לראשונה מאז הרצח: אילנה ראדה במכתב קורע לב לבתה תאיר ז"ל

אתמול (ב'), לראשונה מזה הרצח המתועב של בתה תאיר – אילנה ראדה כותבת לראשונה מכתב רווי כאב לבתה ז"ל, בהבטחה חד משמעית שלא להרפות ולא לשקוט עד אשר תגלה את האמת על הרצח שלה.

את המכתב פרסמה ראדה בעמוד פייסבוק חדש שהקימה אתמול, ולצד תמונתה של תאיר ז"ל, כותבת אמה מילים חודרות וקורעות לב, שלא מותירות עין אחת יבשה. זוהי הפעם הראשונה מזה עשור, שאילנה מביעה את הכאב שלה במכתב כה ישיר וכה נוגע. "ציבור יקר, שנה חדשה מתחילה וחגי תשרי המתקרבים מבשרים את בואה", כותבת אילנה בתחילת הפוסט. "ימי חג כאלה מעצימים אצלי את תחושות החוסר והבדידות, ועבורי הם קשים במיוחד. אבל גם מול הקושי הגדול ביותר, גם מול מערכת שעושה הכול על מנת למנוע ממני להשיג את מטרתי – נשבעתי שלא אנוח, ובשום תנאי לא ארפה עד שאגלה מי רצח את תאיר בתי האהובה, ומדוע ביצעו בה פשע אכזרי כל כך".

בשלב זה מביעה אילנה את אוזלת היד שלה אל מול המילים הרבות שנשפכו על מה שקרה ברצח ועל מי שביצע אותו, ולמרות זאת – טרם התגלו התשובות לשאלות הרבות שישנן עוד. "גם היום אין בכמות המילים האינסופית הזאת את היכולת להסביר מה קרה בצהרי יום רביעי השישה בדצמבר 2006, בשירותי הבנות בבית הספר נופי גולן. אז החלטתי כי מעתה אכתוב בצורה ישירה את אשר על ליבי, ואנסה אולי לרפא את הפצע במעמקי נשמתי. וראשונה מבקשת אני לכתוב לך תאיר".

להלן המכתב:

"לבתי תאיר ז"ל,

כבר צמד המילים זיכרונה לברכה מכאיב לי מאוד! זאת הפעם הראשונה שאני פונה או כותבת אלייך בגוף ראשון, ילדה מקסימה שלי. כל כך מתגעגעת וכואבת ובעיקר לא מעכלת את אובדנך. את הילדה הכי טובה, הכי מקסימה, הילדה שתמיד ראתה לנגד עיניה את עשיית הטוב. שאפת להגיע להכי טוב שאפשר ועשית זאת בהצלחה רבה. בלי סוף צעירים ומבוגרים הרעיפו עלייך אהבה עוד בחייך בשל תכונותייך: אכפתיות, התמדה, ורצונך הבלתי נדלה לממש את הכתוב 'ואהבת לרעך כמוך'. ובמותך הפכת 'הילדה של כולם'.

"רציתי לספר לך שהשבר הנוסף והגדול, הוא כל ההתנהלות סביב מה שקרה לך. בדרך קרו הרבה דברים רעים, אבל גם טובים ומשמחים. סבא יוסף שכה הערצת - נפטר מצער על הירצחך. אבא שמואל, שכה אהבת והוא אותך - לא קיבל את לכתך, חלה ומת מוות אכזרי בייסורים, וגם סבתא בעקבותיו.

"בין כל הצער הגדול, רועי למד אגרוף ואילוף כלבים, ואוהד התחתן והספיק להתגרש. אבל הדבר הנפלא והמדהים שהתרחש לנו הוא אחיין בשם יאיר שכשמו כן הוא, מאיר לנו את החושך שאנו שרויים בו. פעמים רבות הוא מאוד מזכיר אותך עם הדעתנות, העקשנות וחוכמת החיים שלו. כן, הוא אור מלא בחום ואהבה (כמעט כמוך).

"אירוע הרצח שלך הביא המונים לעזור לנו להנציח את אותך בבית כנסת שנקרא על שמך- תאיר שבט אחים'. שם, במקום שבו התגלתה אחדות מדהימה, ראיתי כאילו כולם רצו לגעת בך. תמיד חלמתי להוביל אותך לכל ההצלחות שהשגת בעמל רב, להגשים את חלומך להיות רקדנית מפורסמת, או יותר מכך. אז נכון, קשה לומר זאת, אבל נהיית 'הילדה הכי מפורסמת ואהובה, שכולם מבכים אותה יומם וליל'.

"רוצה אני להבטיח לך, כמו שאמרתי על קברך: 'בצבא הכי חזק שבעולם אלחם למענך'. גם אם לעיתים אני נשברת מהאטימות של המערכות, ונכון שלא פעם מתאכזבת מתשובות הזויות וחוסר אכפתיות של הגופים האלה שהיו אמורים להגן עלייך, מבטיחה כי לא אנום ולא אשקוט עד יבוא היום בו אדע מה קרה לך, תאיר יקירתי, ביום לימודים רגיל, שגרתי ועמוס כרגיל בחייך. באותו יום השגרה התנפצה ועלו סימני שאלה רבים על מה שקרה במהלכו. חלק מהדברים העלומים שקרו ביום הזה כבר אינם עלומים ויגיע הרגע שהדברים ייחשפו, ואביא את אלה שרצחו אותך למקום הראוי להם.

אוהבת ומתגעגעת בעיקר, ולא שוכחת אפילו לרגע אחד..

אמא".