בין הזמנים: מה השכר שמקבלים על דקה אחת של לימוד תורה?

המגיד המפורסם הרב יעקב גלינסקי זצ"ל סיפר באחת מדרשותיו את אשר שמע מאדם, שלמד בעברו בישיבת ראדין אצל גדול ישראל ה'חפץ חיים' זצ"ל.

"בכל שנה בתחילת חודש אלול היה ה'חפץ חיים' דורש במשך 3 דקות בלבד", סיפר התלמיד שזכה לשמוע את הדרשה במו אוזניו, והציע לרב גלינסקי: "אחזור על הדרשה בפניך, אומר את הדברים בקולו ואחזור על תנועותיו. הבט בי, ותדמה שה'חפץ חיים' דורש לפניך", אמר התלמיד.

"אף אני אומר זאת לכם. שמעו, ותדמו שאני ה'חפץ חיים'", אמר הרב גלינסקי לשומעי לקחו. "אקדים ואומר, שבפולין ורוסיה לא גדלו אתרוגים. היו מייבאים אותם מארצות החמות, בקשיים רבים ובתנאים גרועים, רבים נפסלו בדרך ומחיר הנותרים הרקיע שחקים. אתרוג נמכר בין חמישה לחמישים רובלים. הון עתק. בין אלפי לרבבות שקלים. העשירים בלבד רכשוהו, והקהילות קנו עבור הצבור מקופת הקהל", הקדים הרב גלינסקי הסבר שיבהיר את מצבם של הקהילות לפני מאה שנה.

"אנו בחודש אלול", ציטט הרב גלינסקי את דרשתו בת ה-3 דקות של ה'חפץ חיים', "והחגים מתקרבים. כל אחד חושב לעצמו: 'אח, לו הייתי עשיר!' כי אז, מה? אזי הייתי רוכש אתרוג לעצמי! אתרוג ולולב, ארבעה מינים. ואילו עשיר מופלג הייתי, הייתי רוכש אתרוג מהודר בחמישים רובלים, המצווה שווה כל הון".

"מדוע? כדי לקיים מצוה מן המובחר, הדר שבהדר, פעם אחת. ביום הראשון, מצות נטילת לולב מדאורייתא. בשאר הימים מדרבנן. זכר למקדש", אמר ה'חפץ חיים והמשיך. "ומילה אחת של תלמוד תורה, שכרה עצום ורב יותר מהאתרוג המהודר ביותר, ומכל ארבעה המינים, ושופר ומצה. מכל התרי"ג גם יחד!!!", קרא גדול הדור.  

"ובדקה אחת - אפשר לומר מאתים מילים, ובחמש דקות – אלף מילים. כתרי"ג אלפי המצוות. ומאחרים לסדר בחמש דקות?!", סיים ה'חפץ חיים' את דרשתו הקצרה בזעקה שיצאה מליבו.

"והדרשה הקצרה הזו", סיים תלמידו של ה'חפץ חיים' ואמר לרב גלינסקי, "הרעישה את הלבבות!"

בתוך כך, נזכיר את דבריהם של מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין ומרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל. במכתב שפרסמו לקראת ימי בין הזמנים בשנת תשפ"א, כתבו הרבנים: "בהתקרב ימי בין הזמנים עלינו לזכור מה שאמרו חז"ל (אבות ג, ה): 'כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ', והנה המצב הוא שזקוקים אנו להרבות זכויות, באשר סכנה גדולה מרחפת על קיום יסודות התורה הקדושה בארץ הקודש, ובלי זכות התורה מי יודע מה יהיה, וכשיש פחות עוסקים בתורה חסרה הזכות לכל עם ישראל, והדרך היחידה להעביר את הגזירות היא רק על ידי קבלת עול תורה ברציפות, ובלי שום הפסקות גם בבין הזמנים. לכן כל אחד יראה לסדר לעצמו סדרי לימוד, בזמנים קבועים, במקום קבוע, וללמוד דבר קבוע, וכדאי שלכל הפחות בחלק מהיום יהא הלימוד בחברותא, ועל ידי זה להמשיך הדבקות בתורה גם בימי בין הזמנים". לקריאת המכתב המלא, לחצו כאן.

מה קורה כשיהודי לומד תורה? הרב זמיר כהן ב-4 דקות שאתם חייבים לעצמכם: