מוצ"ש: קבלו 2 עצות לשבוע נהדר

"את התפילה הזו אבא אומר כל שבוע", אמרה לי אמי פעם. "בכל מוצאי שבת, מאז שהתחתנו, הוא מקפיד לומר את התפילה".

פתחתי את הסידור ועיינתי במילים. מרגש. אין ספק. "רבון כל העולמים, אב הרחמים והסליחות, בסימן טוב ובמזל טוב החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לטובה, חשוכים מכל חטא ומנוקים מכל עוון ומדובקים ביראתך".

המילים נגעו עמוק בליבי אחת לאחת. משהו בנוסח הקשה עלי להישאר אדישה, מה שלא קורה, לצערי, בכל נוסח של תפילה. בהמשך התפילה, מובאות המילים המרגשות הבאות: "ופתח לנו אב הרחמים, אדון הסליחות, בזה השבוע ובכל שבוע שערי אורה, שערי אורך ימים ושנים", כך מפורטים לפי סדר הא"ב עשרות השערים שבשמים, ובמילים נפלאות כל כך אנו מבקשים מבורא עולם שיפתח לנו שערים נפלאים ברחמיו לשבוע הקרוב.

ניסיתי להקפיד לומר את התפילה, אבל מהר מאוד הקבלה הלכה לאבדון... מי זוכר בכלל שמוצאי שבת? למי יש כוח לפתוח את הסידור ולחפש את התפילה במילותיה הקטנות? כך עברו שנים רבות, כשמוצאי שבתות חולפים וחומקים, והתפילה היפהפייה גנוזה עמוק בסידור.

עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניי, ושערי התפילה נפתחו לי מחדש ברחמיו. באחד הימים לפני כמה שנים עלעלתי בסידור בעת רצון כלשהי, והתפילה המרגשת הזדקרה בפניי שוב: "שערי ברכה, שערי בינה, שערי גאולה, שערי גדולה, שערי דעת... שערי תורה, שערי תפילה, שערי תשובה, שערי תשועה", וואו, ריבונו של עולם! כמה שאני זקוקה לפתיחתם של שערים אלו בחיי.

אז הבזיקה במוחי מחשבה: "הרי השערים מסודרים לפי סדר הא"ב, ואת ממילא, כל מוצ"ש, נאבקת בערימת הכלים שהתגבהה במשך היממה הקדושה האחרונה. אז מה אכפת לך, במקום לספור את הצלחות שעוד נותרו בכיור, למלמל את מילות התפילה הקדושות, המרגיעות והנפלאות הללו?"

ומאז, כמעט ולא עבר שבוע שפספסתי את התפילה, שלאחר מספר שבועות מתוך הסידור היא כבר שגורה על שפתיי. אמנם, ראוי היה הרבה יותר שאשב בכובד ראש עם סידור על יד שולחן ואתפלל מתוך הכתב, אך לא הצלחתי לעמוד בכך, ולפחות, בעת שטיפת הכלים מילות התפילה זורמות מעומק ליבי, ואני מרגישה שזהו סיום נפלא ליום קדוש, והתחלה יפה לא פחות לשבוע חדש ומבטיח.

מילות התפילה הנפלאה:

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו"ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אלוקינו אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ קל.

וּפְתַח לָנוּ ה' אלוקינו אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מה' מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם ה' וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אלוקינו וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ ה' אלוקינו מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אלוקיך רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.

עצה נוספת למוצאי שבתות: הקפדה על סעודת מלווה מלכה. אוי, כמה שאנחנו אוכלים במשך השבוע, ודווקא במוצאי שבת התיאבון נסתם?! והרי זוהי סעודה קדושה, סעודתו של דוד המלך, שנחשבת סגולה לכל כך הרבה ישועות.

אמרו חכמים, שמצווה לסדר שולחן במוצאי שבת לסעודת 'מלווה מלכה', כדי לכבד את השבת בצאתה. כמו אדם שנפרד מאורח יקר ואהוב, שקשה עליו פרידתו, והוא הולך עמו כברת דרך ארוכה כדי לשהות עוד במחיצתו, כך צריך לנהוג עם השבת, שלמרות שהיא כבר נסתיימה, אנו ממשיכים להתבשם ולהתענג מקדושתה.

את הסעודה יש לקיים עד ארבע שעות מצאת השבת, ואם לא - עד חצות. יש אומרים שאם לא אכל עד חצות - זמנה כל הלילה. ויש מי שכתב שאם לא אכל סעודת 'מלוה-מלכה' כל הלילה - יאכלנה ביום ראשון.

גדולי החסידות מציינים כי סעודת מלווה מלכה הינה סגולה לרפואה ממחלות קשות; ללידה קלה; לפרנסה; לגאולה; להינצל מכפירה ולאריכות ימים. בשם האר"י מובא כי על ידי סעודת 'מלווה מלכה', אנו ממשיכים את הארת הקדושה לאכילה של כל השבוע.

אם הזדהיתם עם הנאמר בכתבה, אולי תנסו, ולו רק השבוע, לאכול סעודת מלווה מלכה ולומר את התפילה המיוחדת. אני בטוחה: לא תתחרטו. כמה דקות ספורות – ישפיעו שפע של ישועות לאורך כל השבוע.