האות ק’ – המסלול המפותל אל השלמות הרוחנית

על-פי הסוד האות ק' רומזת לספירת תפארת. היא הספירה שכנגד החזה המחבר בין זרוע ימין שהיא חסד לבין זרוע שמאל שהיא גבורה, וממזגת וממתקת את הגבורות בחסדים.

וכתב הרמ"ק ב"פרדס רימונים": "באות ק', פירש בספר התמונה כי היא התפארת מלשון "וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" ['קו"ף' מלשון "ותקופתו" כלומר הקפה וסיבוב]. כי הוא הסובב ומקיף [התפארת שהוא ו"'ק בספירות, הוא החזה המוקף ב-ו' קצוות הגוף]. ועיקרה במלכות [היא הספירה האחרונה הנקבית המקיפה את היסוד] והיא ה-כ' שעל הוא"ו [האות ק' מורכבת מאות עליונה כאות ר' כפופה הדומה יותר לאות כ', ומאות ו' שהיא הרגל היורדת], שהוא תפארת מקבלת מהבינה. כלל הדברים, כי ה-ו' [האות השישית שהיא כנגד הספירה השישית תפארת שהיא ו"ק] מקבלת מהבינה ומשפיעה למלכות. וזה כוונת האות". עד כאן דבריו.

מילים הפותחות באות ק' – דוגמאות וביאורים

מכיון שהאות ק' מבטאת היקף מסיים, והזדקרות חדה כלפי מעלה או כלפי מטה, לכן, המילה "קץ" מבטאת סוף. סיוםהיקף (ק') שלם (צ'). והיא מאותיות שורש המילים: "קוץ", "קיצור", "קציר", "קצה", שמשמען סיום (ראש הקוץ כולו קצה).

גם פעולת "קפץ" מורכבת מאותיות אלו משום הזינוק כלפי מעלה עד גובה מסויים. המילה "קל" מורה על הניתן להרמה כלפי מעלה או לנפילה כלפי מטה ללא מאמץ. "קלקל" - קל ועוד קל. ירד ושוב ירד, הוזל לחלוטין. "קרב" - נע ויצא ממקומו, כלפי האחר. "קודם" – נמצא לפני.

* * *

נמצא בסיכומם של דברים שהאות ק' היא אות ההקפה בעיגול עד המעבר לרמה גבוהה בבחינת "קדוש", או לרמה ירודה בבחינת "קדש". אות זו שבה טמון שביל המעבר לדרגות הנשגבות ביותר, היא גם האות שבה טמונה גם היכולת לרדת לשאול תחתית בבחינת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", והיא הממונה על ביצוע גזר דינו של החוטא ככתוב "תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ" - שהרע שבחר בו האדם הוא המייסרו. מחד - מרמזת האות ק' לקדוש ברוך הוא, ומאידך - לסטרא אחרא שנבראה על ידי הבורא להיות כקוף המחקה את האמת, ומראה כאילו הטוב נמצא אצלו. למען יעמוד האדם בניסיונות העולם, ובכך יבנה בידיו את עולמו הרוחני.

משמעות תשעה עשר האותיות הראשונות ברצף

בהמשך לביאור משמעות סדר האותיות מ-א' עד י', המובא לעיל באות י', נתבונן עתה בהמשך שמהאות י' ועד האות ק':

העומד כראוי במסלול ניסיונות העולם-הזה על-פי הנרמז בסדר תשע האותיות הראשונות, זוכה לחיי העולם-הבא הנרמז באות י', ועת כף (כ') מאזני המשפט יכריע לטובתו, ישוב גופו ויבנה מעצם אחת קטנה עד שיקבל את צורתו (כ') הראשונה, ויקום לתחיה, ויזכה לשפע רוחני וגשמי רב בסוד האות ך', ולמלכות (ל'), ולחכמה רבה (ל'), לראות למרחק ולצפות את העתיד (ל') בהיותו שרוי באור שגנזו הקדוש ברוך-הוא לצדיקים, מכאן עולה ועובר (מ') הוא לרמה רוחנית גבוהה יותר, שעניינה התבטלות (נ') והתמזגות נצחית (נ') של הנשמה (נ') עם אור האין-סוף. הוא האור המקיף (ס') וסוכך (ס') באהבה, והיא עימו כגמול עלי אמו. וזוכה אז להתענג בהשגת עומק (ע') סתרי הבורא תורתו, בבחינת הכתוב "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ". ומכאן עוד מתרומם ופתח (פ') חדש נפתח בפניו לעלות מדרגה לדרגה, עד שזוכה להיקרא צדיק (צ') יסוד עולם, ומכאן משלים היקף עליה (ק'), מעפיל לפסגה (ק'), ועובר (ק') להיות קדוש (ק').

משמעות האות ק', האות העשירית בסדר העשרות 

מלבד המשמעות הרצופה של האותיות שהובאה לעיל, והיא הפשוטה והבסיסית מתוך רבות, מצטרפות האותיות שבסדרת העשרות גם למשמעות עצמאית המהוה הדרכה לאדם בחיי העולם-הזה, כהמשך להדרכה שעד האות י'. אלא שבעוד שהאותיות שבסדרת היחידות עסקו בעבודת ה' הכללית, מוקדשת סדרת העשרות לעצם לימוד התורה ולמעלות שמשיג האדם אשר עוסק בה כראוי:

על ידי שהאדם הרוחני (י') עמל ומשתמש בכוח היצירה שבשכלו לעבד, לחדש, וליצור צורה (כ') בדברי התורה שלומד (ל'), הרי הוא מגלה את סודותיה (מ') והיא נוסכת בו חיים ורעננות כמים (מ'), ומתרומם באישיותו להיות עניו (נ') ונאמן (נ'), ונעשה שמור ומוגן (ס') מכל צער ונזק, ורואה (ע') נסתרות, וזוכה להגיע לגבורה (פ') ולפריצת (פ') מסלולים חדשים בעבודתו הרוחנית, עד שזוכה להיקרא צדיק (צ') יסוד עולם, ונעשה קדוש (ק') בבחינת ספר-תורה חי.

האות ק' בשם האדם

לפיכך, כאשר האות ק' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה), יכולת מיוחדת להעפיל לגבהים רוחניים של חיי קדושה. תכונת העקשנות שבו יכולה להיות חיובית ביותר על ידי שישתמש בה להתמיד בעקביות סבלנית, ולהתקדם צעד אחר צעד במעלה המסילה המובילה אל השלימות הרוחנית, עד שיסיים את המסלול הדומה למעגל מפותל סביב הר, כאשר כל סיום מעגל מהווה תחילת מעגל גבוה יותר עד אשר יגיע לפסגת העבודה הרוחנית, ויזכה להיקרא קדוש. לדרגה רוחנית גבוהה זו יכול הוא להגיע על ידי שיחנך עצמו להתבונן בכל מעשה ודיבור ואפילו מחשבה, ולשאול את עצמו בכל נושא: 'מה רצון ה' ממני שאעשה כעת?' וזה הקו המנחה אותו תמיד, לעשות את הנכון ואת הרצוי בעיני ה' יתברך על פי המבואר בתורתו. אדם זה נמנע מכל דבר חומרי שאין בו צורך אמיתי אלא רק תאווני, ונזהר תמיד להיות נקי מכל נגיעה ושוחד עצמי, לבל יטעהו היצר הבא במסווה של אמת וטוב, כקוף המחקה אדם, וכל מטרתו להפילו ברשתו.

אם יבחר האדם בדרך זו, וישתמש בתכונת העקשנות וההתמדה שבו באופן חיובי בעבודתו הרוחנית, בעוד שכלפי משפחתו ומכריו ינהג בדרך של נעימות ומתינות וותרנות, יהיה אותו אדם שמח וטוב לב תמיד; הוא ישמח גם את האחרים, וחיוכו האצילי המשולב באישיותו הגדולה, יעשהו אהוב על כל סובביו – בעולם-הזה, ולדבקות מענגת על ה' – בחיי העולם-הבא.

אולם מאידך, עלול הוא להגרר אחר צחוק מופרז וקלות ראש, לשמש כליצן וחקיין באופן שלילי, ולהתעקש במקום שצריך להתפשר. ומכאן קצרה הדרך להתדרדר אחר פיתויי היצר מתוך מחשבה מוטעית כי הנה כך יהיה לי טוב. רק לאחר זמן הוא מגלה כי אך פיתוי שקרי היה כאן, המביא לנזק ולא לתועלת.

אמנם כדי שלא יטעה בדרכו, עליו לעסוק בתורה בקביעות מידי יום - ללמוד מוסר והלכה ומשנה וגמרא מפי תלמיד-חכם ירא שמים. ומה טוב שיקבע לו זמן ללמוד בעיון מהספר "מסילת ישרים" להרמח"ל ז"ל, אשר ידריכו לעלות בעקביות צעד אחר צעד במסילת עבודת האדם, עד הגיעו לשער הקדושה. ויקיים בעצמו מאמר חז"ל: "עשה לך רב, והסתלק מן הספק". רב שידריכהו שלא יקפוץ לדרגות שעדיין אינו שייך אליהן, ומאידך שלא ימנע עצמו מלהתעלות במה שכבר מסוגל. שכן האור שבתורה וחכמת דבריה יכוונוהו בעקביות ללכת בדרך הנכונה מבלי לסטות ימין ושמאל, עד הגיעו לשלימות הראויה.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.