הלכות ראש השנה: רחיצה ביום טוב

אסור לחמם מים ביום טוב כדי לרחוץ בהם את כל הגוף, כיון שאין זו הנאה השווה לכל נפש [שהרי לא כל אדם רוחץ את כל גופו בכל יום]. אמנם מותר לחמם מים כדי לרחוץ את פניו, ידיו ורגליו בלבד. (סימן תקיא סעיף ב. מא)

דוד שמש

מים שהתחממו מערב יום טוב, לבני ספרד מותר לרחוץ בהם את כל הגוף. וכן מותר להתרחץ במים שהתחממו בדוד שמש, שלא אסרו חכמים אלא לחמם את המים ביום טוב, אבל כל שהתחממו מערב יום טוב או שהתחממו מאליהם, מותר לרחוץ בהם. (סימן תקיא סעיף ב. מא. חזו"ע שבת ו פז, פח)

אמבטיה. בית מרחץ

ההיתר להתרחץ במים חמים, הוא דוקא באמבטיה פרטית שבבית, אבל במרחץ של רבים [מקוה], אסור לרחוץ אפילו פניו, ידיו ורגליו בחמים. מפני שהיו בלנים רשעים שמחממים מים ביום טוב באיסור, ואומרים שחיממו מערב יום טוב. אבל במים קרים, מותר. (מא)

בני אשכנז

מנהג בני אשכנז להחמיר שלא לרחוץ את כל הגוף כאחד, אפילו במים חמים שהתחממו מערב יום טוב. ואמנם יש להקל לרחוץ אבר אבר לבדו. ועל כל פנים, תינוק, מותר לרחצו במים חמים, ואפילו בשבת. (הרמ"א סימן תקיא סעיף ב ומשנ"ב. מא)

מצטער

אשכנזי המזיע ומצטער מאוד אם לא יתקלח, וכגון שחל ראש השנה בימי חמישי ושישי, ולאחר מכן שבת, רשאי להתקלח במים חמים של דוד שמש בין ביום טוב בין בשבת. (חזו"ע שבת ו פח)

כתבו הרמב"ם ומרן השולחן ערוך (סימן שז ס"ה): אומר ישראל לגוי בשבת להביא לו מים דרך חצר שלא עירבו בה עירובי חצרות, כדי לרחוץ בו את המצטער. וכתב הגאון רבי עקיבא איגר, ומבואר שמצטער מותר לרחוץ אפילו גופו במים חמים שהוחמו מערב שבת, שאיסור רחיצה הוא קל יותר משאר איסורי דרבנן, כיון שהוא רק מכח גזירה, וכמו שכתב הרי"ף. וכן פסקו הרד"ך, דברי יוסף אירגאס, סדרי טהרה, משנה ברורה, דברי יציב, דברי שלום, שמירת שבת כהלכתה ועוד.

סחיטת שיער

הרוחץ שערות ראשו וזקנו, ינגב בנחת שלא יסחטו שערותיו. (שבת ד קנב. שבת ו צ)