האות צ' – הצד השלילי של האות

ה'שלימות' בכל תחום, אשר האות צ' מבטאת אותה, ניכרת ומתבלטת בסביבתה, כמו כלי שלם המתנשא ומתבלט בין שברי כלים רבים. לכן מילים רבות מאותן שהאות צ' בתחילתן, מבטאות דבר הצץ ויוצא וניכר מכל סביבתו כמו: צמח, צריח, צור, צרחה, פותחות באות צ', ואילו כפל האות מבטא את בחינת הנצנוץ החוזר ונשנה, הנראה ונכסה ונראה, של אותו עצם או של אותו צליל. כגון: ציץ (העשוי זהב שעל ראש הכהן הגדול), ציצית (שבכנף הבגד), וכן: מציץ, מבצבץ (ה'ביצה' גזורה ממונח זה. והבצבוץ מלשון בץ ושוב בץ, יוצא ונראה וממשיך לצאת ולהראות), מנצנץ, מצפצף, מצרצר, מצייץ (לכל אלה צליל חד ונישא השב על עצמו).

ומאידך, איסוף לנקודה אחת, למרכז, מעין איחוד כל הנמצא מסביב לשלימות אחת, נקרא: כיווץ, קיבוץ, צמצום, צימוק, צום (מכווץ ומצמית את הגוף), צר, צרה.  

חיתוך (ח') השלם (צ') נקרא: חציה. ולכן: חיץ, חציצה, מחיצה. וכן חץ על שם שחוצה וחותך את האוויר במעופו.

ואילו פריצת (פ') השלם (צ') נקרא: פריצה, פיצוח, פציה, פיצול, פיצוץ. שכן בפרק העוסק באות פ' התבאר שהאות פ' מבטאת פתיחה. לאור זאת מובן מדוע צירוף האות צ' לאות פ' יוצר מילה שמשמעותה פתיחה ופירוק השלם. האות השלישית באותיות השורש היא שיוצרת את ההבדל שבין פריצה (שורש פ.ר.ץ.) אל תוך השלם הסגור, לבין פיצולו (שורש פ.צ.ל.) לענפים, או פיצוחו (שורש פ.צ.ח.) לחלקים, פצייתו (שורש פ.צ.ה. כמו פציית הפה נגד סגירתו הטבעית), או פציעתו (שורש פ.צ.ע.). וכשמדובר בפירוק השלם בעוצמה רבה לחלקים רבים, הרי יש כאן כפילות של משמעות האות צ', והתוצאה: פ.צ.ץ.

מן הראוי להזכיר כאן כי לאחידות מורכבת ועמוקה זו שבלשון-הקודש, אין אח ורע בכל השפות.

האות צ' מן הצד השלילי

מן הצד השלילי האות צ' מבטאת את הצרה והצער, ואת הצבוע המתחזה לצדיק, כמבואר במדרש "אותיות דר' עקיבא":

"צד'י מפני מה יש לו שני ראשים? מפני שזה הוא יש"ו [ונכללים בו ובדמותו כל משיחי השקר, וכל הרשעים המתחזים לצדיקים במשך הדורות] שתפס שני ראשים, אחד של ישראל [אמונת האמת], ואחד של אדום [עשו, עבודה-זרה], והלך והטעה את הבריות. וכיון שראו ישראל כך, עמדו עליו ותפסוהו וכו'. מה דרשו? 'כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ'. בן אימך [אחיך מאמו, לפי שאמו היתה יהודיה] ולא בן אביך [שהרי אביו היה גוי]".

ובמדרש ויכוח האותיות מובא: "אחר כך נכנס צד"י ועמד לפני הקדוש ברוך-הוא ואמר, ריבונו של עולם! רצונך שתברא בי את עולמך? שבי נאמר לעתיד צדקתך. שנאמר 'צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל', 'צַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ', 'כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב'. השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לו: לאו. מפני שבך עתידין לבוא צרות רבות לישראל. שנאמר 'אֲשֶׁר הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת', 'וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב', ' כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר'." כאמור לעיל בכמה מקומות, במדרש עמוק זה מבוארת מהותה של כל אות ואות וכוח פעולתה לחיוב ולשלילה, על פי מעשיהם של בני האדם. מהסיבה המוזכרת בבקשת כל אות שהעולם ייברא דווקא בה, יש ללמוד את מהות האות וכוח פעולתה לחיוב, ומהסיבה שהקדוש ברוך-הוא דוחה את בקשתה יש ללמוד את כוח פעולתה השלילי של האות.

* * *

נמצא בסיכומם של דברים שהאות צ' היא שורש השליטה (בבחינת ציד), ומסמלת את השלם (בבחינת צדיק).

מן הצד החיובי ביד האדם לפעול באמצעות הארת האות צ' לשלוט ביצרים השליליים, ובפרט ביצר המנסה להכשילו בקדושת הברית, ובכך להגיע לדרגת צדיק ולמלכות.

מן הצד השלילי האות צ' מבטאת את היכולת לשלוט בזולת שלא כדין ולהציק לו, את הצרה והצער הבאים על האדם ומשתלטים עליו בעוד הוא חסר אונים כלפיהם, ואת הצבוע המנסה להיראות כצדיק בחיצוניותו, ומתנהג באופן הפוך לחלוטין.

משמעות שמונה-עשר האותיות הראשונות ברצף

בהמשך לביאור משמעות סדר האותיות מ-א' עד י', המובא לעיל באות י', נתבונן עתה בהמשך שמהאות י' ועד האות ס':

העומד כראוי במסלול ניסיונות העולם-הזה על-פי הנרמז בסדר תשע האותיות הראשונות, זוכה לחיי העולם-הבא הנרמז באות י', ועת כף (כ') מאזני המשפט יכריע לטובתו, ישוב גופו ויבנה מעצם אחת קטנה עד שיקבל את צורתו (כ') הראשונה, ויקום לתחיה, ויזכה לשפע רוחני וגשמי רב בסוד האות ך', ולמלכות (ל'), ולחכמה רבה (ל'), לראות למרחק ולצפות את העתיד (ל') בהיותו שרוי באור שגנזו הקדוש ברוך-הוא לצדיקים, מכאן עולה ועובר (מ') הוא לרמה רוחנית גבוהה יותר, שעניינה התבטלות (נ') והתמזגות נצחית (נ') של הנשמה (נ') עם אור האין-סוף. הוא האור המקיף (ס') וסוכך (ס') באהבה, והיא עימו כגמול עלי אמו. וזוכה אז להתענג בהשגת עומק (ע') סתרי הבורא וסודות תורתו, בבחינת הכתוב "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ". ומכאן עוד מתרומם ופתח (פ') חדש נפתח בפניו לעלות מדרגה לדרגה, עד שזוכה להיקרא צדיק (צ') יסוד עולם.

האות צ' במשמעות תשע האותיות הראשונות בסדרת העשרות 

מלבד המשמעות הרצופה של האותיות שהובאה לעיל, והיא הפשוטה והבסיסית מתוך רבות, מצטרפות האותיות שבסדרת העשרות גם למשמעות עצמאית המהוה הדרכה לאדם בחיי העולם-הזה, כהמשך להדרכה שעד האות י'. אלא שבעוד שהאותיות שבסדרת היחידות עסקו בעבודת ה' הכללית, מוקדשת סדרת העשרות לעצם לימוד התורה ולמעלות שמשיג האדם אשר עוסק בה כראוי:

על ידי שהאדם הרוחני (י') עמל ומשתמש בכוח היצירה שבשכלו לעבד, לחדש, וליצור צורה (כ') בדברי התורה שלומד (ל'), הרי הוא מגלה את סודותיה (מ') והיא נוסכת בו חיים ורעננות כמים (מ'), ומתרומם באישיותו להיות עניו (נ') ונאמן (נ'), ונעשה שמור ומוגן (ס') מכל צער ונזק, ורואה (ע') נסתרות, וזוכה להגיע לגבורה (פ') ולפריצת (פ') מסלולים חדשים בעבודתו הרוחנית, עד שזוכה להיקרא צדיק (צ') יסוד עולם.

האות צ' בשם האדם

לפיכך, כאשר האות צ' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) יכולת יוצאת דופן להגיע לצדקות אמיתית, מתוך שליטה עצמית מלאה בכל תאוות החומר ופיתויי העולם. הוא מסוגל - באורח מעורר השתאות - ללכוד יצרים שליליים, כצייד (צ') ממש הצד חיות טרף ושולט בהם, ולנתב אותם לשימוש רוחני חיובי על-פי הוראות הבורא בתורתו הנפלאה.

אולם מאידך, אדם זה הישר בטבעו ושואף לרוחניות, עלול להתפתות לחיצוניות מעושה, ולהגיע למצב שתוכו לא יהיה כברו. אם אכן חש הוא נטיה לסתירה כזו, עליו לדעת שמצב זה נובע מהניגוד שבתוכו, בין כיסופין לחיי רוחניות טהורה, לבין משיכה עזה לתאוות העולם; ומתוך תערובת פנימית של רצון עמוק ליהנות גם מתאוות העולם-הזה ללא גבול, וגם לזכות לחיי העולם-הבא בשלימות (לעניין זה האות צ' דומה לאות א' הרוחנית. שני ראשי האות צ', כשני ראשי האות א', נראות כשואפות לפריצה רוחנית חיובית - מחד, ולפריצת גבולות שלילית – מאידך).

כדי שלא להגיע למצב זה, וכדי להיחלץ ממנו, עליו לגמור בדעתו כי מוחלט אצלו להתנתק בפועל מכל דבר האסור על-פי הוראות בוראו בתורתו, וגם לנתק את כל החוטים המקשרים אותו למעשים אלה, לבל יבוא לידי ניסיון שאולי לא יעמוד בו. וזאת על ידי שיתבונן בעובדה כי רצונו האמיתי לחיות חיים ישרים, נכונים וטובים. ובפרט ישמור על קדושת הברית. ויחזק עצמו בעובדה, שבהיותו מממש את יכולתו להגיע לצדקות אמיתית, יזכה להתענג עונג רוחני אמיתי עוד בהיותו כאן בעולם-הזה, ויגיע לדרגה גבוהה בבחינת מלכות בכמה תחומים.

אמנם כדי להצליח בכך, עליו לעסוק בתורה בקביעות מידי יום. שכן האור שבה וחכמת דבריה יכוונוהו בעקביות ללכת בדרך הנכונה מבלי לסטות ימין ושמאל. ויעשה לו רב תלמיד-חכם וירא שמים, עימו יתייעץ בכל ספקותיו והתלבטויותיו, עד הגיעו לשלימות הראויה.  

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.