הלכות מלאכה ביום טוב

כל המלאכות האסורות בשבת, אסורות ביום טוב, חוץ ממלאכות שהן "אוכל [צורך] נפש", כלומר, לצורכו של האדם. ובלבד שיהיו אותן המלאכות מצויות ושוות אצל כל אדם, כבישול, והדלקת הנר כדי להאיר את החשכה. אבל מלאכות המשמשות רק לאנשים מפונקים ומעונגים, אין היתר לעשותן ביום טוב.

הדלקה האש ובישול

אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, כמצית וגפרורים, אבל מותר להדליק מאש שכבר נמצאת. לכן יכין מערב יום טוב 'נר נשמה' דלוק, כדי שידליק ממנו. (חזו"ע יו"ט מט)

אף שאסור להדליק אש מגפרור, מכל מקום הגפרור עצמו אינו מוקצה ביום טוב, ומותר להשתמש בו כדי להדליק מאש מצויה. (נא)

כיריים של גז

מותר ביום טוב לפתוח את כפתור הגז ולהבעירו מאש קיימת. ואף כיריים שיש בהם חיישני בטיחות [שיצאו בשנים האחרונות], מותר להשתמש בהם לכתחילה ללא חשש. (כן פסקו מרן הראשל"צ רבנו עובדיה יוסף, הגר"ש וואזנר, הגר"י נויברט זצוק"ל)

כירים שבסיבוב הכפתור דולק המצית, ישימו לב להוציא את התקע מהחשמל לפני יום טוב, כדי שהדלקת הגז תהיה מאש קיימת ולא מאש חדשה - מהמצית.

חשמל

אין להדליק חשמל ביום טוב, כיון שהוא כמדליק אש חדשה. (נג)

תנור

הרוצה לאפות בתנור בורקס, עופות, תפוחי אדמה וכיוצא בהם, יפעיל את התנור מערב החג על שעון שבת, ויתן את המאכלים בחג בתנור, והתנור ידלק ויכבה מאליו. (עב)

מילוי הסיר

מותר למלאות את הסיר ביום טוב בבשר או בדגים ולבשלם, אף אם אינו צריך לאכול אלא חתיכה אחת, מפני שתוספת החתיכות מטעימה יותר את התבשיל, ונמצא שהתבשיל כולו נעשה משובח יותר לכבוד יום טוב. (לח)

בישול מיום טוב ליום טוב

כבר התבאר שכל ההיתר לבשל ביום טוב, הוא דוקא לצורך היום, אבל אסור לבשל מיום טוב ראשון ליום טוב שני, שאין יום טוב מכין ליום טוב אחר. על כן, הנכון להכין את התבשילים של ליל יום טוב שני קודם ראש השנה ויניחם במקרר, ובליל יום טוב שני יחמם את התבשילים על האש. (קפא. יו"ט לז)

בישול מיום טוב לחול

אסור לבשל או לעשות כל הכנה שהיא ביום טוב לצורך מוצאי יום טוב שהוא חול, ומכל מקום אם עבר ובישל, לא נאסר התבשיל באכילה. (לח)

בישול לצורך מחלל שבת

אסור לבשל ביום טוב לצורך מחלל שבת בפרהסיא [דהינו שמחלל שבת בפני עשרה, כגון שמעשן סיגריות ברחוב או נוסע ברכב], ועל כן לא יזמינוֹ אליו ליום טוב, שמא יבשל במיוחד בשבילו. ואם רוצה להזמינו כדי לקרבו לתורה, יבשל את כל התבשילים מערב החג. ואם לא בישל, אזי אגב שמבשל לעצמו, רשאי יהיה להוסיף לחברו, שהרי מותר למלאות הסיר כולו, כי התבשיל משתבח יותר. (לח)

כיבוי האש

אסור לכבות אש ביום טוב, כאשר אין בכיבוי צורך נפש. ולכן, המדליק גפרור להדלקת נר או גז, יניח את הגפרור בעדינות שיכבה מאליו. (נב)

כיבוי הגז

אסור לכבות את הגז, אולם מותר לכבותו על ידי גורם אחר, כגון שימלא קומקום קטן במים על גדותיו ויניחהו על האש שירתח, ויגלשו המים וישפכו על הגז ותכבה האש, ואז יסגור את כפתור הגז. וישים לב לשתות את המים שרתחו, כי אסור לבשל שלא לצורך. (נח) אם יש לו מחם מים, נמצא אפוא שאינו צריך את המים שמרתיח בקומקום, לכן ישתדל להרתיח ביצה, וימתין שיגלשו המים ויאכל את הביצה.

חגז

הנכון שכל אחד יתקין בביתו "חגז", שהוא שעון המחובר לגז, ומכוון אותו בחג למשך הזמן שרוצה שישאר דלוק, ולאחר מכן הוא כבה מאליו.

הנמכת האש

אין להנמיך את הלהבה של הגז שהרי מכבה. ואולם בתבשיל שתחילת בישולו על אש גבוהה ואחר כך אש נמוכה, כאורז וכיוצא, מותר להנמיך את הגז, ואין צריך להדליק אש חדשה נמוכה. (אגרות משה, ישכיל עבדי, קנין תורה ועוד רבים. נח)

הנחת נר במים

נר שעוה דלוק, אין להניחו במים כדי שכשיגיע בעוד זמן למים יכבה [שגורם כיבוי מן תורה, שעושה פחם]. אבל מותר להניחו במים כשעדין אינו דלוק, ולאחר מכן ידליקהו מאש אחרת [שאינו אלא כמדליק נר קטן]. (סימן תקיד ס"ג. נז)

עישון

יש אוסרים לעשן סיגריות ביום טוב, כיון שאין זו הנאה השווה לכל אדם. ולהלכה, אדם שאם לא יעשן יגרם לו צער, יש להקל לו. אבל החובבים סיגריות מידי פעם, לא יעשנו. וצריך לדעת כי העישון מזיק מאוד מאוד לבריאותו של האדם, ויש חשש גדול שעובר על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". (מד)

בורר

במלאכת בורר ביום טוב, מקילים יותר משבת. למשל: אוכל ופסולת המעורבים, בשבת מותר להוציא ביד רק את האוכל מהפסולת, כדי לאכול לאלתר [תוך שעה], ולעומת זאת ביום טוב, אם קל יותר להוציא את הפסולת, יוציא את הפסולת, אף שלא לאלתר. (עו)

טוחן

מותר לחתוך ירק דק דק לסלט, אף שלא אוכלו מיד. אבל בשבת דוקא כשאוכלו סמוך לסעודה, מותר. (עא)

פומפייה - מותר לגרר בפומפייה גזר, תפוח, תפוח אדמה וכיוצא בהם. (עא)

סוחט

אסור לסחוט פירות שיש דרך לסוחטן, כענבים, תפוזים וכיוצא בהם, אבל לימונים מותר לסחוט בכל אופן, ואפילו בשבת. (סימן שכ ס"ו. ועיין בהרחבה בחוברת השבת בהלכה ובאגדה. עג)

לישה ואפיה

קמח שנופה לפני יום טוב, מותר ללוש ממנו עיסה ביום טוב, לאפות לחם או עוגה. ואם יש בעיסה ק"ג 1 ו-560 גרם קמח, יפריש חלה בברכה, ולא ישרוף את החתיכה אלא במוצאי יום טוב. (סז, סח)