האם כדאי לאמץ ילד גוי? מהו מקובל? ולמה אסור לאכול בשר בחלב?

1. למה אסור לאכול בשר עם חלב לפי התורה? נכון שזה גם לא בריא, אבל מה הסיבה לפי התורה?

איסור בשר בחלב, ביארו הראשונים והמקובלים כי זהו מכלל איסורי הכלאיים, שאסרה תורה שלא ללבוש צמר ופשתן יחדיו, ולא לזרוע פירות וירקות יחד. והטעם לכל אלו, מכיוון שהבריאה הנראית לנגד עינינו היא רק השתלשלות מכוחות עליונים רוחניים, ולכל דבר למטה יש שורש עליון למעלה, ובורא הכל אסר על עירוב הכוחות האלו, ופעולת אדם למטה בעירוב בשר עם חלב פועלת גם בכוחות העליונים, להיות האדם מצורף מהעליונים והתחתונים בנשמה אשר בקרבו. לכן כל פעולה שהאדם עושה [ובעיקר האדם היהודי בעל הנשמה האלוקית] פועלת גם בכל הכוחות העליונים, ועירוב שם גורמת לקלקולים בהשפעה הרוחנית לעולם. והדברים ארוכים.

יש גם טעמים לפי הפשט, ואני מעתיק אחת מהן מספר כלי יקר (שמות פרק כ"ג פסוק י"ט): "לא תבשל גדי בחלב אמו. וקרוב לשמוע שמצווה זו היא מעניין איסור כלאיים וערבוב הכוחות, כי ידוע שבשר העובר נולד מן הדם של הנקיבה האדום המוליד כל אודם כי משם מקורו, וכן חלב הבהמה גם כן מן הדם מקורו כי הדם נעכר ונעשה חלב, ולפי זה מן דם הבהמה יצא בשר העובר, והחלב, כי משם ייפרדו, ואין נכון לחזור ולערבם ע"י בישול או אכילה, וטעם עירוב זה שייך בכל בשר בהמה, וגדי בחלב אמו נקט למופת כי בו נמצא בעצם וראשונה עירוב זה".

ובדבריו מבואר שזהו מה שנקטה התורה בחלב אמו, אף שהאיסור הוא גם בחלב אחר, מכיוון שטעם המצווה שלא לערב את הבשר והחלב שיצאו ממקור אחד ובחכמתו יתברך נפרדו להם זה ללובן וזה לאודם, ואין לערב אותם שנית. וכדי לשמוע על מקור הבשר והחלב נקטה התורה בחלב אמו, שמאיפה שיצא הגדי הנולד – יוצא גם החלב.

ובסתרי תורה מבארים כי האודם הוא מקור למידת הדין בעולם, והלובן הוא המקור למידת הרחמים, ואין ראוי לערב את המידות הללו, וכשאדם מערב הבשר שנובע משורש האודם, בכח הלובן הנובע במשקה החלב, הוא מבטל ומחליש את כוח הרחמים, וכן לא ייעשה.

(צילום: shutterstock)

והתורה לא אסרה אלא רק בשר בהמה בחלב, ומה שאסור לבשל ולאכול גם בשר עוף שאינו יונק – בחלב, הוא איסור שהוסיפו חכמים על דברי תורה, שכך נצטוו חכמים בתורה, לעשות משמרת וסייג לאלו האיסורים שהם רואים שעלולים להיכשל בהם. ומשראו חכמים שאנשים נכשלים באיסורי בשר בחלב, הם הוסיפו לגדר וסייג לאסור גם בשר עוף בחלב, ואחרי שהם אסרו זאת לנו, אנו מצווים לשמור מצוות חכמים מן התורה, וכמו שכתוב בפרשת שופטים: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".

והטעם שראו חכמים לנכון להוסיף ולאסור גם בשר עוף, היה בדיוק מהסיבה הנ"ל, שמכיוון שהתורה כתבה בלשון האיסור גדי בחלב אמו לטעם שראתה לנכון, יצאו אנשים ופירשו שלא כפי הקבלה שאין איסור אלא רק את הבשר בחלב של האם, וזלזלו עקב כך באיסור בשר בחלב, לכן באו חכמים, ובכדי לשמור על איסורי התורה הוסיפו ואסרו אפילו בשר עוף שאינו יונק בחלב, ומעכשיו כבר לא יכשלו בבשר בהמה בחלב אחר שלא מן האם, שהרי אפילו על עוף, שאין לו אם מיניקה, אסרו את אכילתו בחלב.

ודברים אלו כתובים בספר משנה תורה לרמב"ם, וזה לשונו: "וכן בשר עוף, בין בחלב בהמה בין בחלב חיה – אינו אסור באכילה מן התורה; לפיכך מותר לבשלו, ומותר בהנאה, ואסור באכילה מדברי סופרים – כדי שלא יפשטו העם ויבואו לידי איסור בשר בחלב של תורה, ויאכלו בשר טהורה בחלב טהורה, שהרי אין משמע הכתוב אלא גדי בחלב אימו ממש. לפיכך אסרו כל בשר בחלב".

אם כבר צפית בסרטים על ההילה, תביני קצת מהכתוב בספר קבלה קדמון (מעולפת ספירים - יום חמישי) וזה לשונו:

"מצות בשר בחלב ודברים טמאים, כתב בספר הזוהר (שמות קכ"ה ע"ב), כל האוכל (שמות כ"ג, י"ט) בשר בחלב הוא גורם להביא דינים רעים בעולם, ואם מוליד בן באותם הימים נותנים לו נשמה מצד הטומאה, והאיש הזה מתיירא מחיות רעות, לפי שבעיניהם נראה האיש הזה כגדי שאין צלם אדם בפניו, ולזה נבוכדנאצר שכל מאכלו היה בשר בחלב, הוסר צלם אלקים מפניו, וכל החיות היו שולטות בו, וחנניה מישאל ועזריה שנצולו מכבשן האש על שלא אכלו מפת בג המלך, וזהו שכתב (דניאל א', ט"ו) נראה מראיהם טוב שלא נשתנה מהם הצלם אלקים כמו השאר".

* * *

2. עברה עליי שנה מאתגרת מכל מיני בחינות, ואני יודעת שבשביל שתהיה לי שנה טובה אני צריכה לעשות משהו, אבל אין לי מושג מה. אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי.

תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.

תשובה, על כל אדם להתבונן ולפשפש במעשיו ולראות את הדברים הטעונים תיקון, איך יתקנם. תפילה, להתפלל בכל עת מצוא לבורא עולם שיתן לך שנה טובה בכל העניינים. וצדקה – לתת צדקה לפי יכלתך כדי להמתיק את השנה הבאה, ולזכות לכתיבה וחתימה טובה.

* * *

3. האם עדיף לאמץ ילד גוי? הרי כך הוא יהפוך ליהודי ונשמתו תעלה בדרגה. או שמא עליך לדאוג קודם ליהודי עירך?

היהדות אינה מחפשת "לקוחות" נוספים, ואיננו מחפשים גרים. תפקידו של הנכרי לחיות כנכרי ולא כיהודי, ואנו מנסים לשדל גוי הבא להתגייר שלא יעשה כן וישאר בתפקידו, ורק אם הוא מתעקש להתגייר אנו מוכנים לקבלו. אבל אין כל ענין לגייר ילדים. אכן, עדיף לגדל יהודי יתום או עזוב, וכך אמרו בגמרא אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? רבי שמואל בר נחמני אמר: זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן. ועוד אמרו במסכת סנהדרין שֶׁכָּל הַמְגַדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ.

* * *

4. יש לי שתי שאלות, שלדעתי משיקות זו לזו.

1. מצד אחד אומרים שכל מה שקורה בחייו של האדם הוא מאת ה'. מצד שני, יש לנו בחירה. אני משוכנעת כי האדם בוחר לפעמים בחירות רעות ואלוקים לא מונע אותו מכך, שהרי זה כל הרעיון בבחירה חופשית. ואני שואלת, איך אומרים שכל מה שקורה הוא מאת ה' והוא לטובת האדם אם האדם יכול לבחור בחירות רעות שמובילות לתוצאות רעות? אם כל מה שקורה לי הוא טוב בשבילי, איפה מתבטאת הבחירה החופשית שלי? מה קורה אם אני בוחרת בדבר רע?

2. מהו הבסיס לכך שאומרים שה' עושה תמיד טוב לאדם? אלוקים הרי לא חייב לנו כלום, למה בכלל לחשוב שיעשה לנו רק טוב?

1. כל דבר גשמי שקורה לאדם אינו בבחירתו כלל, הכל בגזרת שמים. אין האדם יכול להצליח מאומה או להפסיד כלל, ללא גזירת ה' יתברך.

הבחירה שלנו היא רק בעניינים רוחניים, ששם הבורא כביכול לא מתערב כלל, ונותן לנו להתנהג כרצוננו. ובזדה אנחנו יכולים לבחור להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כפרעה.

2. https://www.hidabroot.org/he/question/188418

* * *

5. על פי דיני השבת אבידה ישנו איסור מהתעלמות מאבידה של רעך, ואתה חייב לקחת את האבידה לביתך ולנסות למצוא את המאבד. שאלתי היא: האם אני מצווה לאסוף את האבידה גם אם מדובר בארנק ומצאתי אותה בשבת? או בשטר שמצאתי בשבת?

מי שמצא אבידה שהיא מוקצה בשבת (כגון ארנק), אפילו אם יש במקום עירוב, אסור לו להרים את האבידה בשבת (ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן רס"ו סעיף י"ג, וביאור הלכה שם ד"ה אסור, ושלחן ערוך סימן ש"ו סעיף י"ב, ומשנה ברורה שם ס"ק מ"ט, ושלחן ערוך הרב חלק חושן משפט הלכות מציאה ופיקדון סעיף מ', ושו"ת חתם סופר חלק אורח חיים סימן פ"ב, ושו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן מ"ב אות י"ב, ושמירת שבת כהלכתה החדש פרק כ' הערה כ"ט).

ומכל מקום יש למוצא להזיז את האבידה ברגלו למקום שמור, ובמוצאי שבת יטלנה ויכריז עליה (ראה ביאור הלכה סימן רס"ו סעיף י"ג ד"ה פ"ן, ומשנה ברורה סימן ש"ח ס"ק י"ג, וסימן שי"א סק"ל, ובספר חזון עובדיה על שבת חלק ג' עמודים קס"ז-קס"ט).

* * *

6. אני מעוניינת לתרום את השיער שלי לחולי סרטן, אך דרך העמותה שאליה אני רוצה לתרום לא יכולים להתחייב לי שזה יגיע לילד/ה, כך שמהפאה שייעשו מהשיער שלי יכול להיות שחס ושלום אני יבוא לידי עבירה וזה יגיע לאישה. מה לעשות במצב כזה? לתרום את השיער?

מותר ומצווה לתרום את השיער.

(צילום: shutterstock)

* * *

7. האם מותר לשים ג׳ל בשיער ביום שבת?

אסור לשים ג'ל בשיער בשבת משני טעמים:

א. משום איסור ממרח (ראה שו"ת יביע אומר חלק ד' חלק אורח חיים סימן כ"ח).

ב. היות שעל ידי הג'ל מעמידים את השיער בצורה מסוימת, יש בזה משום איסור בונה מדרבנן (ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן ש"ג סעיף כ"ו, ומשנה ברורה ס"ק פ"ב, ובספר שמירת שבת כהלכתה החדש חלק א' פרק י"ד הערה קמ"ו בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. וכ"כ בספר הליכות שבת חלק א' עמודים קס"ב-קס"ג לאסור לשים ג'ל בשיער בשבת מב' הטעמים הנ"ל).

* * *

8. כשאומרים על מישהו שהוא מקובל, מה זה אומר עליו? מי הוא מקובל? איך מגיעים להיות מקובל? האם יש לנו או לחלקינו שאיפה להיות "מקובלים"?

מקובל הינו מי שזכה להשכיל בתורת הקבלה. אם הוא אכן זכה להיות ירא שמים וצדיק, הרי תפילותיו מתקבלות במרומים, אבל אין בלימוד הקבלה שלעצמו כל חשיבות ללא יראת שמים והקפדה יתירה בתורה ובמצוות.

* * *

9. כל הספרים שאנשים שהתעשרו מוציאים על איך להתעשר ואיזו השתדלות צריך אדם לעשות כדי להתעשר – האם הם נכונים? האם יש דרך מסוימת להתעשר? או שמה האדם צריך לעשות את ההשתדלות הראויה לו? אך אם הוא לא עשה את ההשתדלות הנכונה, איך הוא יגיע לזה? ישנן כל מיני טכניקות שאנשים ביססו על התעשרות, כגון שיווק וגישה נכונה. אך השאלה שלי – אמת, אם בורא עולם לא ירצה שאותו אדם יתעשר, הוא לא יתעשר. או שמא אין כל סיבה לזה וזה תלוי אך ורק בזעת אפו והשתדלותו?

מזונותיו של האדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה, ולא תועיל ההשתדלות מאומה להוסיף לו בגרוש על אשר נגזר על האדם. אבל ההשתדלות גזירת שמים היא, מקללת האדם הראשון, שחובה על האדם להשתדל ולהזיע לפרנסתו. כל הטכניקות מועילות רק לאנשים שנגזר עליהם להרוויח, ולכל שאר בני האדם לא תועיל ההשתדלות מאומה.

(צילום: shutterstock)

* * *

10. האם מותר ללבוש בגד בצבע אדום? והאם יש הבדל בין גבר לאשה?

1. אכן מובא שאין לנשים ללבוש בגדים בצבע אדום, משום שזה נחשב לפריצות, ומביא לדבר עבירה (יעוין במסורת הש"ס במסכת ברכות דף כ' עמוד א' בשם הערוך. וע"ע בשו"ת ישועת משה חלק ג' סימן ע"ז, ובספר שלחן ערוך המקוצר חלק ו' סימן ר"ב סעיף ז' והערה ל"ד, ובספר לבושה של תורה חלק ב' סימן ס"ג).

2. ראוי גם לגברים שלא ללבוש בגדים אדומים, כי אין דרך הצנועים להית אדומים בלבושם (ראה ברמ"א יורה דעה סימן קע"ח סעיף א', ובש"ך סק"ג, ובדרכי תשובה ס"ק ט"ז בשם הגר"י אלחנן זצ"ל. וע"ע בשו"ת ודרשת וחקרת חלק ד' חלק יורה דעה סימן ז' אות ג').