עולם הצבעים – הגלוי והנסתר בקשת הצבעים

אחד מפלאי הטבע, אשר אילולי ההרגל השוחק את ההתפעלות, היינו עומדים נדהמים ונפעמים מולו תמיד, הוא עולם הצבעים. אותה מערכת נפלאה המעשירה בשלל גווניה את מראה כל מרכיבי הבריאה, הדומם הצומח החי והמדבר, על כל חלקיהם ופרטיהם החיצוניים והפנימיים.

עולם המחקר עוסק בהרחבה בהבנת מטרת הצבעים השונים שבטבע. מתברר שחלקם נועדו להסוואה, חלקם לאיום ואזהרה וחלקם להרשים ולמשוך את העין לצורך קיום דור העתיד. צבעיהם הססגוניים של הפירות מגרים את האדם לאוכלם וגווניהם מלמדים על סוגי אוצרות הבריאות שבתוכם. וכך לכל צבע בטבע ישנה מטרה. אולם על פי תורת הסוד ביהדות, הדברים עמוקים הרבה יותר וכמבואר להלן.

* * *

היום ידוע שכל מראה הנקלט בעין, אינו אלא החזר אור מהעצם שלפנינו. ואילו מראה הצבע נוצר כתוצאה מהעובדה שהאור הפוגע בעצם, אינו חוזר במלואו. אלא חלק מהקרינה האלקטרומגנטית של האור נבלעת בעצם ורק חלק מהקרינה מוחזרת, בהתאם לחומר שממנו עשוי או עטוף העצם. וכך העין רואה את אותו עצם בצבע מסוים - בהתאם לאורך הגל של הקרינה החוזרת מעצם זה. כלומר, ההבדלים בין הגוונים השונים, הם לאמיתו של דבר הבדלים בין החומרים של העצמים השונים. הבדלים אלה גורמים לכל אחד מהעצמים להחזיר רק קרן אור הנראית בצבע מסוים, ו"לבלוע" את כל השאר. וכך אנו חשים במראה צבע שונה.

ומכיוון שכל קרני האור יחד נראים בצבע לבן, עצם שמחזיר את כל קרני האור נראה בצבע לבן. עצם שבולע את כל קרני האור נראה בצבע שחור, ואילו שאר הצבעים נראים כתוצאה מאורכי גל שונים שחוזרים מכל עצם לפי מה שהוא, ומתפרשים על ידי המוח האנושי כצבעים: מהצבע האדום, שאורך גליו הוא הגדול ביותר, ועד הצבע הסגול, שאורך גליו הוא הקצר ביותר. צבעים אלה הם הצבעים הנקלטים בעין האנושית. אולם התברר שישנן תדירויות הנמצאות מחוץ לטווח הראיה של העין האנושית - מהתדירות הגבוהה הנקראת על-סגול (UV), ועד התדירות הנמוכה הנקראת תת-אדום (IR).

בעולם הטבע, שלל צבעי הקשת נוצרים מהשתברות קרני האור בטיפות הגשם, והחזרתם. כתוצאה משבירה זו מוצגת בשמים קשת צבעונית במגוון צבעים המסודרים לפי אורך הגל שלהם, החל באדום בצד החיצוני, דרך כתום, צהוב וירוק ועד לכחול ולסגול, כאשר בין צבע לצבע קיימים צבעי ביניים נוספים.

הצבעים והספירות על פי הסוד

תורת הסוד ביהדות מלמדת שכל צבע בטבע אינו אלא מייצג של שורש רוחני שונה, שורש שאותו צבע משתלשל ממנו ומסמל אותו. כך ניתן על פי צבעו של פרט בטבע, להכיר את שורשו הרוחני ולדעת את מהותו ותכונתו של אותו פרט. לפיכך עשר הספירות מיוצגות בעשר צבעים, כל אחת לפי מהותה. שכן בעולם הרוחני ישנה חלוקה ברורה של צבעים, כל צבע בהתאם לערך הרוחני אליו הוא קשור. ואכן, כשם שהקשת הנראית בשמים מתחלקת לשבעה צבעים ברורים ונגלים, ולשלושה עדינים ונסתרים, כך עשר הספירות נחלקות לז"ת (ז' תחתונות) נגלות, ולג"ר (ג' ראשונות) גבוהות ונסתרות. וכשם שכל ספירה מעשר הספירות מורכבת היא עצמה מעשר ספירות, אלא שהיא המרכזית והנגלית מביניהן, כך כל קרן אור של כל צבע מכילה בעיקרה את כל הצבעים, אלא שהצבע השולט בה הוא החוזר ומתגלה מביניהם.

הספירה הראשונה היא ספירת חכמה שצבעה כחול-תכלת בוהק כאבן ספיר, אולם מעליה עומדת ככתר שמעל הראש, ספירת כתר עליון, הזוהרת בצבעה הלבן.

הספירה העשירית והאחרונה היא ספירת מלכות שצבעה אדום. אך עליה נאמר “רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת". כלומר, אף על פי שהיא קדושה כשאר הספירות, השלב שלמטה ממנה שונה לחלוטין. משום שתחתיה הוא מקום כל כוחות הסטרא אחרא המנסים לינוק ולקבל חיות מן הקדושה. הם כוחות הרוע והחושך של היצר הרע ומלאך המוות, בסוד הכתוב “תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה", אשר הצבע השחור שמייצג אותם, נמצא מתחת לאדום.

נמצא שבשורשם הרוחני של הצבעים בעולם הספירות, הצבע הלבן הוא הגבוה מכולם, והוא מייצג את החסד והנתינה המושלמת. לפיכך, בהתגשמותו בעולם הטבע, הצבע הלבן מקרין בחזרה ושולח לאחרים את כל קרני האור הבאים אליו. ואילו הצבע השחור מייצג את הכוח שכולו לקיחה לעצמו ואינו נותן כלום לאחרים. לפיכך בעולם הטבע בולע הוא את כל קרני האור המגיעים אליו, ואינו מחזיר דבר.

עיקרון זה, שהלוקח בלבד ואינו נותן משתייך לכוחות הרוע והמוות, מופיע בטבע במקומות רבים. לדוגמה, ים המלח עשוי באופן שאין בו חיים, עד כדי כך שנקרא “ים המוות". כאשר נתבונן בטבעו ביחס לימים אחרים נגלה, שכל ים מקבל מים ממקורות מסוימים, ומעביר ונותן הלאה. אבל ים המלח הנמוך מכל העולם, מקבל מים, ואינו מוציא לתת לאחרים. היודע רק לקבל ואינו יודע גם לתת, אינו אלא בבחינת מת.

עוד ראוי לציין, שצבעי קו החסד (סגול, כחול וירוק) נוצרים בטבע מגלים בעלי תדירות גבוהה, ואילו צבעי קו הגבורה (אדום, כתום וצהוב) נוצרים מגלים בעלי תדירות נמוכה. 

לרכישת הספר "מפתחות לחיים" היכנסו לאתר הידברות שופס