לאישה
אתי אנקרי על ההחלטה להפסיק להופיע בפני גברים: "ידעתי שהגיע הזמן"
בראיון רווי אמונה ותובנות מחכימות, מסבירה הזמרת אתי אנקרי מדוע החליטה להפסיק להופיע בפני גברים, היכן נמצאת היום נקודת ההשקה בין היצירה לבין התשובה שלה וכמה חשוב להבין ש"מה שמעניין באמונה הוא שהשאלה 'למה', לא תמיד שייכת"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ט אב התשע"ז |עודכן
בעיגול: אתי אנקרי (צילום: דין אהרוני)
זה קרה לפני שנתיים. באמצע הופעה שלה, הגיעה אתי אנקרי למסקנה שזהו. מהיום והלאה היא לא מופיעה יותר בפני גברים, ויהי מה. על הרגע המכונן ההוא היא מתבטאת ואומרת כי זה היה זה "רגע חזק מאוד, שבו התשובה פשוט הגיעה אליי מבפנים".
בראיון ל'ווינט' מגוללת הזמרת את הקשיים שבהתמודדות עם ההחלטה הרת הגורל הזו, שהייתה כרוכה בהפסד כלכלי בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. "זה נכון שיש פה גם מחיר כלכלי", היא אומרת בטון שופע ביטחון וללא שמץ היסוס. "אבל ככה זה כשהולכים עם אמונה. כשבנאדם מחליט להתחתן אז הוא צריך לוותר על כל האפשרויות הנוספות, אז גם כאן יש פגיעה מסוימת – אבל כשמאמינים בדרך הנכונה, יודעים שלא תמיד היא משתלמת מבחינה גשמית בצורה מיידית".
על השאלה האם אין היא מודאגת כעת, משוויתרה על פלח משמעותי כל כך בהופעותיה – משיבה אנקרי (54) כי זה לא שאין דאגה לפרנסה כלל וכלל. יש דאגה, אבל כאדם מאמין היא מאמינה שאת הכלי אדם צריך לעשות בעצמו, אך ההשפעה בסופו של דבר מגיעה מלמעלה. "מזמינים אותי להרבה מופעים בפני כלל האוכלוסייה ואני נאלצת לומר 'לא'. אני משתדלת להסביר את ההחלטה שלי, אבל למי שלא נמצא במקום הזה – אני מרגישה שזה קשה להבנה".
כשנשאלה אנקרי מדוע בעצם החליטה על הצעד הזה אמרה כי "מה שמעניין באמונה הוא שהשאלה 'למה', לא תמיד שייכת. זה יותר עניין של הרגשה. אם מישהי מרגישה שהיא רוצה להדליק נרות שבת, ולא עשתה את זה מעולם – לא בטוח שהיא תדע למה. אז גם אצלי, זה שייך לרגש".
"מהו תהליך של תשובה, אם לא לחשוב מה מתאים ומה נכון?"
על ההצלחה המסחררת שהאירה לה פנים בכל שנות הקריירה שלה, מתבטאת אנקרי ואומרת כי לצד הנעימות שחשה בעצם ההצלחה, פתאום היכתה בה ההכרה כי מה שהיא חווה זו בעצם אינה אהבה אמיתית. "הבנתי שכל מה שקורה לי הוא לא באמת אמיתי, ואור שבא מתשומת לב מבחוץ – הוא לא אמיתי, כי אור אמיתי לא הולך. ראיתי שהאהבה שאני מקבלת מבחוץ יוצרת תלות וגם חולפת".
אז מדוע לא ויתרה על המקצוע כליל? שאלה טובה שהתשובה עליה מתחילה ומסתיימת בנפש, וברצון לעשות לה טוב. "ידעתי שאם אוותר על הכל, אשאר עצובה. ובנאדם מאמין ועצוב – זה דבר שלא הולך יחד. האמונה צריכה להתקיים בשמחה, ומהבחינה הזו, האויב הכי גדול של ההתפתחות שלי יהיה ההשקפה של 'הכול או לא כלום'".
לדבריה, ההשקפה הזו גורמת לאדם ללכת על כל הקופה מחד, או לא לעשות כלום מאידך גיסא, ו"אי אפשר לשרוד בתדר כזה גבוה של 'כל הקופה'. יכולתי לומר לעצמי שאם אני באמת רוצה לעשות תשובה אז 'אל תוציאי שירים ואל תעשי מה שאת אוהבת. במקום זה אני מנסה, בלי נדר, להופיע רק מול נשים".
חלק מאותה תשובה אמיתית שלה, הוא התכנים של שיריה. כשנשאלה אנקרי אלו שירים לא תבצע היום, השיבה כי היו כמה שירים שכתבה ברוח שטות, והסיבה שלא תחזור לשיר אותם היא שהיום היא מבינה יותר ויותר את החשיבות של השירה, ואת השפעתה לטווח הארוך. "החיים אמיתיים, חשובים ויקרים, וכך גם השירה. והיום אני מבינה יותר ויותר שצריך להשתמש בשירה למקומות טובים".
אפרופו מקומות טובים, אחת השיחות היותר משפיעות ששמעה הייתה מפי רב שהסביר מהו ההבדל בין עומק והעשרה לבין בידור, ולדבריו - בידור מגיע מהמילה לבדר, לפזר ברוח. "אז אני משתדלת שהשירה שלי תהיה מעמיקה".
ולסיום, כשנשאלה מדוע שיריה כיום אינם מכילים מילים פוגעניות כמו בחלק משיריה בעבר, השיבה אנקרי כך: "נכון שזה חלק ממני, אבל מהו תהליך של תשובה אם לא לחשוב מה מתאים ומה נכון? כן, זו אני. ואני לא מתכחשת למה שהייתי, לא סוגרת את הדלת הזו. בנאדם שעובר תהליך של תשובה, הרבה פעמים רוצה לעזוב את מי שהוא היה פעם, אבל מי שהוא היה פעם – יחזור אליו שוב ושוב, עד שיסכים לקבל אותו. אז אני מקבלת".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>