מי רוצה לשבת בחברת הקופים?!

הידעתם שלא לכולם פשוט שמותר לאכול בשר? הגמרא במסכת פסחים (מ"ט ע"ב) אומרת: "תניא, רבי אומר: עם הארץ – אסור לו לאכול בשר, שנאמר 'זאת תורת הבהמה והעוף' – כל העוסק בתורה, מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה, אסור לאכול בשר בהמה ועוף".

מה הסיבה שנאסר על עם הארץ לאכול בשר?

הגאון רבי יצחק עראמה זצ"ל בספרו "עקידת יצחק" (שמות שער מ"א), מסביר כי ישנן ארבע דרגות בבריאה: דומם, צומח, חי ומדבר. עם הארץ, במעשיו הבהמיים, מוריד עצמו מדרגת מדבר לדרגת חי, נמשל כבהמות נדמה. ומאחר שהוא שווה בדרגתו לבהמה ולעוף, באיזו זכות יתעלה עליהם, יהרגם ויאכל אותם?!

וביתר ביאור, מביא הכלי יקר (בראשית ט', ג') בשם המפרשים, שכל נברא, עיקר מזונו הוא ממה שתחתיו בדרגה: הדומם, הפחוּת שבכל הנמצאים, ניזון מעצמותו, הצומח ניזון מן הדומם, כי יניקתו מן הארץ, בעלי החיים ניזונים מן הצומח, והאדם – מין המדבר – ניזון מבעלי החיים, ובעצם אכילתו מעלה אותם לדרגתו. ואם האוכל (עם הארץ) והמאכל (בעלי החיים) שווים בדרגתם, מה תועלת יש באכילה זו?! (אמנם, עיין בבן יהוידע פסחים שם שאיסור אכילת בשר לעם הארץ אינו איסור גמור, אף לא מדרבנן, אלא כוונת הגמרא שאין ראוי שעם הארץ יאכל בשר).

נתבונן אפוא באבסורד בהתגלמותו. אם נציע לאדם: למה לך לחיות כבן אדם שמדבר ומתעייף, לומד קשה ועובד בעמל כפיו; הִכָּבֵד ושב נא בגן החיות לצד הקופים והשועלים, ושלום על ישראל... לבטח אותו אדם ייעלב אפילו מן ההצעה, ויתמה: וכי אבזבז את כח הדיבור שניתן לי, את המוח שיש לי...

אך לפי דברי חכמינו, אדם שאינו עוסק בתורה ונשאר עם הארץ, זה בדיוק מה שהוא עושה. הוא מוריד את דרגתו לדרגת בעל חיים, ואין בינו לבין החיות אלא שהוא מהלך על שתים והם מהלכים על ארבע...

* * *

בהקשר לכך, נביא סיפור שכתב מרן החיד"א זצ"ל (הובא בספר "מעין השבוע"):

פעם פנו אל פילוסוף הוגה דעות, ושאלוהו: "אמור נא, באיזו זכות מרשה אתה לעצמך לרכוב על סוס, לחרוש בשוורים, להעמיס משא על חמורים? במה נעלה אתה מהם, באיזו זכות אתה מתנשא עליהם? מה מותר האדם על הבהמה?!".

נבוך הפילוסוף ולא מצא מענה.

את היהודי אין השאלה מטרידה. הלוא הקדוש ברוך הוא, יוצר הבריאה כולה, נתנה בידי האדם לשימושו: "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א', כ"ח). גם את הגוי הפשוט אין השאלה מטרידה, הלוואי והיה מסתפק בניצולם של בעלי חיים ובהתנשאות עליהם... אבל הפילוסוף מתיימר לנהוג בחכמה ובתבונה, בצדק וביושר. ובכן, מה יאמר?...

חשב וחשב, וענה תשובה מחוכמת: "הואיל ואנו רואים שבעלי חיים משמשים כמאכל אדם לאחר מותם, והוא ניזון מבשרם, אות הוא שהאדם נעלה ומתנשא עליהם, ורשאי להשתעבד בהם גם בחייהם!".

צחקו השומעים ואמרו: "אם כך, הרי האדם עצמו משמש לאחר פטירתו כמאכל לתולעים. ולשיטתך, אות הוא שחייב הוא להיות להם לעבד בחייו"...

הסתתמו טענותיו של הפילוסוף, והוריד ראשו במבוכה.