ליקוי החמה והסופה בטקסס - מה הקשר, לפי היהדות?

בשבוע שעבר, ב-21 באוגוסט, התרחש ליקוי חמה נדיר שעבר על פני כל רחבי ארצות הברית. הליקוי, שהחל בצפון מערב ארה"ב אל דרום מזרח האוקיינוס האטלנטי, נחשב, על פי היהדות, כאזהרה אלוקית המכוונת לאומות העולם.

הגמרא במסכת סוכה אומרת: "ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו". אחר כך היא מדייקת "תניא רבי מאיר אומר: כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל", ואחר כך: "תנו רבנן, בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה - סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה". כלומר, הגמרא מציינת כי ליקוי מאורות הוא תופעה מדאיגה, כאשר החמה לוקה – הדבר מרמז על אסון שיבוא על אומות העולם, וכאשר החמה לוקה – הדבר מהווה סימן רע, חלילה, לעם ישראל – המשול ללבנה.

המהרש"א, מגדולי פרשני התלמוד, מפרש את דברי הגמרא באומרו כי יש אומות בעולם המתייחסות אל השמש כאליל מרכזי. אומות אלה רואות עצמן כבנות קיימא לעד כמו השמש שהיא קבועה. הן רואות את עצמן מעל כל שינוי.

הסימן הרע שיש לליקוי חמה עבור אומות אלה הוא שהוא מראה להן את הטעות המוחלטת שבידן: הירח הקטן יכול להסתיר את השמש.

חשוב לזכור כי תופעות כמו ליקוי חמה או ליקוי לבנה מופיעות אצל הנביאים בנבואות הגאולה. בפיוט בסוף ההגדה של פסח אנו אומרים כי: "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה. רם, הודע, כי לך היום אף לך הלילה. שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה. תאיר כאור יום חשכת לילה". כלומר, לעת הגאולה יוכיח הבורא לעיני כל כי בידו להפוך יום ללילה ולשנות את סדרי הטבע.

שינוי סדרי הטבע וסימן רע לאומות העולם – זה, בעצם, מה שקרה מיד אחרי ליקוי החמה במדינת טקסס שבארה"ב.

לא היינו מתייחסים לליקוי החמה אילולי שהיה זה ליקוי חמה נדיר בעוצמתו ושמיד אחרי התרחשה סופה מיוחדת. לא לכל סופה קוראים בתקשורת בפשטות בשם 'מבול', לא כל סופה פוגעת בעיר הרביעית בגודלה בארה"ב ובהיקף כזה, כאשר מדובר בנזק הכלכלי הכבד ביותר שידע ארה"ב מעודה.

התמונות מטקסס מחרידות כל לב. לא מדובר במדינה נחשלת, אלא במדינה גדולה ומפותחת. הסופה גבתה את חייהם של עשרות בני אדם וגרמה למאות אלפים להיוותר בלא קורת גג. התמונות של האנשים שנלכדו בבתיהם המפוארים, שרכביהם שקעו בממטרים העזים – מוכיחות על ידו האדירה של בורא העולם.

עוד ראוי להזכיר כי בספר ישעיהו מובאת נבואה, המתייחסת לארץ המלאה בכסף, זהב, סוסים ומרכבות, אשר נחרדת לגודל ידו של הבורא. כה מנבא ישעיהו:

"בֵּית, יַעֲקֹב--לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה' כִּי נָטַשְׁתָּה, עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב--כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם, וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים; וּבְיַלְדֵי נָכְרִים, יַשְׂפִּיקוּ. וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו; וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים, וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו. וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ, אֱלִילִים: לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו. וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל-אִישׁ; וְאַל-תִּשָּׂא, לָהֶם. בּוֹא בַצּוּר, וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ. עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם, שָׁפֵל, וְשַׁח, רוּם אֲנָשִׁים; וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא. כִּי יוֹם לה' צבקות, עַל כָּל-גֵּאֶה--וָרָם; וְעַל, כָּל-נִשָּׂא וְשָׁפֵל. וְעַל כָּל-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים; וְעַל, כָּל-אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן. וְעַל, כָּל-הֶהָרִים הָרָמִים; וְעַל, כָּל-הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. וְעַל, כָּל-מִגְדָּל גָּבֹהַּ; וְעַל, כָּל-חוֹמָה בְצוּרָה. וְעַל, כָּל-אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ; וְעַל, כָּל-שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.  וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם, וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים; וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא. וְהָאֱלִילִים, כָּלִיל יַחֲלֹף. וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים, וּבִמְחִלּוֹת עָפָר--מִפְּנֵי פַּחַד ה', וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ, לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא, יַשְׁלִיךְ הָאָדָם, אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ--אֲשֶׁר עָשׂוּ-לוֹ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת, לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים. לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים, וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים--מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ, לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. חִדְלוּ לָכֶם מִן-הָאָדָם, אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ:  כִּי-בַמֶּה נֶחְשָׁב, הוּא".

ניתן לראות בבירור כי מספר פעמים במהלך הנבואה, מציין הנביא: "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". הבה נתפלל להיות ראויים לכך שליקוי החמה היה אות לגאלה הקרובה, נחוש בלבנו את האימה מכוחו העצום של בורא עולם, ונזכה לקיום הנבואה בקרוב.