כיצד בוחרים שם לרך הנולד?

כאמור, בבחירת שם יש להקפיד על צירוף אותיות היוצר שם טוב, בעל משמעות חיובית ומועילה. ובעיקר, שם שיסייע לילד לחיות חיים טובים, אמיתיים ונכונים יותר. וכמו שמסופר בזוהר שהיה אחד ששמו אלעזר ונעשה בעל תשובה גמור. ואמרו לו החכמים ששמו גרם לו שהאל-עזרו. והרחיב שם ה"פלא יועץ" בדבר חשיבות השם. אמנם מכיון שאין אנו בעלי רוח-הקודש ולא מומחים בעומק סוד פנימיות האותיות כדי לדעת כיצד לצרף אותיות באופן נכון ליצירת שם חדש, הטוב ביותר הוא להשתמש בשמותיהם של גדולי ישראל הצדיקים המוזכרים בתנ"ך. כמבואר במדרש: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: הראשונים, על ידי שהיו משתמשין ברוח הקדש, היו מוציאין [קובעים את שם הילד] לשם המאורע. אבל אנו, שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו [קובעים את שם ילדינו על שם אבותינו הצדיקים. כדי שכשם ששמם סייעם להצליח בחייהם כך יועיל לילד הנולד]". ובספר חסידים מבואר שבעצם הקריאה לילד על שם אדם טוב ומצליח, ניתן לקשור ולכרוך את גורלו של הילד לגורלו המוצלח של אותו אדם. הנה לשונו: "יש אדם שכל הנקראים בשמו יצליחו לגדולה. וזהו שאמר יעקב אבינו: 'וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי'."

ובספר "פלא יועץ" כתב: "הנה כי כן טוב לגבר שיקרא שם טוב לבניו. ולא יקפיד לקרוא להם על שם אבותיו [שנקראו בשמות שאין בהם משמעות], כי מה יתן ומה יוסיף. צא ולמד מדורות הראשונים שלא היו מניחים [כלומר לא היו נותנים לבניהם] שם אבותם [כלומר, הוריהם. אלא שם שיועיל לבניהם]. ואם השם יגרום להם מעט סיוע ללכת בדרך טובים הלא שם זה טוב משבעה שמות של אבותיו. ולכן איש טוב יבחר להניח [להעניק] לבניו שם טוב [שתוכנו טוב] או על שם המאורע להזכיר חסדי ה' [כמו ראובן על שם כי ראה ה' בעוניי]. וכך יבטא בשפתיים בעת הנחת השם [יאמר בפירוש שקורא כך לילד על שם אותו חסד שעשה עמו ה' יתברך]. עד כאן דבריו. אמנם לעיתים הדבר נוגע לכבוד ועלבון ההורים. ראה כללים ועצות בהמשך.

ובספר "מבשרת ציון" כתב: "דע שאין בימינו מי שיכול להמציא שם מחודש לקרוא לבנו, שלא נקראו בו צדיקים או שלא נזכר במקורות. כי הראשונים היו בעלי רוח הקודש והיה בכוחם לחדש שם השייך למקור הנשמות".

יש לדעת כי בעת קביעת שם הנולד יכולים ההורים להתכוון למשמעות מסויימת, אולם השם יכול לבוא לידי ביטוי במהלך החיים גם במסלולים אחרים, על-פי המשמעות הנוספת של אותו שם. למשל, לאה קראה לבנה הרביעי "יהודה" מלשון תודה ל-ה', ככתוב: "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'". אולם במרוצת חיי יהודה התגלה כח ה'הודאה באמת' הטמון בשם יהודה כאשר הודה לדבריה של תמר, ואמר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי".

ובדברי המלאך המגיד למרן הבית יוסף בעניין השמות, אמר לו: "ואף אם לאדם רשע יש לו שם של צדיק, אותו השם אינו לחינם, לפי שמכל מקום יש לו [בזכות שמו הטוב] נטיה טובה למידה שאותו השם רומז עליה. מי שנקרא 'אברהם', יהיה נוטה לצד החסד. ומי שנקרא 'יוסף' יהיה או גיבור להתגבר בניסיונות של איסורי עריות, או זן ומפרנס לאחרים".

להיזהר משם מוזר

מספרים שאחד מחסידי האדמו"ר ה"פני מנחם" זצ"ל מגור בא אל רבו וסיפר לו כי החליט לקרוא לבתו התינוקת בשם יענטא על שם סבתו ז"ל. "שאלתי את זוגתי, וגם היא מסכימה לשם זה", סיים החסיד וציפה לאישורו של רבו. אך האדמו"ר הגיב בתמיהה: "ואת התינוקת עצמה שאלתם אם גם היא מסכימה לשם זה?".

ואכן, בעת קביעת שם הילד, על ההורים לזכור כי הילד הוא זה שאמור לשאת את השם שיקבל עתה למשך כל ימי חייו. ולכן אין לתת לילד שם מוזר, גם אם אין בו חיסרון מצד משמעותו, אם הוא יגרום לילד אי נעימויות ותחושת מוזרות בחברה. ואף על פי שבעלי שם מוזר אשר הם בעלי מידות טובות ותכונות נעימות, הופכים את שמם יוצא הדופן לשם אהוב ומיוחד בחברה, עד שאין מי שמתייחס אליהם בזלזול בגלל שמם, עם כל זאת יש לחשוש שמא הילד יתקל בזלזול בתחילת דרכו וביטחונו העצמי יתערער.

מי אמור להציע את שם הילד, ומתי?

יש להקפיד שהשם שנותנים לילד יעלה בדעת ההורים וייקבע על ידם, ולא על ידי אחרים שיעלו שמות בדעתם. וההורים עצמם יחליטו על השם רק לאחר הלידה ולא בזמן ההריון. וכמו שכתב מהרח"ו: "השם אשר קוראים לו אביו ואמו בעת שנימול, הוא נקרא כך למעלה אל נשמת האדם. כי אין הדברים באקראי בעלמא, אלא כאשר נולד האיש, מזמין הקדוש ברוך-הוא בפי אביו ואמו שם שיקראוהו בו. וזהו הטעם שרבי מאיר ורבי יהושע בן קרחה הוו בדקי בשמא. כי השם הזה הנקרא למטה בעולם הזה, הוא שמו של נשמתו הקדושה". וכן כתב עוד ב"שער הגלגולים": "כאשר נולד האדם, ואביו ואמו קוראים לו שם אחד העולה בדעתם, אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקדוש ברוך-הוא משים בפיהם השם ההוא המוכרח לנשמה ההיא, כפי מקום האבר שבאדם העליון [מחצב הנשמות שבבחינת נשמת אדם הראשון שכל הנשמות היו כלולות בו] אשר ממנו חוצב. והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד כנודע. ולכן אמרו רבותינו ז"ל שמא גרים".

דברי מהרח"ו יובנו היטב לפי המבואר במדרש שלכל אדם הבא לעולם יש כבר שם שנקבע עבורו מאז בריאת העולם, לפי תכונות שורש נשמתו. הנה לשון המדרש: "ראה קראתי בשם בצלאל. מה עשה הקדוש ברוך-הוא, הביא לו [למשה] ספרו של אדם הראשון, והראה לו כל הדורות שהן עתידין לעמוד מבראשית ועד תחיית המתים. דור דור ומלכיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ונביאיו. אמר לו: כל אחד ואחד התקנתיו מאותה שעה [שנברא אדם הראשון]. וכן בצלאל מאותה שעה התקנתיו [הכנתי אותו עם תכונותיו המיוחדות לייעוד זה, לבנות את המשכן על-פי סודות עליונים]. הוי [וזהו שכתוב בלשון עבר]: ראה, קראתי בשם בצלאל".

נמצא שכאשר הורי בצלאל בחרו בשם זה לבנם, כיוונו לשם המקורי השייך לשורש נשמתו.

ואין לשאול, אם השם שניתן לבסוף לילד זהו השם המקורי של נשמתו, לשם מה על ההורים לחפש אחר שם טוב? יתנו לו את השם שעולה בדעתם, ואם השם לא טוב הרי אות הוא שנשמתו באה ממקום נמוך?

שכן במחצב הנשמות ישנן בחינות של דרגות שונות, ובכל דרגה שייכים כמה שמות מסויימים, בהתאם למעלת ולרמת הנשמות ששם. והן אמת שלעולם לא יעלה בדעת ההורים שם שאינו שייך לאותה דרגה שמשם באה נשמת ילדם (דרגה זו נקבעת על פי שמירת מצוות טהרת-המשפחה, וקדושת מחשבתם בשעת הזיווג), אבל אין הכרח שידייקו בשם המקורי לחלוטין. לכן עליהם מוטל להתבונן (ולהתייעץ בעת הצורך) בשמות שעלו בדעתם, אשר בודאי כולם שייכים לאותה דרגה, איזה שם מביניהם הוא הטוב ביותר אשר יסייע להטות את ילדם לחיים נכונים וטובים. וכן הנני יכול להעיד שכאשר מבקשים הורים עצה בבחירת שם אחד מתוך רבים שעלו בדעתם, בדרך כלל כל השמות המוצעים ונראים שונים זה מזה, קרובים מאד במהותם זה לזה. ופעמים שאף ניכר מתוך רשימה זו אם אותו ילד לא בא בקדושה לעולם רח"ל.

יסוד זה, שלא בכל מקרה מכוונים ההורים לשם המדוייק ביותר, מוכח גם מהמובא במדרש תנחומא: ויקרא את שמם אדם... אמר רבי יהושע זה שאמר הכתוב 'מִי פָעַל וְעָשָׂה, קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ' [קורא שמות לאנשי הדורות מראש. לפי שלכל אדם קבע הבורא מראש שם המבטא את ייעודו העיקרי]. ואילו זכו הדורות היה הקדוש ברוך הוא קורא שמותם [כלומר מודיע לבני האדם את השם הראוי לכל ילד שנולד] כשם שקרא לאדם ולחוה. שנאמר וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם'. וכן אתה מוצא כשהיה הקדוש ברוך הוא רואה צדיק שנולד, היה קורא אותו בשמו". ומביא המדרש שמות כמה צדיקים ששמם נקרא על ידי ה' יתברך: נח, אברהם, יצחק, יעקב, שלמה, ויאשיהו. ומסיים המדרש: "ואילו זכו הדורות, היה קורא שם [לכל אחד ואחד], ומשמו היה [האדם] יודע מעשיו". כלומר מתוך השם שקיבל מבוראו, היה האדם מכיר את מהותו ויודע את ייעודו העיקרי, אשר עליו להתאמץ בו ביותר.

הרי לנו שעל אף שההורים קובעים את שם הילד לפי שורש נשמתו, עדיין לא בהכרח שיהיה זה השם המדוייק ביותר, אלא רק כאשר הקדוש ברוך הוא מלמדם כיצד לקרוא לו. אמנם ישנם מקרים בהם נזרקת בהורים מעין רוח-הקדש גבוהה יותר מהרגיל, והם זוכים לכוון לשם האמיתי המדוייק של הילד. כלומר לאותו שם עצמו שניתן לו על ידי הבורא מתחילה והוא מבטא את ייעודו העיקרי, ולא רק לשם אחד מתוך רבים ששייכים לאותה דרגה. וכן היה בבצלאל, שאותו שם ממש שניתן לו על ידי הוריו הופיע כבר כשמו מאז אדם הראשון. וגם על אדם הראשון עצמו, מצד אחד נאמר בתורה "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". הרי שהשם 'אדם' ניתן לו על ידי הבורא. ומאידך במדרש רבה מובא: "העבירן [את בעלי-החיים] לפני אדם. אמר לו זה מה שמו (על פי מהותו)? אמר: זה שור, זה חמור, זה סוס, וזה גמל. ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה". הרי שהאדם העניק לעצמו את שמו? אלא הביאור הוא שמבלי לדעת את השם שקבע עבורו הבורא על פי מהותו של האדם, זכה אדם הראשון בעומק חכמתו לכוון לאותו שם המבטא את מהותו. וכן כיוונו הורי "בצלאל" ועוד אחרים, לשם המדוייק שבו נקראת נשמתו.

* * *

נמצא בסיכומם של דברים שעל ההורים ליזום את שם הילד ולא לבקש מאחרים שיעשו זאת. לפי ששמות שעולים בדעתם שייכים לשורש נשמת הילד. רק שיקפידו לבחור שם טוב על פי הכללים שסיכומם מופיע בהמשך, כדי שבכל דרגה שהיא יבחרו את השם המועיל ביותר. ורק אם העלו כמה שמות, ומסופקים איזה עדיף יותר, טוב שיתייעצו באיזה מביניהם לבחור. אבל תמיד יהיה זה שם שעלה במעין רוח הקודש הניתנת בהם באותה שעה. וכן נהגו גדולי ישראל שלא להסכים לבקשת ההורים שהם יתנו שם לילד (מלבד מקרים בהם נראה שבחירת ההורים לא תהיה טובה). וכמו שמספרים על אחד מחסידי האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור, אשר נכנס לפני רבו ואמר כי אינו רוצה לבחור שם לילדו הנולד, אלא הוא, האדמו"ר, יקבע את השם. אך ה"בית ישראל" השיבו בתמיהה מהולה בחיוך: "גם את מעט רוח הקודש שיש לך אתה רוצה לתת לי??"

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס