"תצעק ’פוקח עיוורים’, אני כבר לא רואה בעיניים"

"הבית שלי קדוש", סיפרה לי אישה יקרה שזכיתי להכיר. "בכל בוקר כשאני מסיימת לארגן את הילדים לבתי הספר שלהם, אני מתיישבת על הספה ואומרת את ברכות השחר. כך אני מרגישה שבתוך כל המרוץ היומיומי, לפחות 5 דקות אני מקדישה להודות לבורא עולם על כל השפע שחנן אותי.

"יותר מכך: אני מבקשת מהילדים היקרים שלי לעמוד לידי כשאני אומרת את הברכות ולענות 'אמן' אחרי כל ברכה. כאשר הם לא מספיקים אני מבקשת משכנה שתקדיש מספר דקות עבור ענית 'אמן' אחריי. זו המתנה היומית שלי לקדוש ברוך הוא – ולא פחות מכך, המתנה היומית של הקדוש ברוך הוא אליי. אני מרגישה שהדקות הספורות אותן אני מקדישה להודות לה' – משדרגות לי את כל עבודת ה' באותו היום".

שמעתי – והוקסמתי. הכרת הטוב לבורא עולם על כל השפע בו חנן אותנו – היא תחושה שאמורה ללוות אותנו מרגע קימתנו בבוקר ועד שכבנו לישון, מן העריסה ועד הקבר. לאורך כל חיי האדם עליו להודות למי שהעניק לו הכל ברחמיו ונותן לו כל צרכיו באהבה ומאוצר מתנת חינם.

עם זאת, היצר הרע שואב אותנו מטה ומשכיח מאיתנו את התחושה הקיומית הזו – של שמחה בכל הטוב שחוננו בו. כדי להילחם בו, ניתן לקבוע קבלה קטנה, אך משמעותית, איתנה ויום יומית: לנצל את ברכות השחר, אותן ברכות נפלאות שתיקנו לנו חכמינו, לומר אותן בניחותא ומתוך הכרת הטוב. אם זכינו ויש בסביבתנו מתנדבים לענות 'אמן' אחר כל ברכה - שכרינו כפול ומכופל.

הרב חנניה צ'ולק, יו"ר ארגון עזר מציון, זכה לשמש את ראש ישיבת פוניבז', הרב שך זצ"ל בשנותיו האחרונות. "כל יום התפללתי אתו, שבתות חגים", הוא מספר. "כשהגענו לברכת 'פוקח עיוורים', הוא אמר לי: 'תצעק פוקח עיוורים, אני כבר לא רואה בעיניים'. חולה אחד אומר לי: 'תצעק המכין מצעדי גבר, אני על כסא גלגלים כבר'. פעם הייתי אצל חולה, שכן שלי שהיה חולה בסרטן, כבר שכב הוא לא יכול היה לזוז. הוא אמר לי: 'תצעק מתיר אסורים , אני אסור במיטה שלי ולא יכול לזוז'", מצטט הרב צ'ולק את קריאתם של המיוסרים.

נותנים לנו הזדמנות להודות לקב"ה, למה לעשות את זה בכזו חוסר שמחת חיים?! תודה. נותנים לך כל טוב, לפחות תקדיש 5 דקות מידי בוקר לומר 'תודה רבה' בטעם.

אהבת ה' היא תחושה שעל האדם לטפח בקרבו. הרמב"ם נותן לנו עצה איך מגיעים לאהבת ה': להתבונן בחסדיו יתברך. כאשר אדם מצליח לרכוש בנפשו את אהבת ה' – כל החיים שלו נראים אחרת. את המצוות הוא מקיים בשמחה, וכל חייו הוא מקיים את אחת המצוות התמידיות הבסיסיות – מצוות אהבת ה'.

בברכות השחר אנו מודים לבורא על שורה ארוכה של חסדים יומיומיים. אנו מודים על שלל איברינו המורכבים והמשוכללים, על בריאת הנשמה ועוד רשימה ארוכה של ברכות על העיניים הנפלאות, על הרגליים היעילות, על הנעליים הנוחות, על השכל המדהים והמוח המופלא, ואפילו על פיסת הקרקע שעליה אנו דורכים מדי יום ביומו.

המכנה המשותף של פרטי רשימה זו הוא שכל המתנות הנפלאות הללו הן דברים שאנו חיים איתם כל רגע ורגע. מסיבה זו, אם לא נשקיע חשיבה והתבוננות מיוחדת בנושא, אנו עלולים שלא לחוש שהקדוש ברוך מיטיב עמו.

ברכות השחר משרישות בלב המברך את הידיעה שכל אשר לנו – מה' הוא. כאשר נברך את ברכות השחר בכוונה ובשימת לב, נחוש שהחיים עצמם, הלבוש, האפשרות לפקוח עיניים וכל המצוי בידינו– מתנת שמים הם. ברכות השחר הן הזדמנות פז לבטא את הכרת הטובה לבורא. ולו פעם אחת ביום באופן מסודר ובשימת לב.

המטרה של כל הברכות בכלל, ושל ברכות השחר בפרט, לומר לאדם - עצור. חשוב, התבונן. קמת בבוקר, ואתה רואה, אתה שומע-הפלא ופלא! יש לך זוג רגליים, ידיים, המוח שלך עובד- פלאי פלאים. תשמח, תתרגש, תגיד תודה!

הבה נתחזק באמירת ברכות אלו מתוך הסידור, בשימת לב ובכובד ראש. נשתדל למצוא מתנדב שיענה לנו 'אמן' אחריהם, וכך נפתח את הבוקר ואת היום כולו מתוך תחושת הכרת הטוב לבורא ואהבת שמו הגדול.

אם תרצו להשתתף בפרויקט, לחזק אחרים ולתת טיפים כיצד להתחזק במצווה ספציפית, שלחו אלינו טקסט (עד 400-500 מילה) למייל support@htv.co.il