"גננות צריכות להודיע לנו כשקורה כזה דבר": מדוע כעסה אמו של הפעוט?

כל הורה מפחד מהתרחיש הזה: האוצר הקטן שלו נשאר ליום שלם בגן ללא השגחת ההורים ומבלי שיידעו מה באמת עובר עליו. "כשאנחנו משאירים את הילדים בגן, באופן טבעי אנחנו מצפים להרגיש שהוא נמצא בידיים בטוחות, אך במקרה שלנו, לצערי, זה לא מה שקרה", במילים אלו פותחת אם משוודיה בשם ג'ניקה, את הפוסט שלה.

את הפוסט פרסמה ג'ניקה לפני כחודש, כשהשאירה את בנה בן החצי שנה בפעוטון, ויצאה לעבודה. "כשחזרתי לקחת אותו, הכל היה נראה בסדר. הוא רץ אליי, ואמר לי שלום. הצוות נפרד ממני בחיוך, ולא היה לו שום דבר מיוחד לספר לי", היא משחזרת.

בערב, כשהפשיטה ג'ניקה את בנה, הוא צרח צרחות אימים אך היא עדיין לא חשדה בדבר. "כשהכנסתי אותו לאמבטיה, הוא פשוט צרח ולא הסכים להיות שם. רק אז הבחנתי בפצעים אדומים וסימני נשיכות על גבו, והלב שלי נשבר", היא מספרת. "היו שם לפחות 15 סימני נשיכה, ומחצית מהם היו שותתי דם – כך שמסתבר שהנשיכה הייתה מספיק חזקה ומספיק ארוכה".

בנקודה זו מזדעקת ג'ניקה ואומרת שזו לא הפעם הראשונה שבריונות מתרחשת בגן, ו"איך זה שהגננות לא שמות לב?. רק בשבוע הקודם, הילד שלי נפל בזמן שהגננת עמדה להשכיב אותו על מזרון ברצפה. הוא לא הצליח למצוא את שיווי המשקל לפני שהיא שחררה אותו למטה, וכתוצאה מזה הוא מעד וקיבל מכה חזקה בראשו ושבר שתי שיניים. הוא לא יכול היה לאכול, והייתי צריכה לתת לו משככי כאבים ביום ובלילה.

"רק עכשיו הוא חזר לגן ושוב אני צריכה לגלות סימנים חדשים על גופו? איפה הייתה הגננת כשהבן שלי ננשך באכזריות על ידי ילד אחר, ואיך בדיוק את יכולה לשכוח לספר לנו על זה? הוא בטח שכב על הרצפה וצעק ובכה בזמן שזה קרה, ואף אחד לא היה שם כדי לעזור לו. עצם המחשבה על זה גורמת לי להזדעזע. לאיזה מצב הגענו? ואיך אני יכולה לדמיין את הילד שלי במצב כזה, כשהוא נאבק ובוכה מבלי שאף אחד ישמע אותו? גננות צריכות להודיע לנו כשקורה כזה דבר".

במילים אלו פונה ג'ניקה לכל ההורים ומבקשת עצה: "יעזור לי אם תכתבו מה אתם הייתם עושים במצב שלנו?! למי הייתם פונים לבקש עזרה, ואיך להתנהג עם הצוות מעכשיו? האם עלינו להתריע על כך לרשויות, או 'להחליק' את זה בשקט? חשבנו להעביר אותו לגן אחר, אבל אנחנו לא בטוחים שזה הפיתרון הכי טוב. מה אתם מציעים?".