצום שהבטיח לנו הבורא על מצוותיו.

ובעניין השאלה הרי אין לנו "רב כל", לכאורה, אם כן מדוע השם יתברך בא אלינו בטענות 'למה לא עבדתם אותי בשמחה, מ"רב כל", התשובה לזה טמונה בפרק הבטחה לבוטח.

אומר השם יתברך לעמו אהובו ישראל, יש לכם אותי, אני האבא והאמא שלכם, תבטחו בשמי הגדול והנורא, ואתן לכם משאלות לבכם כמו שנאמר (תהלים ל"ז, ג') "והתענג על השם, ויתן לך משאלות לבך".

מיהו אביך?

משל למה הדבר דומה - לעשיר גדול שנושא עליו רק את הכרטיס אשראי, ואף על פי שאין לו פרוטה בכיסו, עדיין נחשב הוא לעשיר גדול, כיון שבבנק יש לו הרבה מאוד כסף, ובהעברת כרטיס, יכול לקנות כל אשר יחפוץ.

כך גם היהודי - יש לו אבא עשיר מאין כמוהו, רופא שאין כדוגמתו, שדכן שיכול להשיג כל בן זוג שבעולם, וגם חכם מאוד, שיכול לפתור כל בעיה בחיי היהודי, ובפנייה פשוטה אליו יתברך, יכול היהודי לקבל כל אשר יחפוץ, וכל מה שצריך הוא, זה להעביר כרטיס, דהיינו, לבטוח בבורא יתברך.

ולכן אומר השם יתברך -

"איך זה שאתם לא עובדים אותי בשמחה? הרי אם רק הייתם מתבוננים בגדולתי העצומה, ובחסד שאני מסובב אתכם כל היום, והשכר שמחכה לכם על כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, בוודאי שהייתם עובדים אותי בשמחה עצומה".

"ולא עוד, אלא שאני נותן לכם את האפשרות לפנות אלי, ולבטוח בי, ואני אמלא משאלות לבכם לטובה, ואתם עדיין לא מנצלים זאת ומרגישים תמיד חסרים, ואינכם נשענים עלי בכל מעשיכם".

שמחה זו - על שום מה?

הרמב״ם (פ"ח מהלכות לולב הלכה ט"ו) כותב בשבח השמחה, וכך לשונו: ״השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה בהם עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו, שנאמר תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב״.

גם בדבריו הנפלאים אנו רואים שעיקר השמחה, היא שמחה בעשיית המצווה, בגלל הזכות הנפלאה שנפלה בחלקנו לשמח את הבורא יתברך, שמתוך אהבה עצמה, מגיעים לשמחה על עצם זה ששימחנו את אהוב ליבנו.

שמחה אמיתית נובעת מאמונה תמימה, ולהיפך - עצבות חלילה נובעת מחוסר באמונה. 

ככל שיהודי מבין את גדולתו של הבורא יתברך, ולא רק זה, אלא לומד ומבין את גודל אהבת הבורא כלפיו, ולאחר מכן יודע שכל מה שהשם יתברך עושה עמו במשך ימי חייו, הכל לטובתו המושלמת ומתוך אהבה גמורה, ובידו של הבורא יתברך לפתור לו את כל בעיותיו, ויודע שבכל צורך שיצטרך במשך חייו, יש לו על מי להישען, על אביו שבשמים.

ואם עדיין לא קיבל את משאלות ליבו, מבין הוא שהבורא יתברך חכם יותר ממנו, ויודע טוב יותר מה מועיל בעבורו, והדבר מתעכב לטובתו בלבד.

לעומת העצבות נובעת מכמה סיבות:

מכיוון שאינו מכיר את גדולתו של הבורא יתברך שציווה עלינו את מצוותיו, או מכיוון שאינו מבין את אהבת השם יתברך אליו, וכמה הקב"ה רוצה שיהיה לו טוב, ויתכן שאינו מבין שהקדוש ברוך הוא יודע טוב יותר ממנו מהו הטוב בעבורו, וחושב תמיד שמגיע לו יותר ממה שיש בידו.

ופעמים שחושב שהוא לבד בעולם, ואין לו למי לפנות כדי שיפתור לו את בעיותיו וצרותיו, ועל ידי כך חלילה נכנס לייאוש, ואם מישהו פגע בכבודו, מאשים הוא את כולם ואינו מבין שהשם יתברך נמצא איתו בכל רגע, ובכל מה שקורה איתו.

ואפילו פגיעה על ידי אנשים אחרים, הוא מידו האוהבת של השם יתברך, כמו שאמר דוד המלך בשעה שביזו אותו "השם אמר לו קלל", ואם רק יישא עיניו אליו יתברך, וישען עליו שיפתור לו את כל צרותיו, יקוים בו הפסוק (תהלים ל"ז, ה') ״גול על השם דרכיך בטח עליו והוא יעשה״.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס