המצלמה המשוכללת ביותר בעולם היא חיקוי עלוב של העין! 5 נקודות למחשבה

המצלמות המשוכללות ביותר בעולם

האדם יכול לחיות חיים ארוכים רוויי תובנות, בלי להעלות על דעתו אפילו לרגע קט את העובדה שיש לו זוג עיניים נפלאות.

זוג מצלמות. המצלמות המשוכללות ביותר בעולם מעשי ידי אדם, הן גרוטאות פרימיטיביות בהשוואה ליכולות המדהימות של העיניים. שום מצלמה בעולם אינה יכולה לעבוד מאה שנים, עשרים וארבע שעות ביממה, ללא תקלה. מצלמה קטנה, קומפקטית, עם התאמה אוטומטית לעצמת האור, עם התאמה אוטומטית למרחק התצוגה, עם מערכת חיצונית ששוטפת את העדשה (דמעות).

אדם יכול להלך עם הפלא העצום הזה – עיניים שרואות – כל ימי חייו... בלי להתפעל!

שימו לב, אנו חיים עם זוג מכשירי פלא שעולים על כל דמיון. איננו צריכים לשלם עליהם הון תועפות, הם אינם תופסים מקום, אין צורך להחליף להם סוללות ואין צורך להרכיב אותם בבוקר ולכבות אותם בלילה. הם עובדים בשקט, בלי צפצופים וחריקות – ולמרות הכול איננו מתרגשים. שום התפעלות, שום התפעמות...

מדוע?

כי איננו חושבים, איננו מתבוננים. אנחנו עסוקים כל כך בחיי היום יום, עד שאין לנו זמן לחשוב על שום דבר.

עצור. חשוב, התבונן: קמת בבוקר ואתה רואה את העולם המדהים בו אנו חיים, אתה רואה את ילדיך ואת אשתך – תשמח, תתרגש, תגיד תודה! למי? לבורא עולם שיצר עבורך זוג עיניים לראות את העולם המדהים שאנו חיים בו.

שטיח לבן מרהיב

כאשר שורר בעולם קור בטמפרטורה של מינוס שמונה מעלות, עלולים כל הנבטים הטמונים באדמה לקפוא למוות, כך שליבול ייגרם נזק בלתי הפיך.

כיצד מתגברים על הבעיה? נתאר לעצמנו שאיש מדע יציע פתרון "פשוט" כזה: לפרוס שטיח עבה, שאוויר כלוא בתוכו, על כל האדמה באזור הקר. שטיח זה ייצור בידוד אשר יבדיל בין הטמפרטורה הנמוכה של האוויר, שהיא מינוס שמונה מעלות, לבין טמפרטורת הקרקע, שהיא אפס מעלות, ובכך יגן על הזרעים ועל הנבטים הרכים.

פתרון נאה, אך בלתי ניתן לביצוע על פני מרחבי ענק. זה אולי נכון עבורנו, אך לא עבור בורא העולם, שהוא אשר יצר את גבישי הקרח הזעירים, המתלכדים בירידתם ויוצרים את פתיתי השלג.

ביליוני ביליונים של פתיתים כאלה נוחתים זה לצד זה וזה על גבי זה, ויוצרים שטיח לבן מרהיב עין ורווי באוויר. שטיח זה מגן על הצמחים: בעוד הטמפרטורה שמעליו יכולה להיות מינוס שמונה מעלות, הרי מידת החום של האדמה שמתחתיו אינה יורדת מתחת לאפס מעלות, דבר המשמר את כל הזרעים והנבטים הרכים, כאילו כוסו בשמיכה רכה ונעימה.

האם יתכן שתהליך מופלא זה, שמעיד על יד מכוונת ודואגת, נוצר מעצמו, ללא יוצר ומתכנן?...

(צילום: shutterstock)

ברית לנצח

בתורה נאמר במפורש, כבר לפני 3,300 שנה (דברים כ"ט, כ"א-כ"ד): "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה... וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה. וְאָמְרוּ--עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

יש כאן נבואה מפורשת, שהגויים יחשבו שה' הפר את הברית עם בני ישראל. והרי זה פלא, כי שתי הדתות הגדולות בעולם טוענות טענה זהה נגד ישראל. הדת הנוצרית טענה במשך כ-2,000 שנה, שה' נטש את עם ישראל ובחר בנוצרים, והמוסלמים טענו במשך כ-1400 שנה, שה' נטש את עם ישראל ובחר באסלאם...

לו רק היו ישרים, היו רואים שהתורה חזתה את טענת אומות העולם מראש, ובניגוד לכך הבטיחה לעם ישראל (ויקרא כ"ו, מ"ד-מ"ה): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים, לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם. וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית רִאשֹׁנִים: אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ה'". ואכן, עיניהם הרואות כי גם אחרי 2000 שנות גלות – עם ישראל חי וקיים!

בורא העולם מודיע בתורה, כי לעתיד לבוא הגויים יחשבו שה' הפר את הברית עם בני ישראל, אך מבטיח ומתחייב שאין זה כך – ושני הדברים התקיימו. מי יכול להתחייב לנבואה בלתי הגיונית ופרדוקסאלית שכזו?! ומי הוא זה שיכול לעמד בהבטחתו ולקיימה?! רק בורא העולם ושליט ההיסטוריה מסוגל לזאת!

מי ברא אלה?

הרשמקול הכי מפותח בעולם הוא חיקוי עלוב של האוזן.

המצלמה הדיגיטאלית  הכי משוכללת בעולם, היא כאין וכאפס לעומת העין.

מחשב העל הגדול ביותר אינו מתקרב למורכבות מוח האדם.

המנוף המתקדם ביותר הוא חיקוי עלוב של הזרוע.

בני אדם תכננו ויצרו את אלה – מצלמה, רשמקול, מחשב, מנוף. לעומת זאת, מי הוא שתכנן וברא את כל האיברים האלה – עין, אוזן, מוח וזרוע?  

על ידי התבוננות בגוף האדם ניתן להבין שמדובר ביוצר על-אנושי בעל גאונות אינסופית וכוחות אדירים...

יתוש

האם תסכימו איתי שככל שמוצר מורכב ומתוחכם יותר, כך הוא מעיד על גודלו וחכמתו של מי שייצר אותו? נתבונן מעט יחד ביתוש, שרבים רואים בו בעל חיים קטן ולא מורכב במיוחד:

היתוש, למרות קוטנו, מכיל לב, קיבה, מעיים, כלי דם ועצבים. הוא יכול לדקור את עורנו, הוא ניזון גם מדמנו ועל כן אנו חשים להורגו. להצלתו, ניתן בו כוח מעוף של 4 ק''מ בשעה, והוא נברא במשקל קטנטן, כדי שלא נרגיש בו בנחיתתו ובעמדו על גופנו.

בעקיצתו מפריש הוא לגופנו חומר מאלחש (מרדים כרופא שיניים), ורק אחרי שהוא עף, פגה השפעת ההרדמה ואנו חשים בכאב, ומרימים יד להרוג את היתוש, שכבר נמצא הרחק מאתנו, מביט מרחוק כיצד אנו מכים את... עצמנו. 

אם אנו מתפעלים מהתכנון ומהסדר הקיים בגופו של היצור הקטנטן הזה שנקרא יתוש, כל שכן שעלינו להתפעל מיצירות גדולות ומורכבות יותר, הקיימות בעולם כגון גוף האדם, מערכת השמש, מערכת החי והצומח, ולהבין שככל שהיצירה מורכבת יותר – כך היא מעידה על גדלות היוצר, שנאמר "מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'; מְאֹד, עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" (תהלים צ"ב, ו').

(צילום: shutterstock)