מדוע צריך להתחתן דרך הרבנות? איך מצחצחים שיניים בשבת? והאם מותר לאשה ללחוץ יד לגבר?

1. האם ישנו איסור לשחק בשש בש בימות החול או בשבת? האם מותר להחזיקו בבית? והאם יש לחשוש לאיסור "משחקים בקוביה?"

1. בימות החול מותר לשחק שש בש.

2. לפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל, אין לשחק שש בש בשבת (ראה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ג' עמודים ל"ב-ל"ד(.

אולם לפי מנהג האשכנזים מותר מעיקר הדין לשחק שש בש בשבת. אלא שיש להיזהר שלא להפריד בסוף המשחק את החלקים השונים לפי סוג או צבע וכדומה, מכיוון שיש בכך משום איסור ברירה. אולם להפרידם ולסדרם כדי לשחק בהם מיד מותר (ראה שמירת שבת כהלכתה חלק א' פרק ט"ז סעיף ל"ה). ומכל מקום רצוי להימנע מלשחק שש בש בשבת משום שאינו מתאים לקדושת השבת (ראה שם סעיף א. וע"ע מה שכתב בנידון דידן בספר הליכות שבת עמודים קנ"ד-קנ"ה).

(צילום: shutterstock)

2. אני אישה חרדית, אמא לשלוש בנות, גרושה. כולם שואלים מדוע אני עדיין עם כיסוי ראש, ואני לא יודעת בדיוק לענות להם למה אישה גרושה מחויבת בכיסוי ראש. אשמח לתשובה מדויקת.

כך כותב הרב אברהם יוסף שיחי':

"אשה נשואה חייבת לכסות את ראשה, וכיון שחלה עליה חובת כיסוי הראש בנישואין, אין מה שיפקיע את החיוב מעליה. וניתן להקל (כדי למצוא זיווג הגון) ללכת עם פאה במקום עם כובע."

* * *

3. עפ"י הבנתי, גופנו הגשמי הוא בסה"כ כלי ובגד עבור העולם הזה, ולכן כשהאדם מגיע אל העולם הבא השימוש בבגד זה חלף. אם כן לא ברורים לי הנושאים הבאים: 1. מי שלא קינא מעולם עצמותיו לא יירקבו ולהיפך – אך מה זה משנה לאדם הנפטר? הרי הוא סיים עם גופו.

2. היו רשעים בתקופת התנ"ך שנענשו שכלבים ילקקו את דמם (אחאב ואיזבל) וכדומה – גם כאן, הרי האדם הנפטר ולא מרגיש מה קורה עם גופו אלא עם נשמתו אשר בעולם האמת. מדוע זה נחשב עונש?

יפה שאלת. והנה חז"ל אמרו במסכת שבת (דף י"ג עמוד ב') קשה רמה למת כמחט בבשר החי, וכתב בספר חסידים (סימן תתשס"ג) וזה לשונו: הנשמה רואה מה שעושים לגוף אחר מיתה, ולכן קשה רמה למת, ולא שכואב למת, אלא שהנשמה קשה לה זילותא של הגוף, כי הנשמה חיה גם לאחר שמת, ורואה מה שנעשה לגוף וכו', ע"ש. וכ"כ התוספות יום טוב במסכת אבות (פרק ב' משנה ז') ד"ה מרבה רמה, ע"ש. וע"ע בספר מאור ישראל חלק א' בחידושיו למסכת שבת (דף י"ג עמוד ב') ובספר ענף עץ אבות (עמוד ק"ב). וזוהי התשובה גם לשאלותיך.

לגבי מה שמצינו שכלבים ליקקו את דמו של אחאב (ספר מלכים א' פרק כ"ב פסוק ל"ח) – כנראה שיש בזה עוד עניין, וכמו שאמרו בגמרא במסכת פסחים (דף נ"ו עמוד א') שחזקיה המלך גירר עצמות אביו על מטה של חבלים, והודו לו, וכתב רש"י, שעשה כן משום כפרה ולא קברו בכבוד בדרגש ומטה נאה. ומפני קידוש השם שיתגנה על רשעו ויוסרו הרשעים, ע"ש.

* * *

4. האם מותר לצחצח שיניים בשבת במשחת שיניים רגילה, או רק במי פה?

לגבי צחצוח שיניים בשבת, המנהג הרווח אצל האשכנזים הוא להימנע לגמרי מצחצוח שינים בשבת, אפילו ללא משחה (ראה שמירת שבת כהלכתה חלק א' פרק י"ד סעיף ל"ט). וסיבת ההימנעות הוא בעיקר מכח 2 חששות. א. איסור ממרח במריחת המשחה על גבי המברשת. ב. איסור סחיטה במים היוצאים מהשערות במברשת (ראה מה שהביא בזה בספר פסקי תשובות סימן שכז אות ג).

אכן לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מי שהימנעות מצחצוח שיניים תגרום לו צער, מותר לו לצחצח את שיניו בשבת, כל עוד שלא ברור שזה יגרום להוצאת דם. אלא שנכון לייחד מברשת מיוחדת לשבת כדי לצאת מחשש "עובדין דחול". וכן אין לרחוץ את המברשת בסוף השימוש (אם אין בדעתו להשתמש בו שוב בשבת), משום איסור הכנה משבת לחול. ומכל מקום גם לפי דעתו, טוב להחמיר שלא לצחצח שיניים בשבת (שו"ת יביע אומר חלק ד' חלק אורח חיים סימן כ"ז-ל', וילקוט יוסף סימן שכ"ו סעיף ט"ו).

* * *

5. אני בת 18. עבדתי במקום מעורב כמה ימים בתור מתייקת (עבודה משרדית). אני עובדת תחת מישהי במשרד. הרוב נשים שם, אך יש כמה מנהלים (המקום הוא חילוני). יש סיכוי שיום אחד, אחד מהמנהלים יבקש שגם אעזור לו בעבודה. האם זה מתאים שאעבוד תחתיו, או שיש בכך בעיה? אשמח גם אם תגיד לי כמה דברים הלכתיים שיש לשמור עליהם בחברה מעורבת.

מותר לעבוד, אך כמובן שיש להיזהר ביותר מכל נגיעה או ייחוד. בענין הדיבורים, אסור להקל ראש או לצחוק עם גבר, וכן אין להאריך בשום פעם בדיבור עם גבר יותר מן הנצרך לעבודה או דיבורים נימוסיים. וכן יש להיזהר תמיד מלתת לגבר זר להסתכל בעיניים.

ובאם בכל זאת נעשה מצב בעייתי באיזשהו פעם ח"ו, אפילו אם זה רק מצד הגבר, יש לטפל מיד כדי למנוע המשך קשר; ואם זאת בלתי אפשרי, יתכן שתהיי חייבת לצאת מן אותו העבודה ולעבוד במשרד אחר.

* * *

6. איך יתכן שאנשים שחוו מוות קליני אינם חוזרים בתשובה וגויים אינם מתגיירים? והאם יהודים וגויים עוברים אותו תהליך? הרי יש הבדל בין נשמה יהודית לנשמה של גוי.

מחקרים העידו שרוב המתים הקליניים שינו את אורח חייהם, נהפכו לאנשים רוחניים יותר, רבים מהם חזרו בתשובה ואחרים איבדו את משיכתם לחומריות ולחיצוניות של העולם.

מכל מקום, חשוב להבין שהמתים הקליניים עדיין לא עזבו את גופם לגמרי, ולא עלו לעולם העליון. מוות קליני הוא רק השער לעולם הבא, ולא הכניסה אליו. כולם רואים אותו שער, עד שמגיעים לבית דין של מעלה.

מסיבה זו, מיליוני מתים קליניים מספרים שראו מנהרה בשמים המובילה לעולם הבא, וידעו שאם ייכנסו בה לא יוכלו לשוב עוד לחיים. כמובן שיש הבדל בין דינו של גוי לדינו של יהודי, אך הבדל זה יתגלה רק לאחר המעבר המלא לעולם הבא, והכניסה לבית דין של מעלה.

אתה שואל מדוע לא כולם חוזרים בתשובה. אך אם כולנו היינו "רובוטים", כולם היו שומרים תורה ומצוות, ולא היו עוד כופרים בעולם. כי כיצד יכול אדם בעל שכל ישר לכפור במציאות הבורא? ראה כאן:

https://www.hidabroot.org/article/219800

הוכח שהעולם נברא יש מאין, ומוכיח שיש לו בורא. העולם גאוני במורכבותו, ומעיד על יוצר בעל כוונה עצומה. אלוקים נגלה לכל עם ישראל ביציאת מצרים ומעמד הר-סיני, באופן שלא היה כדוגמתו באף דת אחרת בעולם כולו. כל אלה עובדות פשוטות מאוד.

התשובה היא שלכל אדם יש בחירה חופשית. וגם אדם שראה את האמת יכול לכפור בה. ראה לדוגמה את עדותו של יוסי שריד שעבר מוות קליני וראה את גופו מלמעלה, אך לא רצה להאמין בכך:

https://www.hidabroot.org/article/3867

ראה עוד כתבות בנושא מוות קליני במדור "חיים לאחר המוות":

https://www.hidabroot.org/magazine/category/3136

* * *

7. אני עובדת בחברה עסקית גדולה שבה נהוג ללחוץ ידיים. מה לעשות כשמישהו מושיט לי את ידו? זה מרגיש לי קצת לא נעים "לייבש" מישהו ליד המון אנשים, במיוחד שאני עובדת חדשה. האם מותר לי ללחוץ ידיים במקרה הצורך בגלל מנהג המקום?

אין היתר לאישה ללחוץ יד לגבר, אפילו כשהוא בדרך נימוס וכבוד. ואם מושיטים לך יד – תסבירי להם בדרכי נועם שאת שומרת תורה ומצוות, ולפי ההלכה הדבר אסור, וברוב המקרים מקבלים את הדבר בהבנה.

מקורות: יעוין בקיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף חלק אבן העזר (סימן כ"א סעיף כ"א) שכתב שאסור לאשה לתת את ידה ללחוץ ידי איש, אפילו כשהוא בדרך נימוס וכבוד. ואשה שעברה והושיטה ידה לאיש, יסביר בלשון רכה שהדבר אסור על פי דעת תורתנו הקדושה, גם מטעמי צניעות, ולא יושיט לה ידו בחזרה.
 
ויעוין עוד בספר ילקוט יוסף, שובע שמחות, חלק א' (עמוד עדר) שהביא מעשה עם אביו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שכאשר העניקו לו את "פרס ישראל" בהיותו מכהן כרב ראשי וראב"ד בתל אביב, הזמינוהו לבמה לקבל את הפרס, ולחץ את ידו של שר החינוך. וכאשר ראש הממשלה דאז גולדה מאיר הושיטה לו את ידה, נענע לה בראשו, ולא לחץ את ידה, למרות שהדבר היה קבל עם ועדה. ורבים מיושבי האולם מחאו כף. ונשיא המדינה דאז כעס על כך, וכאשר הגיע מרן ללחוץ את ידו, גם הוא נענע בראשו וסירב ללחוץ את ידו. והדבר היה קידוש ה' אצל החרדים לדבר ה', ע"ש.
 
וכן כתב הגאון מוהר"ר פינחס מייערס שליט"א אב"ד האג בשו"ת דברי פינחס חלק א' (סימן ס' אות מ"א) וזכרתי ימים מקדם בעת שישבתי בתוך עמי בק״ק האג יע״א ולעתים הושיטו נשים חשובות משרי הממשלה ובית המלוכה את ידם אלי כדרך שנהגו הם לאות נימוס, ותהלות לה' לא החזרתי מעולם, אלא הסברתי להן בדרכי נועם כי דת תורתנו הקדושה אוסרת לנו להושיט יד לאשה, וכמעט תמיד קבלו הדברים בהבנה, ע"ש. וע"ע בשו"ת דברות אליהו חלק ז' (סימן ל"ד) ובשו"ת אשר חנן חלק ח' (סימן קכ"ג).

* * *

8. למה אלוקים יצר את מחלת הסרטן? הכרתי אנשים שנפגעו ממנה, והם היו מדהימים. אנשים טובים שמעולם לא הרעו לאיש, ויש גם המון סיפורים על אנשים כאלו. למה זה מגיע להם? מה הם עשו? במה הם אשמים?

הקבלה מלמדת אותנו שאנו נשמות שכבר חיו בעולם הזה בעבר, בחיים אחרים שבהם קיימנו מצוות וגם עברנו עבירות שונות – שאותן צריך לתקן. על כן אנו שבים לעולם הזה כדי לתקן תיקונים אחרונים לפני בוא הגאולה.

מסיבה זו ישנן נשמות שחייהן קצרים, או שעוברים ייסורים אחרונים כדי לכפר על חטאים מגלגולים קודמים לפני כניסתם לגן-עדן הנצחי (וזאת כדי שלא יצטרכו לראות פני גיהנום).

עוד לפני שיורדות נשמותיהם לעולם הזה – נגזר עליהם כמה שנים יחיו.

מאחר שמצאו פתרון לרוב המחלות כמו שחפת, דלקת ריאות וכו', אני מבין שהקב"ה המציא את מחלת הסרטן שפעמים רבות לא ניתן לרפאות. וכך הנשמות נלקחות מן העולם בדרך הטבע בתאריך שנקבע להן.

עם זאת, ייסורים כואבים אלה – מטרתם כפרה וזיכוך. אין לנו הבנה בחשבונות שמים על מה נענשים, אנו רק יודעים שהקב"ה אוהב אותנו מאוד מאוד, ופועל את פעולותיו לפי הצורך הטוב ביותר, גם כשאנו לא מבינים זאת.

עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.

אני ממליץ לך בחום לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון":

https://www.hidabroot.org/he/video/59204

https://www.hidabroot.org/he/video/59205

https://www.hidabroot.org/he/video/59206

ולקרוא במאמרים הבאים:

אם אבא אוהב - אז למה כואב?https://www.hidabroot.org/he/article/125233

האם העולם הוא ברובו רע? האם רוב האנשים סובלים בעולם?https://www.hidabroot.org/he/article/145619

10 הוכחות לכך שה' אוהב אותך, על אף הייסורים https://www.hidabroot.org/he/article/798

(צילום: shutterstock)

9. מה הדרך להכין קפה בשבת? ויש הבדל בין לשים סוכר לסוכרזית?

בדבר הכנת הקפה נא ראי בלינק:

https://din.org.il/2013/05/20/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA/

ממתיק ה"סוכרזית" אינו עובר תהליך בישול מלא ולכן אסור לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון. לדעת המשנ"ב אסור ליתנו גם בכלי שני, אולם בכלי שלישי מותר, וכן מותר לערות עליו מכלי שני. (סימן שי"ח במשנ"ב ס"ק מ"ב, מ"ז, ל"ה וכן דעת הבן איש חי ש"ש פרשת בא סעיף ו'.)

ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל פוסק שמותר ליתנו בכלי שני. (הליכו"ע ח"ד עמוד מ"ט) וכן פסק האור לציון (ח"ב פ"ל תשובה ה'), ומקורו בחזו"א (סימן נ"ב ס"ק י"ח).

ויש לדעת כי בשוק יש יצור מיוחד של ממתיק מלאכותי שרשום עליו "עבר תהליך בישול מלא", ודין סוג ממתיק זה כדין הסוכר הרגיל, שמותר מעיקר הדין לערות עליו מכלי ראשון, וטוב להחמיר וליתנו בכלי שני. (משנ"ב שי"ח ס"ק ע"א)

[לקוח מתוך : https://www.hidabroot.org/he/article/57612]

* * *

10. מדוע להתחתן דרך הרבנות?

אנו כיום יהודים, רק בגלל שאבותינו שמרו על זהותם היהודית, והתחתנו תמיד בין יהודים ויהודיות ע"י רבנים "כדת משה וישראל".

ללא רבנים, לא יהיה ניתן לדעת מי יהודי ומי לא, ומי התגרש ומי לא, ומי ממזר ומי לא, ומי גיור ומי לא, וכן הלאה.

עובדה שהרפורמים בארצות הברית (שנטשו את מוסד הרבנות) כיום מתבוללים בהמוניהם, והם קהילה בסכנת הכחדה. כי אי אפשר לוותר על הזהות היהודית ולהישאר יהודים. נא לראות כאן בהרחבה:

https://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=202:articleharavnoigershel&catid=55:papersscience&Itemid=127

לכל אורך הדורות היו יהודים מומרים, מתבוללים, מתייוונים, מתנצרים וכו' – ואף לא אחד מהם שרד לשמור על זהותו היהודית ולהעביר את זהותו לילדיו. כל המשכילים היהודים מברלין במאה ה-18 עזבו את מוסד הרבנות והתחתנו במוסדות אזרחיים של המדינה – וכיום ילדיהם אינם יודעים כלל שסבותיהם היו יהודים!

הרבנות מאחדת את עם ישראל, משום שהוא רושמת את היהודים שאכן התחתנו עם יהודים כדת משה וישראל, ואינה מאפשרת לגויים למחצה ולשליש ולרביע להתחתן עם יהודים, אלא מפקחת על הגיור, על דיני החיתון והגירושין.