איריס לוין: "אחרי שפתחנו את העסק בשבת הבנו שטעינו"

את ההתרגשות בקולה של איריס לוין קשה לפספס. "סגרנו את העסק בשבת", היא אומרת בסיפוק ומתכוונת למרכז המבקרים שאותו היא מנהלת - 'ברווזים בכפר' השוכן בכפר ברוך שבמועצה האזורית עמק יזרעאל.

בשבת האחרונה, חמש עשרה שנים לאחר שהקימו איריס ומשפחתה את מרכז המבקרים המציע סיור של היכרות עם עולם הברווזים ועופות המים, היא החליטה לסגור את שערי האתר ולהודיע למבקרים הרבים כי זהו זה, ההחלטה התקבלה. הם לא פותחים עוד את מרכז המבקרים בשבת, וזה סופי.

"אנחנו למעשה קצת הפתענו את הקהל", היא מודה, "כי לא עשינו לכך הכנה מוקדמת וקיבלנו את ההחלטה מאוד במהירות. בסך הכל דיברתי עם בתי על כך שצריך לחשוב לסגור והחלטנו על התאריך ה-1 בספטמבר שבו נתחיל עם השינוי. מאותו רגע כבר היה ברור שאין דרך חזרה".

"הפתיחה בשבת לא הועילה לנו"

כאשר אנו משוחחים עם איריס למחרת השבת נטולת העבודה היא מבקשת לציין: "זו לא הפעם הראשונה שאנו סוגרים את העסק שלנו בשבת. עשינו את זה כבר בעבר, למשך חמש שנים, אבל אחר כך לא התאפקנו וחזרנו לפתוח. כי לא היה לנו קל באותה תקופה וגם נוצר משבר במשק החקלאי. "חשבנו שכאשר נפתח את מרכז המבקרים בשבת זה ייתן לנו תנופה, אבל האמת היא שבמבט לאחור אנו מבינים שזו הייתה טעות והמשבר בכלל לא היה קשור לפתיחת מרכז המבקרים. אז הנה, כעת קיבלנו שוב את ההחלטה ואנו לא מתכוננים לחזור בנו".

ומה הוביל להחלטה המחודשת?

"תראו, אני אישה לא דתייה, אבל אני רואה את השבת כזמן משפחתי וכהזדמנות של מנוחה. יש לי תשעה נכדים יקרים ואני רוצה לנצל את השבת כדי להיות איתם וליהנות מהם. תגובתו של אחד העובדים שלנו ששמע על ההחלטה לסגור בשבת הייתה: 'אני כל כך מודה לכם, השבת היא המצווה הסוציאלית הראשונה', ואני חושבת שהוא היטיב להגדיר. ההחלטה שלנו באמת הגיעה ממקום אישי של רצון לאפשר גם לעצמנו וגם לעובדים שלנו להיות עם המשפחה ולחוות את השבת כיום של מנוחה".

ומה עם הקושי הכלכלי? הרי שבת היא בוודאי זמן בו מגיעים מבקרים רבים...

"נכון, ישנם מבקרים רבים שמגיעים דווקא בשבת ולא יכולים לבוא במשך כל השבוע. אבל החלטנו להתגבר על כך ולוותר. אנחנו גם משערים שבעקבות כך שנסגור בשבת יהיו יותר דתיים שיבואו במשך השבוע, אז זה יתקזז לבסוף. וגם אם לא, זה עדיין שווה לנו. החלטתי שהצד המשפחתי והאישי חשוב יותר מהרווח הכלכלי".

"הרגשתי תחושת רווחה"

איריס אומנם אינה מגדירה את עצמה כאישה דתייה, אבל היא מבקשת לציין: "יש גם דבר נוסף שהוביל אותי להחלטה לסגור את העסק בשבת, וזו העובדה שבאופן אישי אני זוכה בכל יום מחדש להתפעל מנפלאות הבריאה. אני רואה את זה עין בעין במרכז המבקרים שלנו בו אנו מלווים את הברווזים ממש מהרגע בו הם מתהווים בתוך הביצה ועד שבוקעים וגדלים.

"בכל פעם מחדש אני מתפעלת ממבנה גופם של העופות, אפשר לראות איך שבורא עולם נתן להם את כל הדברים שהם צריכים כדי להגן ולשמור על עצמם. כך למשל יש להם קרומי שחייה, כמו סנפירים ויש גם קרום שקוף על העין שמגן ושומר עליה. יש לברווזים בלוטת שומן והם מורחים את השומן על הנוצות שלהם וזה דוחה את המים, כי שמן ומים לא יכולים להתחבר. כך, ברגע שהם יוצאים מהמים הם כבר יבשים לגמרי ולא צריכים להתנגב...

"כשאנשים מבקרים אצלנו אנחנו גם מראים להם ממש את ההתפתחות של האפרוח בתוך הביצה, בשלבים השונים במדגרה. אנו מאירים את הביצים עם תאורה חזקה וכך אפשר לראות את ההתפתחות העוברית – בתחילה רואים את כלי הדם ואת העין שמתחילה להתפתח, לפעמים, במצבים מסוימים, אפשר להבחין גם בנשימות. בשלבים הבאים כבר רואים את האפרוח זז בתוך הביצה, מנקר מבפנים ומתחיל לשבור אותה. לעתים אנחנו חוזים מקרוב ברגע הבקיעה. זה מדהים, אני מתרגשת מכך בכל פעם מחדש, וזאת למרות שבתחילה הייתי בטוחה שאדריך רק פעם אחת ויימאס לי. אחרי מראות כאלו שמחזקים כל כך את נפלאות הבריאה, אז השבת מקבלת באמת ערך מוסף".

ואיך את יכולה לסכם את השבת הראשונה שחוויתם אתמול?

"היה שקט גדול וזה היה כיף אמתי. הנכדים באו לבקר ופתאום היה לנו זמן לפגוש ולראות את כולם, אכלנו ביחד את הסעודה והייתה שלווה כזו שקשה לי לתאר אותה. אני חושבת שנכון לומר שהרגשתי פשוט תחושת רווחה".

את יכולה להמליץ על כך גם לבעלי עסקים אחרים?

"בוודאי. בפלא מלא. אני יכולה לומר שאני אישית הושפעתי מבעלי עסקים שעשו את זה לפניי, כי זה בהחלט הפך להיות מגמה.  אני חושבת שכל מי שינסה ויטעם, יבין עד כמה השבת לא ניתנה לחינם, אלא היא באמת בעלת חשיבות מיוחדת".