שוב קולות הסובבים מהדהדים בי:
"תני לזמן לעשות את שלו", "כל דבר מתקיים בעתו ובזמנו", "תורידי לחץ - זה פוגע בפוריות", "תשחררי".
נשמע פשוט? אז זהו, שלא!

וכפי שמתואר בסיפור שלפניכן.
איש אחד טייל לו על מצוק גבוה ותלול. לפתע החליק והחל להידרדר לתהום במהירות, עד שנתלה על ענף שהיה בדופן המצוק. בראות האיש שאין תקנה למצבו, החל זועק להשם: "אנא השם, תושיע אותי!" וכך ענה לו השם: "אם אתה רוצה שאושיע אותך, תעזוב את הענף".

זה לא כל כך קל לשחרר באמת, זה אפילו מפחיד.

הפחד לעזוב את הענף וכביכול להישאר באוויר, מבטא את הקושי לאבד שליטה על שקורה בחיינו. ההבנה העמוקה שאין לי שליטה על חיי גורמת לי לחוסר אונים.
זה בדיוק מה שהרגשתי כשהחלטתי לראשונה לעשות הפסקה מהשתדלות היתר שלי במסע אל הילד.
אחרי כל כך הרבה שנות עשייה למען המטרה הנעלית להיות אימא, הבנתי שיותר קל לי לעשות מאשר לא לעשות דבר. יש לכך קשר ישיר לרמת הביטחון שלי בהשם. אין ספק שעלי להתחזק באמונה וביטחון. בורא העולם הוא זה שקובע מה יהיו התוצאות של ההשתדלות שלי. גם אם הן לא תואמות את התוכניות שלי לחיים, עלי להאמין בכל לבי שאני בידיים טובות, בידיים של אבא.
אז החלטתי לעשות שינוי, לחשב מסלול מחדש, לשחרר שליטה ולהוריד את המשא הכבד מכתפי הקטנות.
 

הסכם העברת אחריות

שנערך ונחתם ביום: ב' ט"ו בחודש: אב בשנת התשע"ז
בין
אלמונית פלונית
(להלן:" בת מלך")                                               מצד אחד
לבין

הקב"ה

(להלן: "מלך העולם")                                          מצד שני

הואיל   
ואנו משתדלים לקיים את מצוות השם לפריה ורביה ועשינו הכל מכל כל כדי להיפקד.

והואיל  
ולא התגלתה כל בעיה רפואית מונעת וכבר חלפו 6 שנים ועד כה לא זכינו להיות הורים.

לפיכך הוסכם והוצהר כדלקמן:

1. מבוא

א.כחלק מתפקידי כאישה הוטלה עלי האחריות לזכות את בעלי בקיום מצוות פריה ורביה, לשבת את הארץ, מילה, ושיננתם ועוד מצוות רבות הכרוכות בהבאת ילדים לעולם וחינוכם.

1. היום שוב עולה בי השאלה: לעשות טיפול או לא לעשות טיפול? מהי רמת ההשתדלות שאני צריכה לעשות כדי לגרום להשם לנחת רוח וכדי לבצע את תפקידי בעולם על הצד הטוב ביותר?
    

2. הצהרות "בת מלך"
מצהירה כדלקמן:

1. עד כה עשיתי כל השתדלות להיפקד, תשובה, תפילה וצדקה המעבירים את רוע הגזרה.
   - חזרה בתשובה על כל המשתמע מכך, מחילונית לדתיה.
   - עבודת מידות ותיקונים.
   - תפילות בקברי צדיקים ובכותל.
   - ברכות מרבנים וצדיקים, ברכות מהורים וקרובים וכן ברכות מהדיוטות שאין לזלזל בהם כלל.
   - לימוד תורה, שמיעת הרצאות, זיכוי הרבים.
   - עידוד ושליחת בעלי לשיעורי תורה גם על חשבון הזמן המשותף וגם בזמנים קשים.
   - סגולות רבות.
   - צדקה ומעשר לזיכוי הרבים, ללימוד תורה, לפדיון שבויים, לנזקקים, למניעת הפלות ועוד.
   - צדקה פיזית – התנדבות בקהילה.
   - שינוי תזונה. נטורופתיה.
   - צמחי מרפא והומאופתיה.
   - דיקור.
   - טיפולי פוריות מהקל לכבד.
   - טיפולים נפשיים במגוון שיטות.
2. שתי האפשרויות הניצבות מולי להמשך הדרך:
   אפשרות א': להתחיל שוב בטיפולים.
   אפשרות ב': לשחרר ולהמתין לישועת השם בדרך טבעית.
3. השיקולים בבחירה:
   אפשרות א': השכל –
   סביבה לוחצת, הזמן דוחק, רצון לעשייה ומהר, קושי לשחרר ולאבד שליטה על המצב, שימוש בכלים שהשם נתן שהם טיפולי הפוריות הקונבנציונליים.
   אפשרות ב': הלב –

לא רוצה בטיפולים כי אני בריאה, אין אמת ברצון להזדרז ולמהר ורצון לשלוט במציאות כי הכל ביד השם יתברך, חיזוק האמונה בהשם, עד כה הטיפולים לא צלחו.

3. התחייבות בת מלך
מתוך הבנה שעם טיפול ובלעדיו אין לי השפעה על התוצאה הרצויה להיות אמא, עולה בי תחושה של חוסר אונים. עם זאת, ההשקפה היהודית מעידה: "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך". כלומר, עלי לזרוק את האחריות על השם, כי אין לי כל נגיעה בדבר וגם אם העשייה היא השתדלות, היא טומנת בחובה מלכודת ומעוררת תחושת כוחי ועוצם ידי.

4. העברת אחריות
מהיום והלאה, בלי נדר, אני מעבירה אליך מלך העולם את מלוא האחריות על ביצוע תפקידי כאישה. די לטיפולים. כשתחליט שהגיע זמני להרות ולהיות אימא אודה לך ללא סוף כל ימי חיי, אך אני לוקחת בחשבון שיתכן ותידרש המתנה שאינני יודעת מה בסופה.

5. בקשות נוספות
- אבא יקר, תן לי בינה ודעת לראות את החסדים שאתה עושה עמי, גם כאשר הדבר נראה כדבר "רע".
תן לי לבטוח בך, להאמין ולהרגיש בקרבתך כל שעות היממה.
- אבא יקר, עזור לי להשלים עם ההתרחשויות בניסיון זה, לקבל אותו, לחבק אותו אלי ולא לדחוק אותו לצד. להבין שהוא חלק ממני.
- אבא יקר, אני מתפללת ומתחננת לפניך, רוצה להיות אימא, אך יודעת שכל שתעשה בשבילי הוא הטוב ביותר לתיקוני, גם אם אני לא רואה זאת.
על החתום:
בת מלך

בשורות טובות,
אוהבת,
אני