רוצים שסלב יחתן אתכם? תכינו את הארנק

עוד לפני שיאיר לפיד חלם להיות שר אוצר, הוא כבר מצא ג'וב צדדי נחמד בתוך עורך חופה וקידושין. כלומר, מבחינה הלכתית לא הייתה חופה ולא היו קידושין, אבל כהצהרה חברתית היה מופיע לפיד ברוב הדר לצד החתן והכלה ומנצח על הטקס – בלי שכיפה מכסה את ראשו, כמובן.

בימים בהם הוא מנסה לסלול לעצמו את הדרך אל כס ראש הממשלה לאחר הבחירות הבאות, לפיד כבר קצת עסוק מכדי לשלוח את ידו בתחביב החיתון לעיתים קרובות. אבל אל דאגה: לטרנד שהוביל לפיד הצטרפו לא מעט סלבריטאים שמציעים 'אלטרנטיבה ידידותית' לנישואים דרך הרבנות.

תודו שזה נשמע אידיאליסטי להפליא. בקרב זרם מסוים בציבור שאינו שומר מצוות, אוהבים לשנוא את הרבנות. כשרוצים לשלוף את סיפורי הזוועה האולטימטיביים, שולפים את סיפורי הנישואים: זה נעלב עד עמקי נשמתו כשביקשו הוכחה שהוא יהודי (מה לעשות והוריו עלו מארץ ששלחה לכאן גם לא מעט גויים), אחר ליבו נשבר כשהפקיד ברבנות לא חייך אליו מספיק, ועוד אחד סתם לא התחבר לאנרגיות של הרב שהגיע כדי לחתן את בני הזוג. באווירה כזו לא פלא שנמצאו אלטרנטיבות. אם פעם מילה נרדפת לחתונה אלטרנטיבית היתה 'קפריסין' היום זה 'חתונה עם מפורסם'. בתחילת העשור החל הטרנד הזה זוכה לכיסוי נלהב בכלי התקשורת: למה להתחתן עם רב בלתי רלוונטי אם אפשר להביא לניצוח על הטקס את גילה אלמגור, אברי גלעד, או למצער – את אברום בורג?

הכתבות הראשונות שתיארו את התופעה היו אפופות בהילה של הרואיות: אותם מפורסמים, נדרשנו להאמין, נרתמו לעניין פשוט מתוך שליחות חברתית גדולה, מתוך אמונה בקדושת ברית זוגיות שאינה רוצה להתקדש בחתונה כדת משה וישראל, מתוך רצון טוב ופשוט 'לעזור'. כשהתבקשו אותם סלבריטאים להתראיין לגבי שירותי החופה וקידושין שהם מספקים, הם טרחו להבהיר שהם בעניין לא בשביל הכסף. בכלל לא. מה פתאום. תתביישו שבכלל חשבתם כך.

ובכן, עבור מיעוטם זה ללא ספק אינו עניין של כסף. על אברום בורג, למשל, מעידים שלעולם אינו לוקח תשלום על עריכת טקס נישואים אלטרנטיבי. לא קשה להאמין לזה: הגיוני שאדם שהצהיר על עצמו 'אני מתייוון גאה' יוותר גם על כסף כדי לקדם את האג'נדה שלו. אבל לא כל סלב הוא בסך הכל יושב ראש הכנסת לשעבר, וכך, לא כולם ממש ממהרים לוותר על שכר הטרחה. הם רק רוצים שיהיה ברור שהכסף הבזוי הזה, באמת, איננו מה שחשוב. כאן. "כסף כמובן זה לא העניין", הבהיר אחד מהם כבר לפני שש שנים. "כלומר, זה גם העניין, אבל זה שירות שהוא שליחות. אמנם שליחות שאני מרוויח עליה מאוד יפה, אבל זה כיף". כמה זה יפה מאד? אי שם ב-2011 דווחנו שהידוענים באמת מסתפקים במועט: "רובם עושים את זה בחינם, יש כאלה שגובים מכמה מאות ועד כמה אלפי שקלים", כתבה עיתונאית עם אמונה נוגעת ללב במין האנושי. אבל עכשיו אנחנו ב-2017. ובכן, מה המחירון אם אתה מסרב לאפשר לרב לחתן אותך, ומעדיף על פניו מישהו שפרצופו מוכר היטב ממסך הטלוויזיה?

כתבה שהתפרסמה בווינט לאחרונה בדקה בדיוק את הנושא הזה. "מחירון המחתנים של הביצה", הכריזה הכותרת הראשית. ובאיזו ביצה מדובר! רק מים עכורים מסוג א', עם בוץ שעומד בכל הסטנדרטים. אם חשבתם שתמצאו כאן מפורסמים סוג ד' שמסתפקים בדמי שתיה, אינכם אלא טועים. אברום בורג, מסתבר, הרבה פחות פופולארי בקרב מתחתנים מאשר, למשל, השחקן ערן זרחוביץ. זאת על אף שהתענוג של טקס נישואים בניצוחו של האחרון יעלה לכם 15,000שקלים, על פי וואינט.

זוכרים את הטענה שהיתה פופולארית פעם, על עזותם של רבנים המגיעים לחתן ומקבלים תשלום? הרבנות כבר אסרה לפני מספר שנים על כל רבניה לגבות תשלום על עריכת טקס נישואין, בדיוק כדי להפסיק את הטענות הללו. אבל כאשר מדובר בשחקן ולא ברב, מסתבר, הכיסים דווקא נפתחים.

חתונה ישראלית היא דבר יקר, כידוע. מישהו חכם אמר פעם שאם החלום האמריקאי הוא להתחתן ולגור בבית בפרברים עם שני ילדים וכלב, החלום הישראלי הוא פשוט להתחתן. בטקס מפואר ומנקר עיניים ככל האפשר. עם צלם שעולה כמו שכירות לשנתיים, מסריט שיהפוך את החתונה לסרט הוליוודי, אולם – סליחה, גן אירועים – שבו נוהגים כוכבי ספורט להתחתן, ותפריט שהיה מספיק כדי להזין לפחות מדינת עולם שלישי אחת. באוקיינוס הכסף שנשפך כדי לממן את חגיגת הנישואים הזוהרת, עשרת אלפים או חמישה עשר אלף שקלים למנצח על הטקס הרשמי הם כמעט כסף קטן. המפליא הוא שהם כסף קטן רק כשמדובר בידוען בלתי דתי שרואה בחתונה שלכם עוד הופעה אחת בלו"ז, לא כשמדובר ברב שמאמין באמת בקדושת החופה והקידושין שהוא עורך.

ובאשר למפורסמים עורכי-החופות? אין מה לשפוט אותם בחומרה על שכר הטרחה שלהם. אם חתונות בישראל הן עסק יקר, להיות סלבריטאי בישראל זה עסק לא מכניס במיוחד. במדינה שבה סלבריטאים רבים סוגרים את החודש רק בזכות השתתפות בהשקות – השלמת ההכנסה הרשמית של מפורסמי ישראל – אי אפשר לצפות מהם שלא ייקחו טרמפ על הטרנד החדש.

כן אפשר לצפות מכולנו להיות פחות תמימים. אחרי עשורים של סאטיריות ארסיות על חשבונם של רבנים מחתנים, איפה אפשר למצוא קצת הומור על חשבונו של האמן התורן שהביא את צוף וצופית בברית הנישואים?