לנצל את הזמן: סדר יום ראש השנה

טוב שלא לישון ביום ראש השנה, שאין זה נאה לישון בשעה שהקב"ה דן את האדם על מעשיו (זוהר הקדוש). וגם אמרו חז"ל שהישן ביום ראש השנה גורם שמזלו ישן, כי אם הוא ער ולומד תורה או תהלים, מעורר עליו למעלה מליצי יושר (ירושלמי). ומכל מקום אם ראשו כבד עליו, יישן מעט אחר חצות היום, כדי שיתחזק לעבודת ה' יתברך. וכן אם רוצה לעסוק בתורה בלילה, רשאי לישון ביום, כדי שתהיה דעתו צלולה בתורה, והעיקר שכל מעשיו יהיו לשם שמים. אבל הנשארים ערים ומפטפטים דיבורים בטלים, עדיף שישנו, כי ישב בטל הריהו כישן. (קפג. מגן אברהם תקפג סק"ו)

ניצול הזמן

לא יעביר את היום בשיחה בטלה. ועצה טובה שלאחר התפילה יקדש ויאכל מיני מזונות וילמד תורה. ואם קשה עליו להבין הלכה וגמרא וכיוצא בהם, יקרא פרקי תהלים, וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה. ולאחר מכן יערוך את הסעודה עם בני משפחתו בשמחה ושירי קודש ודברי תורה. ומה טוב ומה נעים שיארגנו בבתי הכנסת שיעורים בענייני היום בהלכה ובאגדה, לזכות את הציבור הצמאים לשמוע דברי אלוקים חיים, ואשרי הזוכה ומזכה לאחרים. (קפג, קפד)

הריני כפרת משכבו

מי שנפטרו אביו או אמו ואומר דבר תורה או הנהגה חשובה בשמם, בראש השנה או ביום הכיפורים, טוב שיאמר: "הריני כפרת משכבו", אפילו לאחר כמה שנים. שכיון שספרי חיים ומתים נפתחים בימים אלו ודנים אותם, הרי זה כמו בתוך י"ב חודש לפטירתם, שצריכים הם כפרה, והלוא המתים מתכפרים בצער גופם או בממונם של החיים בנתינת צדקה עבורם להקל את דין הנפטר. (חזו"ע אבלות ח"ג קצז. ועיין בחוברת "האבלות בהלכה ובאגדה" עמוד 269)

תשליך

אחר תפילת המנחה ביום הראשון של ראש השנה, הולכים על יד נהר או בור מים לומר את נוסח התשליך, ואין צריך לפתוח דוקא את הבור. ואם אין בור מים, יקחו קערת מים ויאמרו את נוסח התשליך על יד המים. וכשאומר פסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם", ינער את שולי בגדיו לכיוון המים, ויכוון שיושלכו כל חטאתנו, עוונותינו ופשעינו. והנשים לא תעשינה תשליך כלל. (קפו. חכם צבי, אלף למגן, ערוך השלחן ועוד. ת"ה נח)

טעם אמירת סדר התשליך על יד המים

שואל המדרש: וכי מאחר שאין דרך מרובה כל כך מבאר שבע להר המוריה, אם כן למה התעכב אברהם אבינו שלשה ימים עד שהגיע להר המוריה לעקידת יצחק? אלא שהיה השטן מעכב אותם בדרך שלא יעשו את מצות הבורא, וכיון שלא שמעו לו, הלך השטן ונעשה לפניהם כנהר גדול שלא יוכלו לעבור בו, אבל הם נכנסו בנהר והתחילו לעבור בו, עד שבאו להם המים עד צוואריהם, תלה אברהם אבינו את עיניו לשמים ואמר: רבון העולמים נגלית עלי, ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד, הודע שמי בכל העולם, והעלה בנך לעולה, ולא הרהרתי אחר דבריך, ולא עכבתי מאמריך, אם בני יצחק טובע, היאך יתייחד שמך, הושיעה ה' כי באו מים עד נפש, מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו. (ילקוט שמעוני וירא סימן צט) ובזוהר הקדוש (ויקרא יח ע"א) כתוב, שעקידת יצחק היתה ביום ראש השנה, ולכן קוראים אנו בתורה ביום זה את פרשת העקידה. ע"כ. על כן עושים את התשליך על יד הנהר, כדי שהקב"ה יזכור לנו ביום זה, את מסירות נפשם של אברהם ויצחק בנהר. (קפו)

ההכנות לליל שני

אסור לבשל ולהכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. על כן, לא ישטוף ביום טוב ראשון כוסות, צלחות וסכו"ם, ולא יערוך את השולחן לצורך הלילה אלא מזמן צאת הכוכבים. (יו"ט לז) ובמקום צורך, יש להקל להתחיל בהכנות מהשקיעה. (חזו"ע ארבע תעניות שלג)

מותר להוציא את התבשילים הקפואים ביום טוב ראשון, כדי להפשירם לסעודת ליל יום טוב שני. כי אין בזה טרחה, וזה צורך מצוה, וגם אין כאן מעשה הכנה ממש, כי ההפשרה נעשית מאליה. (חזו"ע שבת ב תמז)

מאחר והזמן מצומצם כדי לבשל בליל יום טוב שני, הנכון לבשל את כל המאכלים של ליל החג השני בערב החג ויקפיא אותם, ובליל החג יחמם אותם על הגז מאש לאש.

ברוך המבדיל

קודם ההכנות לליל יום טוב שני, יאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". (קפב)

הדלקת נרות

מדליקים נרות לכבוד ליל שני של ראש השנה. ותדליק מאש שהוכנה קודם, ותברך 'להדליק נר של יום טוב' ואחר כך תדליק, ורשאית להדליק מבעוד יום, אלא אם כן הוא מוצאי שבת, שאז תמתין לצאת השבת. (קפב)

הטוב ביותר להדליק נר שבת ויום טוב בפמוטים יפים ובשמן זית, שזכות ההידור בזה, זוכים לבנים תלמידי חכמים (מסכת שבת כג ע"ב). אמנם המדליקה נר שעוה, תזהר שלא תדביק ביום טוב את הנרות לפמוטים על ידי חימום השעוה [משום איסור ממרח], אלא בערב החג תדביק את הנרות בזוג פמוטים נוסף, ובחג תדליק בהם. (יו"ט סא)

הדלקה לכבוד שבת

אם חל היום השני של ראש השנה ביום שישי, תדליק האשה את נרות השבת מאש שהוכנה קודם, ותברך 'להדליק נר של שבת'.