הנשמה היא בקול דממה דקה. היא לא צועקת, היא סובלת בשקט

דמייני שבית מרקחת מפרסם שהוא מוכר ויטמין, שאם את לוקחת ממנו – את חוזרת חדשה. זה ויטמין שכל מי שנוטל ממנו הופך בריא, חזק ושמח, וימיו מאריכים. לא משנה מה היה המחיר, נכון? אפילו משכנתא היית מוכנה לקחת בשביל הוויטמין הזה.

תתפלאי לשמוע, אבל יש ויטמין כזה, וקוראים לו "ויטמין בי" – "אין הדבר תלוי אלא בי".

יש משמעות עצומה ל"בי" בחודש הזה, מפני שכל החודש הזה הוא הכנה ליום הדין שבו האדם נידון יחידי... לבד. בראש השנה את עומדת מול בורא עולם לבד, לבד!

אין אמא, אין אבא, אין בעלי, גיסתי, אחותי... לבד מול בורא עולם. לכן את – האחריות מוטלת עליך בלבד! שימי לב אל הנשמה שלך.

היה אדם אחד עני, מסכן. היו לו ילדים קטנים, והיה לו חלום, לתת לילדים שלו עוף... הוא רצה עוף.

אז מה הוא עשה? הוא קנה אפרוח קטן בכמה גרושים, ואמר: האפרוח הזה יגדל וישמין, ויהיה לי עוף. אני אכין ממנו כמה דברים – שניצלים, מרק מהעצמות, צלי בתנור... ויהיה לנו עוף.

אבל – דמיונות... אחרי כמה ימים האפרוח מת, והוא כל כך הצטער. הוא סיפר את זה לחבר שלו, והחבר שאל אותו: אתה נתת לאפרוח לאכול? מסתבר שהוא לא נתן לאפרוח לאכול.

מה פתאום שאני אתן לו לאכול? אני קניתי אותו כדי לאכול ממנו, לא בשביל שאני אאכיל אותו! החבר צחק עליו: טיפש, טיפש, אם אתה רוצה לאכול ממנו, אתה צריך להאכיל אותו!

ולא רק זה, אמר לו החבר – מה שהיה לך זה לא היה אפרוח, זאת הייתה אפרוחית. כי אפרוח זכר, כשהוא רעב – הוא צועק ומצפצף חזק, והוא לא היה משאיר לך ברירה, ואתה היית חייב להאכיל אותו. אבל האפרוחית הנקבה סובלת בשקט-בשקט, עד שהיא מתה בקול דממה דקה.

בנות, זה משל לנשמה.

אנחנו רוצות. כולנו רוצות אחרי מאה ועשרים שנה לזכות לחיי נצח, לשכר. את חייבת להאכיל את הנשמה – למלא אותה, להשמין אותה במצוות, במעשים טובים, בחסד, בצדקה, בזיכוי הרבים, בתפילות, בתהילים.

ולא רק זה. הגוף הוא זכר, והנשמה היא נקבה. כשחסר משהו לגוף, כשחסר לנו משהו גשמי, הגוף יודע לצעוק. אוהו, כמה לצעוק, עד שאת מקבלת מה שאת רוצה. וואי וואי, אם את רעבה, השם ישמור... הגוף יודע לקבל את שלו.

אבל הנשמה – היא בקול דממה דקה. היא לא צועקת, היא לא נלחמת, היא סובלת בשקט. ולכן שימי לב אל הנשמה. ועכשיו, בחודש הזה, עוד יותר. את רוצה לזכות לשנה טובה? את רוצה בריאות? את רוצה פרנסה? נו, בטח רוצה! את רוצה נחת מהילדים שלך, ושהשם ישמור לך על מה שיש לך?

אז זה הזמן להאכיל את הנשמה, זה הזמן לחפש מתכונים לנשמה. איך היה אומר הרב ניסים יגן זצ"ל? איך אנחנו מתכוננות לראש השנה? תפוח בדבש, רוביא, סלק, ראש של דג, ראש של כבש, ואת מחפשת מתכונים חדשים... אחת מחפשת מתכון של עוגה עם דבש ואחת מחפשת בגוגל מתכון איך להכין את הדלעת. מי מחפשת מתכון מאיזו אישה צדקת שתיתן את המתכון להיות צדקת?

וואי, איך נהיית כזאת צדיקה? איזה רב שמעת? איזו רבנית שמעת? באלו ספרים למדת שהמידות שלך כאלה יפות? איך אומר הרב יגן – העיקר הוא לא הראש של הכבש. וזה באמת נכון! העיקר זה חשבון הנפש שצריך לעשות בימים האלה. והתפילה – בפשטות – לבקש מהשם – "ריבונו של עולם, תלמד אותנו, את הילדים שלך, איך לחזור בתשובה שלמה לפניך, איך להשתנות!

לא להיות שאננות! ולמה אנחנו שאננות? אנחנו לא יודעים מספיק את עומק הדין. כל מה שקרה השנה – הכל נכתב בראש השנה. אז איך אפשר להיות בשאנטי, איך? רק לחשוב על כמה פיגועים היו, וכמה תאונות, וכמה מחלות וכמה צרות.

רק שהאדם תמיד חושב – "לי זה לא יקרה". זו השאננות.

מסופר בגמרא על רבי אלעזר בן דורדיא, שלא הייתה עברה שלא עבר. הוא עבר את כל העברות, ופעם אחת בשביל לעבור עברה הוא עבר שבעה נהרות. מה זה כוח...

הוא פגש אישה, והיא אמרה לו: אלעזר בן דורדיא... אתה אבוד. אין לך סיכוי לכלום. אפילו אם תעשה תשובה, אף אחד לא יקבל את התשובה שלך. הדברים שלה נכנסו לו חזק ללב, והוא הלך וישב בין שני הרים וגבעות, ואז הוא ביקש:

הרים וגבעות, בקשו עלי רחמים! והם ענו לו: סליחה? לפני שנבקש עליך, נבקש על עצמינו...

אז הוא פנה לשמיים ולארץ: שמיים וארץ, אין לי סיכויים. בקשו עלי רחמים! והם ענו לו: לפני שנבקש עליך – נבקש עלינו...

הוא ביקש מהשמש ומהירח – חמה ולבנה, בקשו עלי רחמים! ואף אחד, כמובן, לא יכל לעזור לו.

ואז הוא אמר: אין הדבר תלוי אלא בי.

הניח את הראש בין הברכיים ובכה ובכה ובכה... עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.

יש מי שקונה עולמו בשעה אחת.

אין הדבר תלוי אלא בך! כמו שאמרנו בהתחלה, זה הקוד.

נותרו לנו עוד פחות משבועיים. רוצי לקנות את הוויטמין הזה, ושיהיה בהצלחה.