מעוניינים בחיים מאושרים, עושר ונכסים? אל תחמיצו את המצווה היומית

המדרש ב"ספר הדורות" מספר על רבי יהושוע בן אלם, שהראו לו בחלום שמקומו בעולם הבא יהיה על יד קצב הננס. כשהקיץ משנתו אמר: "אוי לי. מיום שנולדתי, תמיד הייתי ביראת קוני ועמלי בתורה, והיו לי שמונים תלמידים". ממשיך המדרש ומתאר: "הלכו הוא ותלמידיו מעיר לעיר ושאל את אנשי העיר על אותו קצב. לבסוף הלך אצלו. כיוון שראה ננס את רבי יהושוע, נפל על פניו ואמר: 'מה יום מיומיים שעטרת ישראל בא אל עבדו?' שאלו רבי יהושוע על מעשיו ועל מלאכתו, ענה לו ננס: 'קצב הנני. יש לי אב ואם זקנים באים בימים, אשר אינם יכולים לעמוד על רגליהם, ואני בכל יום מלביש אותם, ומרחיצם בידי'. עמד רבי יהושע נישקו על ראשו ואמר: 'בני, אשריך ואשרי גורלך, מה טוב ומה נעים, ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בגן-עדן".

מה מספר לנו המדרש? קצב פשוט, עם הארץ, "קנה עולמו בחייו" על ידי מצוות כיבוד הורים "פשוטה", לכאורה, ונחשב בשמים כאילו ישב, קרא ושנה בתורה כמו צדיק גדול!

האם יש לנו מושג מהי חשיבותה של מצוות כיבוד הורים, ולאן היא יכולה להביא אותנו? 

האם אנו נותנים דעתנו כראוי לאוצר שיש לנו 'מתחת לאף'?

אנו מחפשים ללא הרף דרכים להיטיב את חיינו. תרים אחר עצות למציאת בן-זוג ולקיום חיי נישואים טובים, מבקשים עזרה בחינוך הילדים, 'רצים' ליועצים ולהנחיות הורים, עושים מאמצים להיות אנשים מאוזנים ובעלי מידות מתוקנות, מתפללים לחיים שמחים ורגועים, והנה, ממש 'מתחת לאף' יש לנו מצווה יומיומית, יקרה וחשובה שיכולה להבטיח לנו את כל אלו ויותר - מצוות כיבוד הורים.

בספר תנא דבי אליהו כתוב: "כל המבקש ימים ושנים, עושר, נכסים, חיים בעולם הזה, וחיים ארוכים לעולם הבא שאין לו סוף, יעשה רצון אביו שבשמים ורצון אביו ואימו".

כולנו כבר קראנו עשרות פעמים את הדיבר החמישי "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות כ', י"א). או כפי שמופיע בפעם השנייה בתורה, בספר דברים: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ה', ט"ו).

אז מה מובטח לנו בתורה עבור קיום מצוות כיבוד הורים?

"למען יאריכון ימיך": יהיו לך חיים ארוכים יותר. פירוש אחד אומר שתזכה לאריכות ימים בעולם הזה, ופירוש שני מסביר שמדובר בחיי העולם הבא ולאו דווקא בעולם הזה. פירוש נוסף אומר: "יאריכון" הוא - חייך יהיו טובים ומוצלחים יותר.

בירושלמי נאמר: "אם יש לו אב או אם, ישתדל לעסוק בצרכיהם, שהיא מצוות עשה מהתורה והיא חמורה שבחמורות". עוד נאמר: "צריך האדם שיכבד אביו ואמו ויירא מפניהם, וצריך להיזהר מאוד בכבודם ובמוראם, שהוקש כבודם ומוראם לכבוד ומורא של המקום ברוך הוא". 

מצוות כיבוד הורים כוללת כבוד אקטיבי והימנעות מביצוע דברים לא מכבדים. המצווה נוהגת בכל הורה שהוא: גם הורים חולים, חסרי דעת, ואף הורים שכבר הלכו לעולמם – ניתן לכבד אותם. מובא כי "אף ממזר חייב בכבוד הוריו", החידוש בכך הוא שממזר נמצא במצב הלכתי קשה מאוד – הוא פסול חיתון – בשל חטא הוריו, ולמרות זאת הוא מחויב בכבודם.

אז מה כוללת המצווה, וכיצד ניתן להתחזק בה?

1. נעמדים לפניהם כשהם נכנסים אל החדר בו אנו נמצאים.

2. מסייעים להם בכל מה שהם צריכים: בין אם מדובר בעזרה פיננסית או פיזית כמו להלביש אותם, להכין להם אוכל וכדומה.

3. שמירת מקום מיוחד עבור ההורים בהם איש לא יושב מלבדם.

4. יש לדבר עמם בקול רך ונעים. תוך כדי שיחה, יש להימנע מלומר משפטים כמו "אבא אתה טועה" או "אימא, את לא יודעת על מה את מדברת." ניתן להביע דיעות שונות מדיעותיהם, אך עלינו לעשות זאת בצורה מכובדת.

5. אי שימוש בשמות הפרטיים של ההורים. אין לקרוא להורים בשמותיהם הפרטיים, ובכלל יש להימנע משימוש בשם, אלא אם כן יש צורך בכך.

6. החיוב לכבד את הורינו חל גם כאשר ההורים לוקים נפשית. במידה ואי אפשר לעזור להם באופן אישי, על הילדים לשכור עזרה או להעביר אותם למוסד שיטפל בהם היטב.

7. להורים מותר לוותר על כבוד המגיע להם – לדוגמא, להרשות לילדיהם לא לקום לכבודם.

8. אנו מחויבים גם לכבד הורים חורגים, את חותננו וחמותנו, סבים וסבתות ואחים ואחיות מבוגרים מאתנו.

9. חשוב להבין כי עיקר הכבוד הוא במחשבה. עלינו להתייחס להורינו כאילו היו אנשים מכובדים מאד, גם אם אינם כאלה. כתב החיי אדם בשם ספר חרדים: "שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ, אף שבעיני שאר בני אדם אינם חשובים כלל", ומסיים: "וזה עיקר הכיבוד".

10. נגיש להורינו אוכל ומשקה בהבעת פנים נעימה. נקבל את פניהם כאשר הם נכנסים הביתה, ונלווה אותם לדלת כשהם בדרכם לצאת.