מפתחות לחיים: נטיית האדם לצבע מסוים

לא לחינם נמשך אדם אחד לצבע מסוים, ומעדיף ואוהב אותו תמיד, בעוד זולתו נמשך לצבע אחר. כל אדם נוטה לצבע מסוים על פי מצבו הרוחני. גם במחקרים פסיכולוגיים התברר שניתן לאבחן אדם, מכמה היבטים, לפי הצבע אליו הוא נמשך. שהרי גבר המעדיף לרכוש לעצמו מכונית בצבע אדום זוהר על פני מכונית בצבע תכול רגוע, לא במקרה הוא.

ככלל, בבני-האדם, זכרים ונקבות שונים בהעדפת צבעים. הנקבה נוטה מטבעה על פי רוב לצבעים ססגוניים ולגווני האדום, ואילו הזכר מעדיף צבעים רגועים ואת גווני הכחול. וזאת לפי שבעולמות העליונים שורש הנקבה בצד שמאל: הוא קו ספירות הגבורה. ואילו שורש הזכר בצד ימין: הוא קו ספירות החסד.[1]

נטייה ברורה של זכר בוגר לאדום, מצביעה על העובדה כי הוא נוטה לרגשנות ולתכונות נוספות שאינן אופייניות לגברים. אדם זה עלול להיקלע לקשיים ואפילו לסבול מתכונות אלה בתחומים אחדים בחייו, משום שתפקידו של הגבר בעולם שונה מתפקידה של האשה. לכן עליו ללמוד לאזן את עצמו כראוי.[2]

ואילו באשה אין הנטייה לאדום חיסרון כלל. שהרי כל אחד מהם, הגבר והאשה, קיבל תפקיד המיוחד לו, כאנשי צבא המשרתים כל אחד בחיל שונה. שכולם חשובים ונדרשים לבצע את תפקידם. זה בחיל הים, למשל, וזה בחיל השריון. לכן האשה יכולה להיות רוחנית כראוי, ולהשתמש בנטייתה לצבעים ססגוניים באופן החיובי ביותר. אמנם כמובן שעליה להישמר מהתבלטות פסולה, באמצעות לבוש אדום או כל דבר המושך את העין, לבל תכשיל את הרבים חלילה. (וראה בהרחבה בספר "הצופן" בפרק האות ה´, אודות סיבת הופעת האות י´ באיש והאות ה´ באשה, לעניין כשרונותיהם המיוחדים ותפקידו של כל אחד מהם בעולם, והשלמתם זה את זה עד היותם יחד, אדם אחד. ואדרבה, על פי הסוד, האשה מטבעה רוחנית יותר מהאיש ומגיעה לשלמותה הרוחנית ביתר קלות. ומשום כך אינה זקוקה למצוות עשה התלויות בזמן).[3]

הבדל זה שבין חסד וגבורה, ימין ושמאל, כחול ואדום, שבסוד שורשי הזכר והנקבה, והשלכתו על נטיית כל אחד מהם לצבע שונה לפי שורש נשמתו, בא לידי ביטוי אפילו בהתייחסות בני האדם לתינוקות, מבלי שיחושו בסיבת הדברים. את התינוק הרך מלבישים בתכלת - הוא הכחול בנוסח העדין שלו, ואת התינוקת הרכה מלבישים בוורוד - הוא האדום בצורתו העדינה.

[1] ראה על כך בהרחבה בפרק "סוד האושר בחיי הנישואין" בענין "מעמד האשה ביהדות" ובספר "הצופן", פרק “מבנה הספירות והשתלשלות העולמות". משום כך מי שאינו נשוי “שרוי בלא חומה" (יבמות סב, ב) שהרי הנקבה היא מדת הגבורה המקיפה את הזכר כחומה ועוצרת אותו לטובתו; הן בגשמיות כידוע, והן ברוחניות לשומרו מנפילה בחטא, ומנתינה מופרזת לעולם, דבר העלול להביאו להרס עצמי.

[2] עיין בספר שו"ת "נזר כהן", חלק אבן העזר סימן ה.

[3] מבואר בהרחבה בפרק "סוד האושר בחיי הנישואין" בנושא "מעמד האשה ביהדות".

לרכישת הספר "מפתחות לחיים" של הרב זמיר כהן הקליקו כאן.