הטור של אורטל קפטן: אל תפריע לקב"ה לפרנס אותך!

בשבוע שעבר יצאתי עם המשפחה לנופש באחד המלונות בדרום הרחוק, שם שהינו בשבת. אחרי סעודת ליל שבת פגשתי חברה טובה מאד, אומנית מוכשרת. שוחחנו קצת על העשייה, משם גלשנו קצת לאמונה וביטחון ושוב חזרנו לאומנות.

בשלב מסוים סיפרה לי רינת (שם בדוי) שיש לה דף פייסבוק אותו היא מנהלת, והוא מיועד להעלאת מידע על הופעות, סינגלים חדשים וסתם עדכונים בכל מה שקשור לאומנות שלה.

אוזנו של ניר, בעלי, ששוחח באותה עת עם בעלה, צדה את המילה "פייסבוק".

באותו רגע הוא הפנה את מבטו לעברי ושאל: "מה עולל שוב הנגע הזה?". חייכנו והשבתי לו: "רינת מנהלת דף פייסבוק עסקי והיא מספרת שהיא משתמשת בו אך ורק כדי לקדם את העסק שלה, עדכון על מופעים חדשים ומידע כללי על העשייה". ניר חייך. אני הבנתי למה הוא מחייך, אבל רינת ובעלה לא ממש הבינו. לומר לניר את המילה פייסבוק או אינסטגרם וכו', זה כמו לשים בד אדום לפני השור. "למה הוא צוחק?", שאלה רינת. "אסביר לכם", אמר ניר.

"רינת, את אומרת שאת משתמשת בדף הפייסבוק האישי כדי לקדם את הבייבי האומנותי שלך, כאשר בשורה התחתונה המטרה היא שהעסק יגדל, יכניס כסף, וממילא הפרנסה תהיה ברווח ולא בצמצום, נכון?". "נכון", השיבה רינת. "אני עושה סוג של השתדלות, והקב"ה יעשה את שלו. "אתה מסכים עם הגישה הזאת?", שאל ניר את בעלה. "אני נגד! אני לא חושב שהפייסבוק או כל כלי אחר מעין זה הוא זה שיחשוף אותה לקהל הנשים, והצעתי לה כמה פעמים להתנתק".

"היום כבר אין עוררין על כך שהכלי הזה איבד את מטרתו, אם כי נכון שהוא יכול לשמש ככלי עסקי, כלי לזיכוי הרבים. ובאמת, מי שעוסק בו לזיכוי הרבים מנצל אותו על הצד הטוב ביותר. אבל התקלות שעלולות לצאת ממנו הן רבות, ומגמדות את הפעולות החיוביות  שניתן לעשות". המשכתי את דבריו של ניר: "רינת, ניר רצה לפתוח דף פייסבוק עסקי שאותו תנהל חברה מיוחדת שזהו תחום עיסוקה. אבל כהרגלנו בקודש, לפני שעושים צעד, ובפרט צעד כעין זה, מתייעצים עם דעת תורה ושואלים איך וכיצד לנהוג. לפתוח דף או לא לפתוח – זו השאלה!. ניר התקשר לרב שאיתו אנו מתייעצים, ושאל את השאלה, יורה לנו רבנו מה לעשות? ניר היה בטוח שהרב יתיר, בפרט כשמדובר במטרה עסקית. הרב שמע את השאלה והשיב באלו המילים: 'ניר, אל תעזור לקב"ה לפרנס אותך!'. אבל הרב, לי אין גישה לזה. זה מתנהל על ידי אנשים שזה תחום עיסוקם, מה גם שזה יכול להרים את העסק באופן משמעותי מאוד. הרב קטע את דבריו של ניר ושוב אמר: 'ניר, אל תעזור לקב"ה לפרנס אותך!'. גם לא בתור השתדלות?, שאל ניר שוב, והרב חזר בפעם השלישית: 'אל תעזור לקב"ה לפרנס אותך, בטח לא השתדלות שבחובה טמונה סכנה גדולה של דברים העומדים ברומו של עולם וענייני קדושה וצניעות'".

בעלה של רינת קרץ בעינו לניר, ואמר לרעייתו: "רינת, אל תעזרי לקב"ה לפרנס אותנו, או יותר נכון אל תפריעי לקב"ה להשפיע עלינו שפע".

המשכנו לשוחח קצת ונפרדנו לשלום. לפני יומיים קיבלתי שיחה ממנה, בה היא סיפרה לי שברוך השם היא החליטה להתנתק. 10,000 עוקבים ימשיכו לעקוב, אבל בדרכים אחרות.

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה...". בדור המיוחד שלנו אין אנו יודעים לעשות את ההפרדה מהי הברכה ומהי הקללה. פעמים שאנו הופכים את היוצרות, והמושגים מתעוותים.

"שמור ושמעת את כל-הדברים האלה, אשר אנכי מצווך:  למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד-עולם,כי תעשה הטוב והישר, בעיני ה' אלוקיך". 

הקב"ה ציווה אותנו ללכת בדרך הישר והטוב בלי קיצורי דרך, בלי התחכמויות ובלי שכנועים אמוציונאליים פנימיים לפעול בדרך אשר לא צווינו.

בפרשת עקב נאמר: "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה אותו". ומי שציווה ליראה התווה קו ברור של: "לא תביא תועבה אל ביתך". בסופו של תהליך, אם השלבים הללו יתקיימו, נזכה גם למה שנאמר: "למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד-עולם, כי תעשה הטוב והישר, בעיני ה' אלקיך". 

כמה אנו עמלים על חינוך הילדים, על הפרנסה, ובכלל בכל מישורי החיים. יותר ממה שהעגל רוצה לינוק – הפרה רוצה להיניק. יותר ממה שאנו רוצים שפע בכל התחומים, הקב"ה רוצה להשפיע. אך כדי לעשות כן, חשוב ש "לא יראה בך ערות דבר...", כי אם חלילה יראה, "ושב מאחריך...".

לטכנולוגיה בדור שלנו תפקיד חשוב מאוד ומכריע מאד – לברכה, או להפך, חלילה.

עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לנצל את השימוש בה באופן מבוקר, שלא יגרום לנו לכישלון או ראיה אסורה, או אפילו הרהור שלילי אחד. אם כך נעשה, נזכה שיפתחו צינורות השפע משמיים "כברכת ה' אלוקיך אשר נתן לך". אמן!