אם אתן קוראות את מכתבי זה, כנראה שעברה עוד שנה, ולא זכיתי להיפקד

אם אתן קוראות את מכתבי זה, כנראה שעברה לה עוד שנה ולא זכיתי להיפקד.
תחושות כישלון ואכזבה אופפות אותי. כמה התפללתי, כמה ביקשתי, כמה בכיתי, כמה השתדלתי ושוב חלפה לה שנה ללא ישועה.
תקופת הסליחות וחגי תשרי מתחילה...

בסליחות בבית הכנסת אני יושבת, בוכה וממלמלת...
"בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים.
שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים...".
לבי זועק אליך, אבא, אני כל כך ערה, איך אפשר להירדם בניסיון מעין זה? כל השנה אני בגלות, נעה ונדה בלי מנוח, במטרה למצוא את הדרך אליך. מתפללת ומבקשת סליחה, מחילה וכפרה על חטאי. הניסיון הזה קשה מנשוא, ולעיתים מוביל אותי לרפיון באמונה ולחוסר יישוב הדעת, אך האמת היא שאני רוצה לעשות רק טוב, לעשות לך נחת רוח, שתהיה גאה בי.

ומהסובבים אני מבקשת סליחה, אם גזלתי, גאיתי, דיברתי דופי ולשון הרע, זדתי, חמדתי, כיזבתי, כעסתי, צררתי, ציערתי אב ואם. אנא השתדלו לשפוט אותי לכף זכות. אף אחד מכם לא היה מעוניין להיות במקומי כדי להבין את פשר מעשיי והתנהגותי.
דעו, שיתכן שגם אתם פגעתם. כל אלו שניתקו קשר, שוויתרו עלי, שגרמו לי לאבד תקווה, שהביכו אותי ברבים, שהלבינו פני או שאילצו אותי להגיע למקום שלא היה נעים לי להיות בו.
אם אנסה לשפוט לכף זכות, יתכן שחשבתם שכך תיטיבו עמי, או שההתמודדות קשה גם עליכם.
כל כך קשה הסליחה, אין ספק שזוהי מעלה אלוקית.

אני מגיעה לחגים באימה ורעד. החגים הללו, ראש השנה – יום הדין, יום הכיפורים – יום גזר הדין, הושענא רבה – יום גמר חיתום הדין, אלו הימים שיקבעו האם השנה אזכה להיות אמא.

עם זאת, השם רוצה שנשמח בחגינו.

ובחגים, המשפחתיות שאני כל כך מייחלת לה, היא לי לרועץ.
מצד אחד, רוצה בכל מאודי להקים את המשפחה שלי ולהיות חלק ממשפחה גדולה ומאוחדת, ומצד שני, המשפחתיות החגיגית הזו פוגעת בי, חונקת, מחטטת, שמה אותי בקדמת הבמה, אם בדיבור, אם בברכה, ואף מסתירה בשורות טובות ומתחמקת, אך החגים מציפים הכל על פני השטח.

השגרה היא המקום הבטוח שלי, ובחגים השליטה על שקורה בחיי נשללת ממני. יש הרבה הפתעות שאין ביכולתי להכילן. על כן, אבקש בקשה קטנה מכם, המארחים המתחשבים. אנא הודיעו לנו מראש מי השותפים שלנו בסעודות החג. הדבר יקל עלינו, ויאפשר לנו, אפילו במעט, לחוש שליטה בנעשה.

אבא, לא עוד, לא עוד חגים נעדרים משמחה. רוצה לשמוח בחגיך באמת, כפי שציוויתנו: "ושמחת בחגך והיית אך שמח", כלומר, רק שמח, בלי שמץ של עצבות.

אבא, אני לא מלאך ולא שרף, אלא רק בשר ודם.
חטאתי לפניך, רחם עלי.
השם, השם, הושיעה נא והצליחה נא בזכות ברית 13 מידות רחמיך שהודעת לעניו מקדם – למשה.
ענני משמי קודשך, ענני.
ענני בזכות אברהם יצחק ויעקב שעברו את ניסיון הפוריות.
ענני בזכות הצדיקים שוכני עפר.
ענני בזכות ירושלים השוממה.
ענני בעת רצון, בעת צרה, בעת רחמים. ענני.

עשה למען שמך וחוסה על ישראל עמך.
ענה לעניים, ענה לעשוקים, ענה לשבורי הלב, ענה לנמוכי הרוח.
עננו, כי אתה אלוקינו, ואין לנו על מי לסמוך אלא עליך, אבינו שבשמיים.

אני מזמינה אתכן לשמוע את השיר שמחבר אותי לתפילה מעומקא דליבא בתקופת החגים.
(מילים: מתוך סידור ליום הכיפורים, לחן וביצוע: ארז לב ארי)

 
בברכת שנה טובה ומבורכת,
אוהבת,
אני